ספר המידות הטובות: ראיון עם המאיירת תמר דניאל
צחקו עליה שהרעיון מגוחך, אבל ספר רישום האופנה של המעצבת תמר דניאל לא מפסיק להימכר. "אני מרגישה כמו פורסט גאמפ. זו היתה הגשמת חלום", היא מספרת בראיון
במרבית חברות האופנה בעולם בכל עונה מציגים המעצבים למנהלי הרשת ולמנהלי הקריאטיב את איורי האופנה של כל בגדי הקולקציה החדשה, כשהם מצוירים על גוף. על בסיס אותם איורים מוחלט על הכמויות, הצבעים והחלוקה ללוחות זמנים, בהתאם למזג האוויר העונתי.
"המטה של 'אנתרופולוג'י' נמצא בפילדלפיה, ובכל פרזנטציה כזו סידרנו, אני וכל שאר המעצבים, את הסקיצות שלנו אחד ליד השני. בכל עונה המנהלים היו מתרגזים מחדש, ובצדק: כל מעצב היה ממציא דמויות משלו, עם גוף שונה, עם פרופורציות אחרות ועם פורמט שונה. זה יצר בלגן נוראי. אחד צייר דמויות ארוכות ודקיקות עם רגליים בלתי נגמרות, השנייה אהבה ראשים קטנים וידיים ארוכות עד הברכיים. היה קשה מאוד להבין את הבגדים בצורה הזאת, למשל עד איפה מגיעה החצאית, או מה אורך השרוול, אם הבגד הוא אוברסייז או קצר והדוק. כששאלתי אותם אם יש להם פורמט אחיד לציור, כזה שכולם יוכלו להתבסס עליו, הם צחקו לי בפנים ואמרו שזה רעיון מגוחך".
נפגעת מהתגובה שלהם?
"להפך, החלטתי שלא להיעלב, אלא לתת לנבט של הרעיון הזה, שזרקתי בדרך אגב לחלל האוויר - לצמוח. במהלך חופשת הלידה הרגשתי שזו תקופה טובה להתחיל משהו קטן משלי, ולנסות להפוך לבוסית של עצמי. לפתוח קו אופנה משלי דרש השקעה כספית ראשונית מאוד גבוהה, וחיפשתי משהו קטן שלא יצריך השקעה כלכלית גבוהה מדי, ושאוכל לעשות אותו מהבית. לא ידעתי מה זה עשוי להיות, אבל כל הזמן היתה לי בראש הבעיה הזאת של איורי האופנה ב'אנתרופולוג'י'.
"תמיד הייתי טובה מאוד בציור. בבית הספר היסודי ילדים ניגשו אליי לבקש עזרה בציור, והרגשתי שזה לא הוגן - לי זה בא בקלות כזו, ואחרים נאבקים עם הציור. החלטתי למצוא פתרון שיעזור למעצבים להגיע לכמעט אותה רמת מקצועיות, וגם לעזור לאנשים שיש להם פשוט רעיון טוב שקשור לאופנה והם לא יודעים איך להביע אותו".
דניאל (29) נולדה בירושלים וגדלה בלונדון, ובשנת 1995 חזרה לישראל ולמדה עיצוב אופנה בשנקר. היא הוזמנה להצטרף אל "אנתרופולוג'י" אחרי התמחות בחברת "טופשופ" הבריטית וזכייה בפרס בתחרות it's היוקרתית של "דיזל".
אחרי שלא מצאה בתחום פתרונות לבעיה שנתקלה בה, החליטה לבנות אבטיפוס לספר סקיצות שיאפשר להתבסס על דמויות שאיירה בעצמה. "התייעצתי עם מעצבי אופנה, ביקשתי מהם לנסות לדמיין ספר כזה, ולתאר לי מה הם חולמים שיהיה בו. מתוך המחקר הזה בניתי גוף שמתאים במיוחד לתעשיית האופנה. מרבית מעצבי העל, למשל, יוצרים דמויות מוגזמות בפרופורציות לא אנושיות, הן הרבה יותר גבוהות ורזות אפילו מדוגמנית מסלול. הדמות שבניתי היא ריאלית יותר, וקרובה לממדי
הספר, The Fashion Sketchpad, מכיל 420 דמויות אופנה, ובכל עמוד מדפי הספר מופיעות שלוש דמויות עירומות של נשים בתנוחות שונות, המודפסות בקווי מתאר עדינים, כמעט שקופים, המאפשרים לצייר מעליהן פריטי לבוש, מבלי שהדמות המקורית תיראה מתחת לציור. קווי הדמויות, המודפסים בגוון פנטון ייחודי, נעלמים לחלוטין במהלך סריקה או צילום במכונת צילום. לאחר שסיימה לעצב את הספר, שגודלו כגודל עמוד פוליו (A4), החליטה דניאל להדפיס 100 עותקים ראשונים, שאותם הפיצה בחנויות שונות בפילדלפיה.
מה היתה התגובה?
"הייתי די בהלם. הדרישה היתה מיידית. חנויות שנתתי להן את הספרים הראשונים התקשרו בתוך כמה ימים לבשר שכל העותקים נגמרו וביקשו עוד. הבנתי שיש מקום למוצר שלי, ובפעם השנייה הייתי קצת פחות פחדנית והדפסתי עוד 10,000 יחידות. בשלב הזה התחלתי לקבל יותר מ-50 אימיילים ביום, מאנשים שביקשו להודות לי על שאפשרתי להם לצייר אופנה".
כשגם המהדורה השנייה התקבלה בהתלהבות רבה, ודניאל מצאה את עצמה מתרוצצת בין עשרות חנויות כדי להשלים את המלאי שהלך ונעלם, היא החליטה ללכת צעד נוסף קדימה. "לא ידעתי לאן אני יכולה להגיע עם הספר, אבל ידעתי שאני גם רוצה לחזור בסופו של דבר לעיצוב אופנה ולא לעסוק בספרים, אז קיוויתי שמישהו יגלה עניין במוצר, ושכמו תינוק, הוא יתחיל ללכת בכוחות עצמו". לאחר מחקר קצר החליטה דניאל להירשם לתערוכת ה-National Stationary Show בניו יורק, שמוצגת מדי שנה בשנה בג'אביץ סנטר, מרכז הכנסים הגדול ביותר בארה"ב.
למה דווקא לתערוכה של מוצרי נייר?
"למען האמת, לא ממש ידעתי מה אני עושה שם. חשבתי לעצמי שמשום שאני עוסקת עכשיו במוצרי נייר, אולי זה המקום להיות בו. הדפסתי לעצמי כרטיס ביקור של מפיקת מוצרי דפוס, נסעתי לניו יורק והסתובבתי בין הדוכנים. אחרי שעות של שיטוט הבנתי ששום דבר בתערוכה בכלל לא רלוונטי אליי: דוכנים של הזמנות, ניירות מכתבים ועטיפות מתנות. בסופו של יום ארוך ומייאש הבנתי שכנראה עשיתי טעות. רק בדרך החוצה מן התערוכה, עברתי דרך הדוכן של הוצאת הספרים 'קרוניקל בוקס'. פתאום ראיתי שיש להם ספרי אופנה ומוצרי מתנות, וזה היה נראה לי בדיוק כמו הבית שאני מחפשת לספר שלי. הוצאתי את הספר ושאלתי שם אם יהיו מעוניינים בפגישה. בפעם השנייה בחיים צחקו לי בפנים. הם אמרו שהם ממש לא מתעסקים בדברים כאלה ושאין טעם לנסות אפילו".
נחושה בדעתה חזרה דניאל לביתה והחליטה לשלוח עותק אחד של הספר בצירוף מכתב אל העורך הראשי של ההוצאה. כעבור כמה ימים זכתה לטלפון מפתיע. על קו הטלפון היה העורך, נלהב מן המוצר. "הוא הציע לי חוזה מיידי לזיכיון על הספר", מספרת דניאל בהתרגשות. "נפגשנו בינואר השנה והתחלנו לעבוד יחד על מיתוג מחדש לספר תחת ההוצאה. הדפסנו מהדורה חדשה, הפעם כבר של 30 אלף יחידות, והספר נכנס כמעט מיד לרשימת רבי המכר של ההוצאה, שבה הוא נמצא עד היום".
מחירו של הספר, שמכיל 420 דמויות, נע בין 10 ל-18.95 דולר, והוא נמכר כיום בחנויות הספרים המובילות בעולם וכן בחנויות אופנה כמו "אורבן אאוטפיטרס" ובחנויות מוזיאונים. מאז תחילת העבודה עם ההוצאה, מספרת דניאל, נמכרו כבר עשרות אלפי יחידות מן הספר.
"אני מרגישה כמו פורסט גאמפ. זו היתה הגשמת חלום שדרכו יכולתי להגשים חלום אמיתי אחר", היא אומרת. בעזרת הכסף שהרוויחה מן החוזה, הקימה דניאל סטודיו משלה, ובימים אלה היא משיקה קולקציה חדשה תחת שמה. "אופנה יכולה לתת לך אנרגיה", היא מסכמת. "אפשר להגיד שרק השנה למדתי עד כמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם