חסד עליון: יוגה סוטרה והמחלקה המעופפת
פטנג'לי הקדיש פרק שלם ביוגה סוטרה לסידהים, כשרים על טבעיים שמתגלים בעיקר דרך טכניקה מנטלית שמפעילה את אי המוגבלות של מצב הסמאדהי. מוטי שפי נותן בהם סימנים
אחד מהספרים הידועים שבו ניתן למצוא תיאורים מפורטים של יוגים שהדגימו בחייהם את הכשרים הללו הוא "אוטוביוגרפיה של יוגי" של פראמאנזה יוגננדה. תיאורים דומים ניתן למצוא במסורת הנוצרית (בחייהם של פרנסיס הקדוש, תרזה מאווילה ועוד רבים אחרים), אצל מורים סופים, בטקסטים טאואיסטים וגם במסורת החסידית.
בשנות השבעים מהרישי מהש יוגי, שהביא לעולם את המדיטציה הטרנסנדנטלית, החייה מחדש ידע מעשי שמאפשר פיתוח של כשרים מיוחדים שמתוארים ביוגה סוטרה של פטנג'לי. הוא החל ללמד אלפי אנשים כיצד להפעיל את השקט ואי המוגבלות הפנימית של מצב הסמאדהי וטען שבדרך זו כל אדם יכול ללמוד לפעול בהתאם לחוקי הטבע ולפתח מצבי תודעה גבוהים.
הטקסט העיקרי בספרות הוודית שמוקדש לכשרים המיוחדים הוא היוגה סוטרה של פטנג'לי. כל הפרק השלישי של היוגה סוטרה מוקדש לפיתוח כשרים מיוחדים שנקראים "ויבוטים". פטנג'לי טוען שכשרים אלה מגיעים בעיקר דרך תרגול סאנימה; טכניקה מנטלית שמפעילה את השקט ואי המוגבלות של מצב הסמאדהי ומאפשרת לנו כך להגשים מתוכנו שאיפות שונות מבלי לבזבז אנרגיה רבה. ברגע "שהויבוטים" מתגלים הם נקראים "סידהים" או שלמויות, המילה נגזרת מהשורש "סיד" שפרושו להצליח או להיהפך למושלם.
מפרשים רבים סברו כי הסידהים אינם מהווים חלק מהותי מהיוגה סוטרה, ויש כאלה שאף הרחיקו לכת בטענה שכשרים אלה עלולים להזיק למתרגל ושהם אינם נחוצים כדי לפתח מצבי תודעה גבוהים.
ביוגה סוטרה שמר פטנג'לי על סגנון מרוכז וקצר ולא נהג להרחיב שלא לצורך במילים, לפיכך סביר להניח לכן שאילו היה מניח שהסידהים אינו נחוצים וחשובים לביסוס מצבי תודעה גבוהים הוא לא היה מתאר אותם בפרוט רב ומקדיש להם כמעט פרק שלם.
החשיבות שפטנג'לי מקנה לסדיהים מובלטת בעובדה שהוא דן בכשרים מיוחדים אלה בכל ארבעת הפרקים של היוגה סוטרה. כך בפרק הראשון של היוגה סוטרה כשהוא מתאר את מצב "הריתם בארה פראגיה" (1.48-50), או תודעה שיודעת רק אמת, הוא מתייחס לעיקרון של פעילות מנטלית שמתבצעת מרמה מעודנת ביותר ועיקרון
במצב זה הרוח ממשיכה להתקיים בצורה אינדיבידואלית, אולם היא מתפקדת ברבדים מנטליים עדינים ביותר. תפקוד זה מאפשר לה להתמלא בעוצמה והיא מסוגלת להשתמש באינטליגנציה האינסופית והעוצמה היצירתית (שאקטי) של הטבע ולזכות בידע אמיתי ונכון על אובייקטים שונים שלא ניתנים להכרה בצורות הידיעה המקובלות.
בפרק השני (2.35-44) דן פטנג'לי בפרוט בתוצאות הנובעות מהתבססות באיכויות השונות של יאמה וניאמה ומציין שהן מפתחות כשרים על-טבעיים שדומים באופיים לאלה שמוזכרים בפרק השלישי. בסוטרה הראשונה בפרק הרביעי פטנג'לי חוזר לנושא הסידהים וטוען שכשרים אלה יכולים להופיע גם עקב לידה במצב תודעה מפותח או באמצעות שימוש בעשבי מרפא או מנטרות.
בפרק השלישי של היוגה סוטרה טוען פטנג'לי שהסידהים מתפתחים דרך תרגול הסאנימה. טכניקה זאת מבוססת על הפעלת השקט הטרנסצנדנטלי של מצב היוגה או הסמאדהי שאותו אנו חווים במדיטציה.
עיקרון זה של יצירת פעילות פנימית מתוך מצב הסמאדהי מוזכר בפרק השני של הבאגאווד גיטה. קרישנה מייעץ שם לארג'ונה לעבור מעבר לשלושת הגונות של פרקריטי: "הוודה עוסקת בשלושת הגונות, הו ארג'ונה, היה בלי שלושת הגונות, חופשי משניות, איתן לעד בטוהר, חופשי מבעלות, מבוסס באטמן" (באגאווד גיטה 2.45).
במילים אלו מעודד קרישנה את ארג'ונה לתרגל מדיטציה, לעבור באמצעותה מעבר לכל פעילות מנטלית הקשורה לשלושת הגונות ולחוות בתוכו את המצב אחדותי של היוגה או הסמאדהי.
קרישנה אינו מסתפק בכך וממשיך וממליץ לארג'ונה לפעול מתוך אותו מצב שקט של תודעה טהורה: "או דאנאנג'איה, התבסס ביוגה ובצע פעולה" (בהגווד גיטה 2.48). ניתן להבין הנחיה זאת בשני דרכים שונות. בדרך הראשונה קרישנה ממליץ כאן לארג'ונה לאזן ולבסס את השקט הנחווה במדיטציה באמצעות פעילות יומיומית רגילה.
תהליך זה דומה לדרך שבה היו נוהגים בהודו בתקופה קדומה לצבוע בד בצבע צהוב; בשלב הראשון הבד היה נטבל בצבע ולאחר מכן נחשף לקרני השמש, שהייתה כמובן מדהה את רוב הצבע. תהליך זה חזר על עצמו מספר פעמים ולבסוף גם בשעה שהבד היה נחשף לשמש כל הצבע היה נשאר בו בקביעות.
התהליך של חשיפת הבד לשמש ניראה לכאורה מנוגד לשאיפה לצבוע אותו אולם דהיית הצבע מאפשרת לו בסופו של דבר להיספג בצורה מלאה בבד. באופן דומה, תרגול המדיטציה מאפשר התנסות בשקט ורגיעה פנימית. לפי דוגמה זו, פעילות שמתבצעת לאחר מדיטציה דומה לקרני השמש, היא יוצרת "חום" ונראית כסותרת את אי המוגבלות והשקט שנחווים במדיטציה אולם למעשה מסייעת לבסס את "הקיוואליה"; מצב שבו ניתן לחוות בקביעות את היוגה או הסאמדהי גם בשעה שאנו עסוקים בפעילות יומיומית רגילה.
ניתן להבין בצורה יותר עמוקה את ההמלצה להתבסס ביוגה ולבצע פעולה כדרישה לפעול מתוך מצב של יחוס עצמי של תודעה בשעה שאנו מתנסים באי המוגבלות הפנימית של מצב היוגה. פעילות זאת מתבצעת באמצעות תרגול הסאנימה המוזכר בפרק זה.
תרגול זה מאפשר לנו ליצור בעזרת סוטרות שונות פעילות מעודנת מהמצב הבלתי מוגבל של הסמאדהי. כל חוקי הטבע קיימים ברמה בלתי נגלת בשדה זה של תודעה טהורה וכך בעזרת תרגול הסאנימה ניתן לפתח כשרים מיוחדים (ויבוטים או סידהאים) ולהגשים באמצעותם שאיפות שונות.
כל פעולה רגילה שאנו מבצעים בתחום היחסי של החיים גורמת להוצאת אנרגיה וליצירת רשמים חבויים (סאמסקרות). בתרגול הסאנימה אנו פועלים מהמצב השקט של סמאדהי. פעילות זאת איננה יוצרת בנו רשמים חבויים חדשים שמפריעים לתהליך ההתפתחות הרוחנית ואיננה גורמת לנו לבזבז אנרגיה ולחוש מותשים בשעה שאנו עוסקים בפעילות דינמית. בנוסף לביסוס ההתנסות בסמאדהי, תרגול הסאנימה מסייע לפתח כשרים גבוהים שיכולים לסייע לנו להגשים את שאיפותינו בכל תחומי החיים.
בדומה לתרגול מדיטציה, פטנג'לי אינו מפרט בסוטרות כיצד בדיוק יש לתרגל סאנימה. הוא פשוט מזכיר שמדובר בתרגול שכולל ביחד את האלמנטים של מדיטציה (דיהן), מיקוד (דארנה) וסמאדהי (תודעה טרנסנדנטלית). הסיבה לכך נובעת מידיעה ברורה שיש ללמוד את הטכניקות הללו באופן אישי ממורה מיומן.
הספרות הוודית טוענת שהתגלות הסידהים תלויה באיכות האנרגטית של התקופה בה אנו חיים. "חיי בני האדם המוזכרים בוודות, התוצאות הרצויות הנובעות מביצוע יאגיות והכוחות המיוחדים שמתגלים בבני אדם הינם פירות המופיעים אצל בני האדם באופן פרופורציונלי לתקופה שבה אנו חיים" (מאנו סמירטי 1.84).
פטנג'לי אינו המורה הראשון שדן בסידהים. היבטים שונים של הספרות הוודית מזכירים את הכשרים המיוחדים הללו וטוענים שהם חשובים לפיתוח מצבי תודעה גבוהים. האופנישאדות טוענות שניתן לפתח את הסידהים באמצעות הפעלת השקט של מצב הסמהדי ושהם מדגימים את רמת התודעה הגבוהה של האדם המואר. "כשהרוח שוקטת ביציבות וטוהר, כל דבר שהנך שואף אליו מוגשם וכל דבר שעליו הוגה מתממש" (מונדאקה אופנישאד 3.1.10).
באופנישאדה מאוחרת הרישים טוענים שהסידהים מהווים סימן והוכחה להשגת שלמות בתרגול היוגה: "סידהים המתגלים מפנימיותו של האדם הנם נצחים, רבי עוצמה ומאפשרים את הגשמת כל השאיפות. הם מופיעים אחרי תקופה ארוכה של תרגול באנשים שכמהים להשיגם. הם קיימים באטמן (העצמי) הטרנסנדנטלי הבלתי נכחד ומופיעים מתרגול אינטנסיבי של יוגה. יש לשמור על כשרים אלה גם כאשר הם אינם מודגמים בתכיפות. הם מהווים סימן ברור לשלמות המושגת ביוגה.... כפי שצורף קובע את ערך הזהב כך הסידהים מדגימים את שלמות האדם המואר" (יוגה שיקה אופנישאד ,91.155-6). "מובן מעליו שתכונות על-טבעיות יתגלו לעיתים (ביוגי), ואילו אדם שמשולל סידהים נחשב למוגבל". (שם 1.160).
כתבי האיורוודה הפורשים את מדע הרפואה הוודית העתיקה מתארים את הסידהים בפרוט ומדגישים את החשיבות שיש להם ביצירת בריאות אידיאלית: "כניסה לגופם של אנשים אחרים, קריאת מחשבות, עשית דברים בכוח הרצון, ראיה על חושית, שמיעה על חושית, זיכרון על-טבעי, זוהר לא רגיל והיכולת להעלם ברצון - אלה הם שמונת הכוחות העל-טבעיים שמושגים על ידי אלה שמתרגלים יוגה. כל הכוחות הללו מושגים דרך טוהר רוחני" (צ'ראקה סמהיטה, שרירהסטאנה 1.140-141).
לאתר של מוטי שפי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם