המדריך: טיפים לשופינג המושלם
באמת אין טעם להיכנס לחנות רבע שעה לפני הסגירה, ועדיין, המוכרים צריכים להתנהג בנימוס. זה נורא מעצבן שהקונים מבלגנים את הבגדים על המדפים, אבל אין שום צורך להתרגז, זה לא בכוונה. מוכרים וקונים, כך תהנו מהשופינג המושלם
תאי מדידה
ככל שהשעות עוברות, נראה שהמשמרת לא תסתיים לעולם, ואת מתחרטת מרגע לרגע על בחירת הנעליים הגרועה שלך למשמרת, כי כפות הרגליים פשוט לא יכולות לעמוד בנעלי בובה צפופות למשך שבע או שמונה שעות. כל מה שאת רוצה זה למכור כמה שיותר, וכמה שיותר מהר.
זה מובן לכולם, כולנו בני אדם, אבל עדיין, לקוחה שמודדת שמלת פאייטים במידה 38 כשבעצם היא צריכה לקחת מידה 42 לא צריכה לגרור ממך את התגובה המוכרת: "זה מהמם".
אז לא, זה לא מהמם
אז למרות שכל הבגדים בחנות יפים ומוצלחים, תציעי לה משהו יותר מחמיא. ככה היא תסמוך עליך ותהיה לקוחה שלך לעד, ואת לפחות לא תחשבי בדרך הביתה על הבחורה המסכנה שקנתה משהו כל כך רע, שבעצמך לא היית מעזרה לצאת איתו לרחוב.
כבר סידרת את החנות חמש פעמים מאז שנכנסת למשמרת, קיפלת כל דבר מחדש, וממש אין לך כוח לחשוב על לסדר את המדפים בשנית. אבל אין מה לעשות, הלקוחות שלך חושבות אחרת ממך, והן רוצות לבדוק כל מדף, לבלגן את פינת פריטי הבייסיק ולפתוח כל קיפול שיש.
נכון, זה מעצבן, אבל תגובה צעקנית במיוחד של "אל תגעי" לא תגרום ללקוחה להישאר בחנות. תציעי עזרה, תנסי לפתוח את הכל בעצמך, אבל אין מה לעשות, המדפים לא שלך למרות שאת נקשרת אליהם עם כל קיפול. תשתחררי, זה רק פריטי בייסיק.
עולם המוכרות מתחלק לשניים: אלה שאוהבות לעזור, ואלה שאוהבות לבלות את המשמרת שלהם בעיקר עם הבגדים. לא משנה איזה מוכרת את, בכל משמרת תיאלצי לעזור לפחות לשניים-שלושה לקוחות. ייתכן והן יהיו מעצבנות ,קשות ולא נחמדות, אבל היי, זו העבודה שלך, אז תנסי לפחות להיות נחמדה.
ואם את באמת רק רוצה להתחבר ללקוחות, אל תשכחי שלא כולם רוצים עזרה, ולא צריך ללכת אחריהם לכל פינה בחנות, כי רובם באים לעשות קניות, ולא להכיר חברים חדשים. יש לקוחות שצריכות אישור על כל גופיית בסיס, ורוצות לשמוע שכל פריט שהן קונות הוא מיוחד, הורס ויפהפה, ויש כאלה שפשוט רוצות לקנות בשקט, בלי שכל שניה ישאלו אותן "את רוצה לקבל שירות?".
תבחני מי הלקוחות שלך, כי גם לך לא נעים להרגיש שאת מפריעה. אז פשוט תקדימי תרופה למכה ותראי מי עומד מולך, גם אם ממש אין לך כוח.
עוד שעה המשמרת מסתיימת, ואת כבר רואה את הכיסא הנוח מרצד אל מול עיניך ואת המשקה הקר זורם בגרונך. כן, סוף המשמרת קרוב מתמיד, אבל עדיין יש לך עוד שעה, ועדיין יש לקוחות בשעה הזו, לקוחות שצריכים עזרה בדיוק כמו הלקוחות של השעה הראשונה במשמרת. הם כאן, ואת כאן, אז תתגברי על העייפות ותעזרי להם, כי את מוכרת.
כן, את סוגרת בקרוב, אבל להתעלם מהלקוחות ולהגיד להם "אנחנו סוגרים עוד 40 דקות" רק יצור תחושה לא נעימה בחנות, לא יעזור להם לקנות ולא יעזור לך לסגור יותר מהר.
כך גם לגבי הפסקות, הסיגריה קרובה מתמיד, והאוכל מחכה לך מסביב לפינה, אבל יש לך עוד קצת זמן לפני ההפסקה, אז עדיף שתעשי איתו משהו במקום לבהות בשעון ולחכות שהדקות יעברו.
אחרי שבררת את כל מדפי החנות ואת כל הקולבים, והגעת לחמישה פריטים שיכולים לככב במלתחה שלך, נשאר לך רק למדוד. ייתכן והמוכרים בחנות יגידו לך את האמת, אבל רוב הסיכויים, שגם אם תראי כמו מנקה מרושלת או כמו מלכת דראג לא מטופחת, התגובה תהיה: "זה מהמם".
לא, זה לא מהמם, ועמוק בתוך תוכך את יודעת שזה נראה נורא ושעדיף שלא תצאי ככה אפילו מהתא. אל תסתנוורי מתגובות המוכרים הנואשים, ותהיי אמיתית עם עצמך לגבי איך שהפריט נראה עליך. ואם את צריכה מידה יותר גדולה, אז לא נורא, זו רק מידה וככה לפחות הכפתורים והרוכסן יאפשרו לך לנשום גם אם שתית יותר מכוס מים.
גם אם הפריטים שבחרת לא מתאימים, אז לא נורא, יש עוד חנויות ויש עוד קולקציות. בסוף תקני, רק חשוב שאלה יהיו הפריטים הנכונים. אף אחד לא אוהב לקנות עוד פריטים שסתם ישכבו בארון ובכל פעם שתראי אותם תשאלי את עצמך: "מה לעזאזל חשבתי כשקניתי את זה?".
אם כן נפלת בדברי החנופה של המוכרים בחנות, רכשת פריט שלא מתאים לך, ועכשיו את רוצה להחליף אותו, את צריכה לעמוד במדיניות ההחלפה של החנות. עם קבלה, או בלי קבלה, תוך שבוע או תוך שבועיים, לכל חנות יש את המדיניות שלה, והיא לא חורגת ממנה.
אם את רוצה את כספך בחזרה או להחליף את הפריט, פשוט תצטרכי לעמוד בה, ואם לא תעמדי בה אל תתפלאי או תצעקי שזה לא הגיוני שלא מחליפים לך. את כבר לא ילדה, ובצעקות או בעצבים אי אפשר להשיג את מה שאת רוצה. תתמודדי עם הקניה הכושלת ובפעם הבאה תשמרי את הקבלה ותבואי בזמן. לקח כואב, אבל חשוב.
כאן זה לא אמריקה, וגם לא אירופה. לא תמיד יש מבצעים, בכל חנות יש פריטים יקרים להחריד, ולא תמיד אפשר לקבל הנחה. זה ברור גם לך וגם למוכרת שאת לא באמת מופתעת מזה שאם את לוקחת שני פריטים ב-70 אחוז הנחה את לא יכולה לקבל עוד הנחה, וזה גם ברור לך שבתחילת עונה, ההנחות לא מגיעות ולא יגיעו ל-50 אחוז הנחה, גם אם תתעקשי על זה.
אין מה לעשות, אף אחד לא אמר שדברים יפים מגיעים במחירים זולים, ואף אחד לא אמר שתמיד מגיעה לך הנחה. תכבדי את זה, ותבקשי בעדינות עוד הנחה, כי אף אחד לא חייב לך כלום, ובטח שלא למכור לך את המכנסיים שאת רוצה ב-80 אחוז הנחה.
ועוד משהו: לעגל מחיר זה להוריד כמה שקלים. אם את קונה משהו ב-249 שקל, רוב הסיכויים שיעגלו לך ל-250 ולא ל-200. אם חשבת אחרת עד היום - טעית.
המוכרים אמרו לך שהחנות נסגרת בעוד רבע שעה, ולך ממש חשוב למצוא שמלה שחורה קטנה ברבע השעה הזו. אל תתפלאי אם לא יהיה לכל מוכר את הסבלנות לעזור לך, ותכבדי את שעות הפתיחה והסגירה של החנות, כי בכל זאת, מוכרים הם אנשים ואין שום פריט שיצדיק את זה שתחזיקי אותם בעבודה עוד חצי שעה.
כשמגיעה שעת הסגירה, זה אומר שהגיע הזמן שלך ללכת, ואם לא סיימת לקנות, זה לא נורא, וזו לא טרגדיה. תבואי ביום אחר, קצת יותר מוקדם, ותקני כמה שאת רק רוצה. אבל תתני להם ללכת הביתה, ואל תחזיקי אותם שבויים לזמן שתחליטי איזו שמלה היא השמלה הנכונה בשבילך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם