קוסטה ריקה גועשת: הרי הגעש של קוסטה ריקה

יערות גשם, שוקולד מקומי וחופים טרופיים נקיים. לא פלא שקוסטה ריקה הופכת ליעד מועדף על ישראלים. ואם אתם כבר שם - מומלץ להתקרב גם להרי הגעש שבשטחה

שחר שילוח | 13/10/2011 9:15

קוסטה ריקה. אין צבא, יש יערות גשם, שוקולד מקומי מסחר הוגן, חופים טרופיים נקיים ועשבים מתוקים. לא פלא שהיא לאט לאט הופכת ליעד אלטרנטיבי לישראלים – לא רק כאלה שנוסעים לטיול, גם עבור אחרים שבודקים את האפשרות לבנות בה בית, וטיוהר ועדת הרוחניקים שלו אינם היחידים. חוץ מכל אלה קוסטה ריקה מתייחדת גם בהרי געש שמוסיפים חום וריגוש וולקני לכל השפע הירוק והלח שלה.

קוסטה ריקה היא חלק מטבעת האש של האוקיינוס השקט (the Pacific Ring Fire Circle) וזוהו בה יותר מ-200 תצורות וולקניות בנות למעלה מ-65 מיליון שנה. מתוכן 100 מראות סימנים של פעילות וולקנית כלשהי ובהן חמישה הרי געש פעילים. רוב הרי הגעש מצויים בחלקה הצפוני של המדינה וברמה המרכזית. השרשרת הוולקנית מונחת כמו עמוד שדרה חשוף המתבלט מתוך היערות הירוקים.

הר הגעש ארנל שבסמוך לפורטונה, קוסטה ריקה MCT

המפורסם בין הרי הגעש של קוסטה ריקה הוא ארנל (Arenal) שביקור בו נחשב לחוויה וולקנית קלאסית, אם אפשר להגדיר זאת כך. להר השחור יש צורת חרוט והוא מזדקר מתוך יער גשם בראשיתי.

תמונה לא דמיונית: אתם שוכבים בערסל הצבעוני שלכם ומתנדנדים ברכות בתוך האוויר הטרופי השקט, לוגמים משקה צבעוני לא פחות ומקשיבים

לקופי האוולר, "הקוף הצורח", שקוראים לגשם של אחר הצהריים. כשהשמש שוקעת, הסלעים הלוהטים שמתגלגלים במורד צלעותיו התלולות של הארנל חושפים את הגוון האדום-אש שלהם ובמיוחד עבורכם יוצרים מופע זיקוקים מרהיב. ביופי הזה אפשר לצפות מהעיירה הסמוכה לה פורטונה, שמאז 1968 עדה לזרימת לבה מתמדת מההר.

קוסטה ריקה צילום: יחסי ציבור

במחוז גואנאקסטה (Guanacaste region) של המדינה ימתינו לכם שלושה הרי געש פעילים נוספים: אחד מהם הוא רינקון דה לה ויאחה (Rincon de La Vi), "הפינה של הגברת הזקנה". מקור השם הוא בסיפור של הילידים אנשי גואטוסו: פעם מכשפה זקנה חייתה בפסגת ההר ושלחה משם עשן כאשר הייתה מרוגזת.

כנראה שאף אחד לא עצבן אותה מאז 1998, אז ההר התפרץ בפעם האחרונה. בפארק הלאומי שבו שוכנות הגברת הזקנה ואחותה הרדומה הר סנטה מאריה יש בריכות בוץ מבעבעות, פומארולס – מכתשונים מעלי אדים, ומעיינות חמים. מידע באנגלית על הפארק הלאומי רינקון דה לה ויאחה אפשר למצוא באתר הרשמי.

הר הגעש פואס בקוסטה ריקה צילום: עומר דותן

עוד הר באותו מחוז הוא מיראוולס (Miravelles), שאת הפעילות הוולקנית שלו מנצלת חברת החשמל הלאומית של קוסטה ריקה. ההר השלישי הוא טנוריו (Tenorio), שלו ארבע פסגות ושני מכתשים. בשטח הפארק הלאומי טנוריו וולקאנו זורם נהר סלסטה (Rio Celeste) שמאחד שני נהרות קטנים יותר וצלולים שזורמים במורד ההר. בשל ריאקציה כימית צבע המים של ריו סלסטה הוא כחול יוצא דופן. בנקודות מסוימות לאורכו של הנהר אפשר לראות בועות כחולות גופריתיות צצות על פני המים, אבל ה-אטרקציה של הפארק היא המפל הכחול של ריו סלסטה.

באזור העמק המרכזי של קוסטה ריקה נמצאים הרי הגעש פואז (Poas), איראזו (Irazu) וטוריאבלה
(Turrialba). המכתש של פואז הוא השני בגודלו בעולם, הקוטר שלו מגיע למייל אחד. אליו ואל המכתש של איראזו אפשר להגיע בנסיעה. בתוך המכתש של פואז נוצר מיני-הר-געש מעשן בגובה של כ-100 מטרים. בעוד פואז משוויץ במכתש שלו, איראזו רושם לעצמו שיא בתור הר הגעש הגבוה ביותר בקוסטה ריקה – הוא מתנשא לגובה של 3,432 מטרים מעל גובה פני הים. המכתש שלו מלא במים גופריתיים ירוקים.
הר טוריאבלה משקיף על האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר של המדינה – הפארק הלאומי גיאובו (Guayabo), המוקף, כמובן, ביער גשם מלא חיים. בין השנים 1000 ו-1400 שכן במקום כפר ילידי שאכלס כ-1,000 נפשות.

.