מותק, את גדולה: האבולוציה האופנתית של אדל
חוסר המודעות למראה הפך את אדל בראשית הקריירה לאסון אופנתי. אלא שאז באה אנה ווינטור והראתה שגם בחורה גדולת מידות יכולה להתלבש בסטייל
באותם ימים המראה שלה התאפיין במשקל עודף, בעיני נערת-כפר תמימות ובביגוד עממי מאיכות נמוכה. נוסף למידותיה החריגות בעסקי השעשועים, יש להביא בחשבון שאדל נחשפה לאור
2007
בראשית דרכה הלא מאוד ארוכה אל התהילה הופיעה אדל כשבידה גיטרה ומיקרופון נייד ברחבי לונדון. פניה היו נטולי איפור, שיערה הג'ינג'י השופע נאסף ברישול מחפיר, לעתים בתוספת פוני, ועל גופה הונחו סחבות ומיני אוהלים מחרידים, מהסוג שנכפה על בעלות מידות גדולות שקונות את בגדיהן ברשתות נחותות.
בעקבות הצלחה ראשונית בבריטניה מכורתה התחילה אדל להיות מוזמנת לאירועי חברה ותעשייה, זכתה בפרס מבקרי המוזיקה לאמנית הפורצת של השנה והמשיכה להיראות איום ונורא. כמעט תמיד אפשר היה למצוא אותה ללא איפור, בשיער שהמשיך להיות גזור בפוני לא מחמיא ובסגנון לבוש שדגל בטוניקות רחבות גזרה מעל מכנסיים רחבים לא פחות, מה ששיווה לה מראה של רהיט. באותה תקופה הזלזול של אדל בפן האופנתי והנאיביות בנוגע לחשיבות המראה עלו לה בניסיון הראשון לחדור לשוק האמריקאי.
עורכת "ווג" אנה ווינטור ביקשה באופן אישי להיות הסטייליסטית של אדל בטקס הגראמי. הזמרת הבינה שיש אנשים שלא אומרים להם לא, והגיעה לטקס בשמלת ניו לוק מחטבת מסאטן שחור שיוצרת פרופורציות חושניות ונשיות, מעוטרת בסיכת שושנה דומיננטית משובצת קריסטלים, ומעליה מעיל סאטן בצבע ירוק-עז.
כמו כן היא גילתה את סגולותיו של האיפור ואת האפקט הממסגר שיוצר השיער האסוף. היא גילתה את אמריקה ואמריקה גילתה אותה.
ההנאה של אדל מבגדים שמחמיאים למידותיה ניכרה בכל הופעה פומבית שלה. הסטייל שלה קיבל סוף כל סוף קו ואופי; היא החלה להתמקד בבגדים בהשראת שנות הארבעים והשישים, ולמדה להדגיש את המותן בעזרת גזרה נכונה ויציבה של כוכבת-על.
העיניים המעושנות הפכו לחלק מהמראה הקבוע שלה, והשיער, שרוב הנפח שלו התרכז קרוב לראש במעין כוורות מעודנות ברוח שנות השישים, יצר פרופורציה חדשה ומרזה לפניה. הפאשלות הבודדות שלה כבר לא היו קשורות לחוסר מודעות, אלא לעומס יתר שנוצר מדי פעם והעניק לה מראה מעט זקן.
המהפך הושלם: מנערת פרברים מוזנחת לכוכבת שכורכת צעיפי "לואי ויטון" סביב צווארה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם