בת מיצוו'ש בתאילנד: יומן טיול

זה אמור להיות זמן איכות, אנחנו מחכים לו כל השנה, אבל איכשהו הנופש המשפחתי לא תמיד מתפקס כמו שאנחנו רואים בתמונות. כתבתנו יצאה בשליחות לשכת התיירות של תאילנד לסקר את טיולי המשפחות בממלכה, ואחרי שרכבה על פילים, עשתה אומגה ושנירקלה בחופים האקזוטיים, חזרה עם מסקנות נוקבות. לגזור ולמסגר

הורים
שרון דובקין | 24/12/2011 9:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אוגוסט בתל אביב הוא בהחלט זמן טוב לצאת לחופשה. לא ממש משנה לאן נוסעים: כל גיחה מהסאונה הדביקה או הזדמנות לשטוף את העיניים בקצת יותר מפקקים לוהטים ומזגן מטרטר הן סיבה למסיבה. לכן כשלשכת התיירות התאילנדית בכבודה ובעצמה הזמינה אותי להתרענן עם הפילים המלכותיים, כמובן שלא חשבתי לסרב.

מה גם, שבטיול הציעו ביקור בחבל איסאן שרק בשנים האחרונות נפתח לתיירות המערבית – בו מתחבאת שמורת טבע שלאחרונה הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו.

למרות הפיתוי המשך המשפט היה קצת צורם לרווקה צינית שכמוני, כאשר המילה "משפחות" העבירה צמרמורת בגב התחתון וטיפסה במהירות עד לקצה האוזן השמאלית - שם בדרך מתנגן ריב בין אחים או שקית במבה שנדחקה בין הקרוקס למזרון המתנפח. אך למול הזיעה הניגרת והדד ליינים הדביקים התלבטות נדחתה למועד מאוחר יותר.

תוך שבוע ארזתי את העבודה למיני-לפטופ קטן ואטרקטיבי, ועמדתי בתור הבלתי אפשרי בנמל התעופה בן גוריון.


יחצ
המטרה היא להתחבר למקום, לאנשים, לתרבות ולמרקם החיים שהוא מייצג. יחצ
MBK = מבזבזים!

טיולי משפחות בתאילנד, למי שעדיין לא התנסה, הם הטרנד החדש בתיירות הישראלית. אומרים שהאיים הדרומיים כבר מחליפים את תאילנד, ובנגקוק מעולם לא היתה כל כך מעוברתת כמו שרואים בשנים האחרונות.

מחירי המלונות האטרקטיביים והפער העצום בין השקל לבאט מצדיקים למשפחות רבות את הטיסה היקרה, והפכו לחבילה מבוקשת למי שרוצים להספיק כמה שיותר בכמה שפחות (בשקלים: שלושה שבועות בתאילנד שקולים לכשבוע באירופה).

"אהבתם? תקנו!". יחצ

בחברת Otherways המתמחה בטיולים לממלכת הקסומה, כבר פיצחו את הנוסחה, ומציעים למשפחות ליהנות מחופשה רגועה, המשלבת בין אטרקציות לילדים, סיורים בשמורות טבע והרבה פעילויות אקסטרים לנופש רגוע באיים האקזוטיים.

אנו נוחתים בבנגקוק ופלוגת המצווש' (הטיולים הם להיט בקרב קהל בני\בנות המצווה שמתייצבים עם אחד ההורים או בהרכב מלא) כבר מדקלמת את רשימת המלצות ה-MBK שאספה בארץ. למי שלא שמע: מדובר באחד הקניונים הגדולים והזולים ביותר בתאילנד, המאכלס בשמונה קומותיו מעל אלפיים חנויות עם כל החיקויים של המותגים הגדולים, דוכנים מזכרות, בגדים, אלקטרוניקה וגאדג'טים במחיר שכולו באט אחד גדול.

המתבגרים בטיול מתקתקים את מוזיאון "סיאם אושן וורלד" עם חיות המים הנדירות הממוקם בקומה התחתונה של קניון הפאראגון הסמוך, וממהרים לשטוף את העיניים בחנויות היוקרה שמציצות מהקומות העליונות – עם כל מעצבי העל הבינלאומיים.

היות ואנחנו רק בתחילת המסלול, מסע הקניות נדחה לעוד 9 ימים, ואחרי עצירה קצרה בקווסאן (רחוב זרוק שנחשב לבית של התרמילאים
הישראלים) אנחנו עוזבים את בנגקוק לכיוון מעבר, כשפעמנו לעבר חבל איסאן – טיול מאורגן ראשון מארץ הקודש!

הנסיעה נותנת לי קצת זמן להכיר את חברי לקבוצה. מסתבר שרק מעטים יודו שהצטרפו מרצון לסיור מאורגן, אך מעטים עוד יותר אלו שיחשפו את הסיבות האמיתיות. אירית מרנפלד, אמא של גילי בת 12 ממושב במרכז הארץ, מספרת: "האמת שהתלבטנו בין טיול בארצות הברית לבין תאילנד. בסוף חברה המליצה על החברה הטיולים של הרפז, והייתי צריכה לשכנע את גילי לוותר על התפוח הגדול לטובת אגוז של קוקוס. מה שהכריע את הכף הוא כמובן השופינג הזול ואני חייבת להודות שהגזמנו", ותשואות נשמעות מהחלק האחורי של האוטובוס.

ניר הרפז, מדריך הטיול ממהר להסביר שלא רק בשופינג עסקינן, ובת זוגתו גלי קורצת לבנות ומבטיחה שיש אין סוף שווקים בדרך: "אהבתם? תקנו!", זו ההמלצה הרשמית. למרות המצופה האווירה באוטובוס (כאן מטיילים: ב"ירוק" - ללא טיסות פנים) רגועה להפליא. מעבר קצר בין הספסלים מגלה שמגפת האייפון\וד כבר התפשטה בקרב הקבוצה, ודור ה-N בקושי מרים את הראש.

יחצ
תוך שעה הילדים כבר הפכו לקבוצה שקטה ומגובשת. יחצ
דור ה-N מפתיע

בשנים האחרונות מדברים החוקרים על תופעת "דור ה-N" - אותם בני נוער שנולדו משנות השמונים והלאה, וגם אם במקור סומנו כדור ה-Y הטכנולוגיה, הרי שעם מהפכת הפייסבוק זגזגו במהרה לאות N המסמנת "נרקיסיזם".

לא במקרה: בימים בהם הרשתות החברתיות שולטות בכיפה, הדור הצעיר מגלה התלהבות יתרה לחשוף, להיחשף ובעיקר לעסוק בעצמו. אמנם הפסיכולוגים מזהירים שהם משקיעים יותר ב"חברים" ברשת מאשר במגרש המשחקים, אבל בדרכים של תאילנד אני מבחינה כי כשורי החברה שלהם לא נפגמו כלל וכלל, להפך: הם הרבה יותר נינוחים בזכות הקשר עם הבית, מתלהבים להעלות תמונות מהמסע וגם מגששים בזהירות לוודא שהתמונה שלהם תכנס לכתבה.

אכן, הכל בסדר! אם נוסיף לכך את המשחקים האינטראקטיביים שכולם מכירים וצורכים כמה שעות ביממה, הרי שתוך שעה הילדים כבר הפכו לקבוצה שקטה ומגובשת. לרגע נדמה לי כי לא מדובר כאן בטיול מאורגן אלא בקבוצת חברים המכירים היטב.

דניאל פרלבויים (שם בדוי: הפרטים שמורים במערכת) בן 9 מחיפה, הגיע לטיול במסגרת חגיגות הבר מצווה של אחיו הגדול. כשאני לוטשת עיניים למשחק הטטריס הוא משתף אותי בגרסה האחרונה, אבל כשאני מנסה להסביר לו על דור ה-N הוא לא מרים אפילו גבה.

הפייסבוק, לעומת זאת, זה כבר משהו אחר: "זה ממש מגניב שאני יכול להיות פה בסוף העולם ולהעלות תמונה לרשת שכל החברים שלי רואים מיד אונליין. זה הרבה יותר טוב מלהראות תמונות בסוף הטיול, וזה עוזר לאנשים שאולי רוצים לנסוע והם יכולים לראות בדיוק איך זה קורה".

מה היית עושה בלי אייפוד?

"אני לא רוצה לדמיין. זה סבבה שיש איך להעביר את הנסיעות, וגם הורדתי פה כמה משחקים ממש שווים. אבא תמיד אומר שאני תקוע בתוך ה'אייפרנד' אבל הוא גם כל הזמן מתעסק עם האייפד שלו". וכאן פרלבויים הגדול מצטרף ומשרבב משפט בסמכותיות משועשעת: "אחד מהשיקולים שלי לבחור בתאילנד היה שאין פה כל הזמן אינטרנט, ואין להם בררה אלא להתנתק מהעולם הווירטואלי המגוחך שהם חיים בו. הם מבלים הרבה יותר מדי זמן ברשת, מתעסקים בלא מעט שטויות – ואילולא זה היה בא על חשבון הטלוויזיה, הייתי מתערב".

"אבל אתה גם כל הזמן באייפד" - מזכיר לו הבן דניאל, ולאב אין בררה אלא להתנצל ולתרץ שהוא רק בודק מיילים מהעבודה.

יחצ
האזור הפך רק בשנים האחרונות מקור משיכה לתיירות המערבית. יחצ
זוזי! איפה אמא?

אנחנו נכנסים לחבל איסאן, והנוף הירוק מסביבנו מזכיר את המרחבים הפראיים של יערות הגשם. חבל איסאן מאכלס כ-40% מאוכלוסיית תאילנד ומשתרע על שטח של 160,000 קמ"ר (שליש משטחה הכולל של המדינה). למרות שתאילנד מארחת כ-20 מליון תיירים בשנה, האזור הפך רק בשנים האחרונות מקור משיכה לתיירות המערבית, עם הכרתה של הפארק הלאומי "קאו יאי" (Khao -Yai ) כאתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו. בשנים האחרונות נשפכו כאן כמויות כסף אדירות לטובת סלילת שבילים ביערות הגשם, שימור חיות הבר ופיתוח אזור הטיולים, המלונות והנדל"ן.

בתוך השמורה אנו נחשפים לדונמים אינסופיים של יערות גשם וג'ונגלים פראיים, ובכניסה מקדמת את פנינו משפחת קופים חביבה. אחרי שאנו מסיימים לשחק ב"נשיונל גאוגרפיק", אנו נכנסים לתוך השמורה לתור אחר המפלים האדירים שמגיעים לגובה של כ-30 מ' (בנות: במפל הנקרא "הל סוואט" צולמה סצנת המפל המפורסמת מהסרט שובר הקופות "החוף" בכיכובו של ליאונרדו דה קפריו).

אחרי ארוחת צהריים בטבע אנחנו ממשיכים לסיור רגלי, ומשם לספארי לילה - המפגיש אותנו עם מני חיות בר, ביניהם איילים, במבי, צבאים וקופים (את הפילים המרבים צמאונם בנהר פספנו). אנחנו מתנהלים בשקט יחסי בחשיכה, עמוסים על גבי שיירת ג'יפים המתנהלת באיטיות.

הקור מסביב מצמיד אותי ליעל בת השנתיים ושמונה, שהגיעה לטיול עם גלי – בת זוגתו של המדריך. אנו מתפצלים לרגע בין הג'יפים ואני מציעה לעשות בייביסיטר במסע. בהתחלה יעל כועסת שאני לא אמא, ומלווה את הקילומטרים הראשונים בהוראות:"זוזי, זוזי - איפה אמא?", אבל כשמשפחת במבי חוסמת לנו את הדרך והאיילים דוהרים לצדנו, אני מוצאת את עצמי מחבקת את הזאטוטה שצוללת לשינה מתוקה.

מבין כל המטיילים בקבוצה, גלי הכי צמודה לילדה. היא מעידה שכבר טיילו בעבר כשיעל היתה קטנה יותר ההתנהלות היתה הרבה יותר קלה. במחזור הבא תצטרף לטיול גם אם לארבעה עם תינוקת בת שנה וקצת, שמצהירה כי קל יותר לטייל עם תינוקת בעגלה מאשר זאטוטה שכבר יודעת להגיד מה היא רוצה וגם איך להשיג את זה.

יחצ
חוויה לכל החיים. יחצ

ברגעים שאנחנו מתיישבים על חופים אקזוטיים או שוטפים את העיניים בשקיעות המרהיבות שמחכות בהמשך המסלול, אני מביטה בגלי שמתגייסת למשחקי מים, מחבואים או שיעורי יצירה מאולתרים, ודוחפת אף גדול לתוך האידיליה המשפחתית.

"זה נכון, הרבה יותר מאתגר לטייל עם ילדה בת שנתיים מאשר שנה או אפילו כמה חודשים", מודה גלי ענבי. "היא מתעוררת מאוד מוקדם, כשמגיעים למלון חייבת לרוץ מיד לבריכה, לשחק בחוץ או כל מה שיש בו הרבה אנרגיה.

יש ימים שזה מתיש, אבל למזלי אפשר לישון בנסיעות, יעלי תמיד נשכבת על שני מושבים וישנה את מרביתן. אבל כשאני משווה, גם בבית היא מכונת אנרגיה בלתי נלאית. כאן זה יותר מורגש כי אנחנו בקבוצה, אבל גם בשגרה יש תקופות שאני מסביבה 24/7. עם זאת אני שמחה שהצטרפנו: אי אפשר לתאר את הרגעים שאנחנו חווים פה: אם זה שייט על רפסודה, רכיבה על פילים או סתם זמן איכות עם האחים הגדולים. אני לא חושבת שהיא בחיים נהנתה ככה וזאת חוויה לכל החיים, גם אם אני קצת פחות בשנטי".

אנו שמים את פעמינו לכיוון פאטיה, ואחרי מנוחה רווית בריכה במלון "הארד רוק קפה" מדרימים לאיים - שם מחכה לו"ז יותר מרווח עם עצירות בקו צ'אנג ושייט לקו קוד - האי של פיטר פן (שחלק מהריזורטים בו קרויים על שם גיבורים מהאגדה). האתנחתה באיים מסתמנת כאטרקציה של הטיול.

אי אפשר שלא להודות ששגרת הטיול המתוקתקת אמנם מצליחה לחשוף הרבה אטרקציות ופנים של תאילנד, אבל שעות הבטלה והשנטי נדרשות. "המטרה שלי היא להראות למשפחות תאילנד בדרך אחרת", מספר ניר הרפז, כשאנחנו מתנדנדים על סירת מנוע מהירה בין האיים. "אנו תמיד בוחרים להתאכסן בריזורטים בטבע ומלונות אקולוגיים, ומקפידים ליצור את התמהיל הנכון בין אטרקציות טבע ואקסטרים לזמן רגוע ואיכותי.

המטרה שלי היא להתרחק כמה שאפשר מהמתכונת, או יותר נכון ה"שטנצ'ים", של נופש מקובל שיוצר אשליה סינתטית. המטרה היא להתחבר למקום, לאנשים, לתרבות ולמרקם החיים שהוא מייצג. שום מקום הוא לא מושלם, והניסיון ליפות או לחסוך את המציאות האמיתית מהמטיילים היא טעות.

בתאילנד יש לנו אופציה להראות גם את התמונה השלמה וגם ליהנות בדרך: אם לא הייתי אני מרגיש בנוח, כמובן שלא הייתי מביא גם את המשפחה שלי. מבחינתי כל מסלול חדש, חייב להיבדק על ידי היועצים הפרטיים שלי: תאי, ליאם ויעלי".

הילד שבך

נותרו לנו רק עוד כמה ימים עד לחזרה לבנגקוק, ובימי השנטי אני נפרדת ממעטה הציניות התל אביבית שארזתי, ומתמכרת לשמחת החיים על האי. בקו צ'אנג אנחנו מטפסים על העצים ומסתערים על מתחם אומגה שמוציא גם מהמבוגרים את הילד הסמוי ומאתגר גדולים וקטנים בתרגילי אקרובטיקה בג'ונגל. האמהות מפתיעות כשמציגות נוכחות מלאה על החבלים.

טובה פומרנץ, מחנכת לכיתות א'-ב' ואמה של סיבי בת 12, הוכתרה כאקרובטית המצטיינת של הטיול וירדה מהעצים כשהיא נוטפת זיעה וחיוכים. "זאת פשוט תחושה של חופש. ניתוק מוחלט מהמציאות. לא האמנתי שאני אצליח לעשות את המסלול הזה, אבל ברגע שאתה למעלה והג'ונגל נפרש בפניך זאת חוויה של פעם בחיים.

אני חייבת להגיד שהטיול היה מאוד שונה ממה שדמיינתי: הייתי בטוחה שבכל זאת נעשה את המסלול היותר פופולארי, אבל התחשובה היא שיצאת לטיול עם חברים טובים שפשוט רוצים להראות לך מקומות יפים". אנחנו מבלים עוד כמה ימים באיים. עכשיו הקבוצה כבר מרגישה כמו משפחה אחת גדולה, ובשיחת הסיום כולם נשבעים שזה הטיול המאורגן הראשון בחיים שלהם, ומודים למארחים על הטיול הלא שגרתי בתאילנד.

"אנחנו רוצים לנסוע לתאילנד עם הבנות כבר הרבה זמן, וכל פעם ניסינו לארגן עוד משפחות איתנו והיה מאוד קשה", מספרת גלית אגסי, שהצטרפה לטיול עם בעלה אמנון ושתי בנותיהם בנות 11 ו-15. "אנחנו כבר מטיילים ותיקים שהיו כמה פעמים במזרח, אבל הפעם רצינו לעשות זאת אחרת. אחרי הרבה חיפושים התייאשתי והחלטתי שגם אם אין לנו עם מי לנסוע אנחנו ננסה למצוא עוד משפחות עם ילדים - אחרת הבנות יהיו לנו על הווריד כל הזמן.

כתבתי 'טיול משפחות' באינטרנט וחשבתי לארגן קבוצה באופן פרטי. בסוף הגעתי למסלול הזה. כשסיפרתי לאמנון על הרעיון הוא שאל בבעתה: 'טיול מאורגן?', ואני מייד התחלתי להתפתל ולהסביר שזה ממש לא ככה. אז נכון שהיה לי קצת קשה להיות מאורגנת בקבוצה, וביליתי במלונות שבדרך כלל לא הייתי מפרגנת לעצמי,אבל מצד שני: לבוא בלי אחריות על המסלול ולראות איך הבנות משתלבות היה שווה את הכל - היו חלקים שלמים שהילדים פשוט היו עצמאיים בשטח".

והחבורה מזכה את גלית בתשואות. כשכולם מתוודים שזה הטיול המאורגן הראשון שלהם, אני מסתכלת על המשפחות שלרגע אחד נפרדו משגרת החיים המוכרת, ושואלת את עצמי אם ככה באמת דמיינו את החופש המשפחתי? הם בטח לא תכננו לאכול חרגולים, לשוט לאיים נדחים ולטרזן בתוך הג'ונגל.. מצד שני – אין ספק שהספיקו לעשות הרבה יותר ממה שאני עשיתי בתאילנד גם אחרי 3 טיולי ערסל.

אנחנו נפרדים מהאי הקסום וחוזרים אל בנגקוק הצפופה והסואנת. הקבוצה נפרדת ופונה לעבר יום השופינג המסורתי.

כשהילדים פושטים על ה-MBK ואני נחלצת מהחבורה לטובת קצת זמן איכות עם עצמי. אחרי שעתיים את כבר מתגעגעת לאיזה "זוזי" חביב, "אפשר להטעין את האייפוד בלפטופ שלך?" או סתם מישהו שיציץ למה שאני עושה ויתקן שגיאות כתיב. מהר מאוד השופינג מרגיש משעמם בלי שיש לי כמה חוות דעת מנומקות, ובעיניי אני תרה אחר חבורת הבת מצווש' שיודעת למצוא את כל המותגים השווים בחצי מחיר.

לפני עשר שנים עברתי בקניון די דומה בבנגקוק, וכל מילה בעברית הטרידה את עצבי החשופים. עכשיו אוזני קרויה לשמוע את הציוצים הקטנים, שכנראה ימשיכו לצייץ רק בטוויטר או בפייסבוק. , בטיסה חזרה אני כותבת מייל ארוך למשפחה, מספרת על הקופים, הפילים וטונות הקוקוסים שאכלתי, והפעם כשאני צוללת שוב לסאונה התל אביבית, הדביקות המוכרת מרגישה הרבה יותר נוח. אחרי הכל, רק כאן זה מרגיש בבית.

* פרטים נוספים, הסברים ותמונות ניתן למצוא בבלוג של Otherways.

לגזור ולמסגר

כמה אטרקציות שאתם חייבים לעשות בביקור הבא ב"ממלכת האנשים החופשיים" = תאילנד:

1. ארמון המלך, בנגקוק - ארמון המלך נבנה החל בשנת 1782 על ידי מלך ראמה ה-1, משתרע על שטח של 218,400 מ"ר ומוקף חומה. הארמון הוא אטרקציה תיירותית בינלאומית ולכן יהיה עמוס בכל ימות השנה. בפנים מסתתר מקבץ מבנים בהשראת התרבויות והאדריכלות המקומית. כולל מקדש Wat Phra Kaeo - Chapel of the Emerald Buddha Royal - המקדש החשוב ביותר בתאילנד עם פסל "בודהה האיזמרגד". לקראת הביקור הצטיידו בלבוש צנוע.

2. קניון MBK, בנגקוק - אלו ראשי התיבות שתשמעו הכי הרבה בטיול. בתאית הן מסמלות את שמו של מרכז הקניות הזול והפופולרי ביותר בבנגקוק - Ma Bu Krong (מוכר גם כ"טוקיו סנטר" הסמוך), אבל יש מי שטוען בתוקף כי מדובר בראשי תיבות של :מרכז. בזבוזים. קניות. מי שרוצה לפגוש את מותגי העל, צריך לצאת החוצה ולחפש את קניון "סיאם" (Siam Paragon) הצמוד, שם גם יפגוש בתי קולנוע בארבע ממדים ומתחם קולינארי ענק. עם זאת: המחירים לא זולים.

3. גן החיות Nakhon Ratchasima Zoo, איסאן - ממלכת החי שמחכה לכם בגן החיות שבחבל איסאן, Nakhon Ratchasima Zoo, היא אחד המפגנים המרשימים ביותר בתאילנד. בכניסה למתחם תוכלו להשכיר זוג אופניים, או להשתמש ברכבת הקלה שבמקום, המובילה אתכם בין החיות השונות שתמיד שמחות לקבל איזה בוטן או קצת תשומת לב נוספת. בגן הענקי הזה תפגשו נמרים, פילים, קופים, להיפופוטמים, במבי, ג'ירפות ובנות יענה. בימים רגועים אפשר גם לפגוש חיות ידידותיות לאדם, המטיילות בחופשיות בין שבילי הפארק. אם החלטתם שהספיק לכם, אפשר לעבור לפארק המים הצמוד.

4. חוות הפילים "טאווצ'אי", קנצ'נבורי - גם בעלי המודעות הגבוה לזכויות בעלי החיים, מוזמנים לצאת למסע על גבי פילים חכמים במיוחד, שייקחו אתכם בתוך הג'ונגל, יציגו מופע כדורסל והולה-הופה, ויזכו את הילדים במסאז' והרמות באוויר בתמורה לכמה בננות.. בשנים האחרונות נרתם כל העולם לעצור את הכחדת הפילים בתאילנד, ובחוות המסודרות תגלו כי הפילים נהנים מתנאים טובים במיוחד – כשלקראת גיל 60 משוחררים לחופשי (פנסיה) בג'ונגל.
5. Tree Top Adventure - ממש כמה מטרים מהחוף של המלון פועל אחד המרכזים המוצלחים יותר של חוויית האומגות התאילנדית. כאן תמצאו את המחיר הנוח ביותר ( כ 35$ במקום כ-100$ בפאטיה ובצ'אנג מאי). זאת ההזדמנות לא רק של הילדים, אלא גם של המבוגרים, ללמוד איך לקפץ בין עצי הג'ונגל, לגלוש במדרונות הירוקים ולחזור כמה שלבים טובים באבולוציה.


חשוב לזכור : הכנות לטיסה

א. ויזה - לתאילנד אין צורך בויזה (לבעלי דרכון ישראלי לשהות של עד-30 יום). עם זאת בדקו כי הדרכון שלכם בתוקף ל-6 חודשים לפחות.
ב. סלולר - בכל מקום בתאילנד תיהנו מתקשורת סלולרית תקינה. עם זאת, מומלץ שלא לקנות את חבילות השיחות ה"גזלניות" שמציעים לכם בארץ, אלא להתאפק ולקנות sim card בתאילנד במחיר של בין 200-100 באט (כ-20 שקל בלבד), וליהנות משיחות נכנסות ללא עלות ושיחות יוצאות לארץ במחיר של כ-50 אג' לדקה.
ג. אינטרנט - יש בכל מקום ומלון, אך Wi fi רק במקומות מסוימים. אם אתם זקוקים לאינטרנט בשותף מומלץ לעדכן את החבילה בסלולארי, וגם כאן עדיף לקנות את ההטבה בשוק המקומי.
ד. מזומנים - כמעט בכל מקום מרכזי בתאילנד יש אפשרות למשוך מזומנים מ-ATM או להחליף מטבע זר למטבע מקומי. עם זאת מומלץ להצטייד גם בקצת דולרים\אירו לכל מקרה. לא מומלץ להוציא טרוולרס צ'קס - שרק במקומות מרכזיים ניתנים להמרה.
ה. מזג אוויר - בתאילנד מזג האוויר תמיד נוח, שזה אומר טמפ' חמה, ממטרים ולחות במשך כל השנה. מדי פעם יורד מבול קצר, שאינו דורש ביגוד חם, אלא מעילי ניילון או בגדים להחלפה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''תיירות בעולם''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים