הזוהר הצפוני: פארק עמק התכלת

עד לא מזמן, רק זקני צפת (האמיתיים. לא מאור כהן ושות') היו נוהגים לטבול במעיינות הסמוכים לנחל ביריה, כחלק ממצוות ההיטהרות. בשנים האחרונות הפך האזור השומם לפארק ירוק, פורח ושוקק בעלי חיים בשם עמק התכלת. בואו לשטוף את העיניים ואת הנשמה

דובי זכאי | 27/11/2011 11:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
 


לילה יורד על נחל ביריה. עננים שטים בשמיים, רוח צוננת עולה מהגיא, אור חלש בוקע מחלונות הבתים. מהנקודה שבה אני עומד קל להבחין בצללית של אדם היורד במהירות במדרון. ניכר שההולך יודע היטב את הדרך. הוא חוצה את הגיא ופותח בטיפוס מהיר לאורך השביל, שבקצהו ניצבת בריכת מים קטנה.

הבחור מסיר את בגדיו, חובק לרגע את גופו הרועד מקור, ואז, בשאגה גדולה, קפץ למים בשאון גדול. שאגתו מחרידה את ההרים השלווים ואת צמרות עצי הצפצפה, והופכת בהמשך, כשהוא כבר בתוך המים, לזימרה חסידית נרעדת. בתום ספירה מאחד עד שבע, לציון שבע הטבילות של מצוות ההיטהרות, החסיד יוצא מהמים ברעדה, מתעטף במעילו הארוך, מרים את העששית ורץ חזרה במעלה הגיא.

כך, במשך שנים, נהגו חסידים לטבול במעיינות שמסביב לעיר הקודש צפת. אחד המעיינות נקרא עין א-זרקא, או בעברית, עין התכלת - מעיין קטן הפורץ מהסלע ומשם זורם לבריכה. המעיין והבריכה ממוקמים על שפת הגיא של נחל ביריה, מצפון לצפת. הבריכה זוהרת בטורקיז - כן, זו הסיבה שבגללה המקום קרוי "עין התכלת" - ומהווה השראה לשמו של הפארק החדש והמרהיב של צפת: "עמק התכלת".
דובי זכאי
פארק עמק התכלת דובי זכאי
לטייל עם איילים

הסופר יהושע בר יוסף, שנולד וחי בצפת, היטיב לתאר את החיים בעיר. את גיבור ספרו "מסיפורי צפת ומסיפורי ירושלים" (הוצאת כתר) , הוא שלח אל אחד המעיינות הסובבים את העיר. "לאחר שטבלתי שבע פעמים והוצאתי את ראשי מהמים ראיתי לפתע אחד המראות הנפלאים", כתב שם, "חלל האוויר שבין פתח המערה של המעיין להר מירון שממול היה כולו מלא נשמות. נשמות מרחפות. . .".

עד היום חסידים רבים טובלים במקווה הטבעי הזה שבע פעמים, גם בקיץ וגם בחורף. חלק מהמעיינות שופעים בתחומי הפארק החדש. בסך הכל, מדובר ב-580 דונם של יופי פראי: עצי אקליפטוס ענקיים, צפצפות עם עלים כסופים, עצי תאנה ענקיים ושלל שיחי פטל. קק"ל החלו בתכנון הפארק לפני כשש שנים, בשיתוף עם עיריית צפת ומשרד התיירות.

תוכניתו הבסיסית הופקדה בידי האדריכלית דפנה גרינשטיין,

ובמשך הזמן הוכנסו בה שינויים רבים. בתחילה, הכיוון לא היה ברור: במדרונות התלולים משצפון לעיר התפרעה צמחייה סבוכה והאזור שסביבה היה מזוהם. אנשי המקצוע מיד הבינו שהמקום חייב לעבור שדרוג. גם בהמשך התוכניות היו מהוססות, בעיקר מטעמי תקציב, אבל השותפים המשיכו לעבוד, תוך ניסיון לשכנע את כל הנוגעים בדבר שפארק גדול ומסודר יהיה לטובת העיר.

לפני כמה חודשים כבר הסתובבה שמועה בין מדריכים ומטיילים בצפון שהפארק המוקם במדרונות צפת הולך להיות אחד היפים בארץ. השמועה הזאת מתבררת עכשיו כאמת קסומה. עד לא מזמן, גדר גבוהה מנעה מבעד המטיילים להגיע לפארק, אם כי זו בכלל לא הייתה תכליתה. מתברר שהיא בסך הכל נועדה להגן על בעלי החיים שבפארק. בימים אלה, בכל אופן, המטיילים כבר יכולים להיכנס לפארק דרך השער הראשי.

דובי זכאי
פארק עמק התכלת דובי זכאי
תשכחו מפיקניקים

בחזרה למעיין. עד לא מזמן טבלו בעין-זרקא רק קשישי העיר. היום המקום מגודר, כדי למנוע נפילה של ילדים למים. עומק הבריכה הוא כמטר וחצי והיא מצופה באריחים. מי המעיין הזורמים אליה ממשיכים לזרום במורד המדרון, לצד שבילי הגן. מעל המעיין נטוע עץ חרוב ענק, המשמש פינת מרגוע ותצפית על צפת. עוד מעיין, שני מבין שבעה באזור, עין אל חאציל שמו (מעיין היבול), שימש בעבר את החלקות החקלאיות שלמרגלות העיר.

מעיין אחר שפועם בשטח הפארק, עין אל עפייא (מעיין הבריאות)  שימש בתקופה קדומה כמעין מרפאה לעצירת מחלות. על פי המסורת העתיקה של תושבי העיר, כשאחד הילדים היה חולה מיהרו להביאו אל המעיין וטבלו במים את גופו הקודח. השמועה על סגולות המרפא של המעיין הביאה לכאן קשישים וחולים מכל רחבי הגליל.

בינתיים, מוצעים למטיילים בעמק התכלת שני מסלולים: מסלול קצר שממוקם בחלק העליון של הפארק, משופע במעיינות ובצמחיה ונגיש לנכים, ומסלול ארוך ומפותל (4.5 ק"מ) שמדלג על שני צידי הגיא ונושק לטבע הפראי. שבילו של המסלול הזה יורד משני צידי הגיא בסדרת מדרגות ארוכה לחלקו התחתון של הפארק, אל שתי בריכות גדולות שעל שפתן מטיילים ברווזים מגעגעים.

דוביזכאי
פארק עמק התכלת דוביזכאי

מי שיורד את כל הדרך צריך לדעת שאת המדרגות שהוא מדלג בנוחות בירידה הוא יצטרך אחר כך לטפס חזרה - וזה לא פשוט. נכון להיום, עדיין אין פתח בחלק התחתון כדי לאפשר יציאה לדרך הנוף, שאמורה להוליך את מי שסיים את המסלול הארוך אל הכביש ולחסוך ממנו את הטיפוס המעייף חזרה. בקק"ל מסבירים שקצב העבודות גובר בחודשים האחרונים, ובעוד זמן קצר ייפתחו גם השערים הללו.

בינתיים, הכניסה לפארק מחייבת פניית פרסה לא נוחה, אבל בעתיד הקרוב הכניסה הצפונית לצפת תשתנה ולמעשה כבר עכשיו יש תכנון חדש להסדרת שערי הפארק. כדי להיכנס לפארק, יש להחנות את הרכב ברחבת החניה, ומשם להמשיך ברגל אל שני מסלולי הטיול. נכים יכולים להיכנס עם רכבם עד לנקודת החניה הממוקמת במרכז הפארק, ושם ליהנות מחלקו, הנגיש גם לכיסאות גלגלים.

הפארק פתוח במשך כל היום, עד שעות הערב. בשבתות הוא סגור, אבל בעיריית צפת מבטיחים שהעניין זמני בלבד, שכן אין תשלום בכניסה לפארק ולכן אין בעיה לפתוח אותו בשבת. הפארק, אגב, אינו מיועד לפיקניקים, אלא רק לטיול נינוח בטבע. מהגשרונים הנטועים מעל הערוץ ניתן להשקיף אל מראות הנוף הייחודיים של הגיא מבעד למרפסות תצפית שסביבן עצי זית עתיקים.

אדני רכבת נעוצים בצידי השבילים, והפסיעה לאורכם נעשית בין עצי חרוב קשישים ומטעים של עצי בוסתן שנותנים פרי. עם בוא האביב יתמלא הפארק בפריחות של סלחב איטלקי, סחלב השקית, דבורנית ושלל כלניות ופרגים.

חצבים יופיעו בפארק מתישהו בין הקיץ לסתיו ויקשטו את בית הקברות המוסלמי, שניצב בו עוד מהתקופה העותומנית. עם בוא האביב יתמלא המדרון בפריחת השקדיות, והכביש הפסטוראלי לצפת, שנסלל בשנת 1915, יהפוך למסלול אידיאלי להולכת כלות וחתנים. בעוד כחודשיים העבודות במקום צפויות להסתיים, בשאיפה שעד אז הוא ייפתח בשבת. פרטים נוספים על אופן ההגעה לפארק ועל האטרקציות במקום ניתן לקבל בקק"ל, בטלפון 1-800-350-550.

סרט הוידאו צולם במצלמת וידאו סמסונג, S10, באדיבות קבוצת חברות שמעוני.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בארץ''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים