ויקטורי הוגו: ביקור בתצוגה מבית "הוגו בוס"
תצוגת החורף הבא של "הוגו" שפעה דוגמניות על וסלבריטאים קוליים במיוחד. מעצב קולקציית הנשים מספר בראיון איך מייצרים דרמה מבגדים

משום כך, ומכיוון שגם את שבוע האופנה הזה, כמו את עמיתו האמריקאי, מפיקה חברת IMG, הפך שבוע האופנה בבירה הגרמנית לאירוע שיודעי דבר משתדלים שלא לפספס. ובעוד המעצבים הצעירים נאבקים להשיג מימון כדי להרים תצוגה ראויה, גולת הכותרת העונתית היא תצוגת "הוגו", הליין החצוף והצעיר מבית "הוגו בוס", שתמיד מביא אותה בשואו ובמפגן סלבריטאים בינלאומיים ודוגמניות על.
התצוגה התקיימה ב"גמלדה גלרי", המוזיאון המרשים של המאסטרים הוותיקים של עולם האמנות, והגיעו אליה השחקן והמוזיקאי ג'ארד ליטו (שמככב בקמפיין הבושם של החברה), ג'וליאן מור, ג'ורג'יה מיי ג'אגר בלוק סקסי, פיקסי גלדוף, והזמרת האמריקאית סקיי פררה, שעושה קולות של איט גירל.
על כולם האפילה דוגמנית העל ורושקה. אומנם היא חתמה על סטיילינג זוועתי, שכלל גופיית ספגטי אדומה מעל חולצה גברית שחורה, קרדיגן מצמר ומצנפת כעורה, אבל בגילה המתקדם ורושקה הפגינה גוף פיגוזי, פנים נהדרות ואטיטיוד שלא רואה אף אחד ממטר. התצוגה החלה עם רמיקס של שירה המיתולוגי של ביורק Play Dead.
פתחה וסגרה אותה דוגמנית העל החדשה קרלי קלוס, שרק כשיושבים קרוב אליה מבינים את סוד קסמה. קלוס, שעוברת את המטר שמונים, צועדת על המסלול כמו סייחה צעירה ששועטת קדימה ברגליים מוצלבות, ומאיצה את דפיקות הלב. הלוק הראשון שלה כלל עליונית
אחריה הגיחה כוכבת קמפיין "שאנל" לקיץ, ג'ואן סמולס, בחליפה לבנה ותיק קופסה שחור. הדוגמנית הדנית קרולין בראש נילסון הציגה מראה שכלל צווארון גולף שחור, דרייפינג לבן במותניים ומכנסיים שחורים, ועיטור שיער מטאלי ועתידני משהו (שענדו כל הדוגמניות).
ליאו וון, הטופ-מודל הראשונה מסין, צעדה במעיל-שמלה בצבע אוף ווייט מצמר מחויט במינימליזם מדויק, מעל חולצת גולף לבנה. כן הוצעו בקולקציה שמלת מיני שחורה בעלת שרוולים א-סימטריים מהונדסים, שעליה הודפסו אלמנטים לבנים, מעיל ורוד שמעליו חגורה אדומה, שמלות כתומות בלוויית תיק קלאץ' קופסתי וחליפה מעור מבריק בגוון שוקולד עמוק. לפינאלה עלתה קלוס בחליפה עם הדפס כתום.

בעוד הנשים היו היי-טקיסטיות, טכנולוגיות וסוריאליסטיות, הגברים נראו כאילו יצאו מסרט גנגסטרים של שנות ה-30, אך זריקת הצבע תרמה לשיק הסיקסטיזי. לצד חליפות מהעולם הישן, נראו על המסלול חגורות מותן עבות א-לה סאדו, חולצה לבנה עם הדפס צללית של באטמן, ומגבעות ראש ספק גנגסטריות ספק בסגנון ציידים. המראות המרעננים ביותר היו חליפות בשילובי כחול נייבי וסגול בוהק, וחליפות בצבע טבק. בסך הכל מדובר בקולקציה מגובשת שהציגה גזרות מצוינות, בדים איכותיים וצבעוניות חדשנית אצל הגברים, לצד פיתוחים טכנולוגיים מרשימים. אלו, כמובן, מתבטאים גם במחיר.
לתחושה שקו הגברים לא נופל במאום מזה של הנשים, אחראי המעצב ברט דה באקר, 35. הוא גדל בבריסל, למד באקדמיה המלכותית באנטוורפן והתמחה אצל המעצבת הנחשבת אן דמולמיסטר. לאחר לימודיו עבד בלייבל של דירק שנברג. על בן ארצו המוערך, דריס ואן נוטן, הוא אומר ש"הוא מפענח דברים בדרך חדשה. הוא יוצר דברים די קונספטואליים ומתעסק בעיקר עם ארכיטקטורה ואמנות, וזו ההשראה המרכזית שלי".

מי שהביא את דה באקר ל"הוגו בוס" הוא המעצב של קולקציית הנשים, איין אלן הבריטי, 40. אלן הוא גם המנהל הקריאטיבי של "הוגו", והאחראי לעיצוב הקווים הנשיים של "הוגו בוס בלאק" ו"הוגו בוס אורנג'". הוא עיצב בין היתר ב"אדידס" וב"פומה", שם עבד על שיתופי הפעולה עם ז'יל סנדר וכריסטי טרלינגטון. אלן היה גם מנהל העיצוב של קולקציית הנשים של "נייקי" באירופה. הוא הקים בלונדון חברה שעסקה במחקר טרנדים, עד שהגיע לבית "הוגו בוס". יותר משמונה ראיונות עבר בטרם זכה בג'וב.
הוא בחור חייכני ואדיב, שהייתם שמחים לשבת איתו לדרינק, והוא מצהיר ש"זו הייתה הקולקציה שהייתה הכי אני עד כה. עבורי, 'הוגו' תמיד מושפע מאמנות, מאמנים סוריאליסטים. התיאטרון הוא המקור להשראה איך לקחת את הדרמה ולהעביר אותה לבגדים. נניח, ראית על המסלול שמלת ערב יפה ועליה מחוך עור. היה שם אלמנט של הפתעה, אבל עדיין יכולת לראות את עצמך לובשת את זה. זה מאוד חשוב".

מי האמנים הסוריאליסטים שכיכבו על לוח ההשראה במהלך העבודה על הקולקציה?
"זה היה יותר העניין של התחושה שהאמנים הללו מעבירים. לדוגמה, אם תסתכלי על ציור של סלבדור דאלי תחשבי 'זה מעניין', אבל כשתביטי בו שוב, תראי מאה דברים שלא הבחנת בהם קודם. רציתי לנסות ליצור דרמה כזו בבגדים, שכשתראי את החליפה תחשבי'זה מאוד מעניין', אבל כשתראי אותה שוב, תביני שכל חלק ממנה הוא מודפס, ולא תוכלי לדעת איפה ההדפס מתחיל ואיפה הוא נגמר".
זוהי דרמה שמגיעה מכיוונים של אופנה גבוהה. שונה מאוד ממה שמצפים מ"הוגו".
"את צודקת. זו התצוגה השלישית שלי כמעצב של 'הוגו', ועכשיו הגעתי למקום שרציתי להראות בו אופנה שנושקת בהצהרתה לאופנת עילית. הייתי בטוח בעצמי בקולקציה הזאת, לקחתי בה סיכון".
הביטחון ניכר גם בליהוק הדוגמניות.
"לדעתי זה היה קאסט הדוגמנים הכי טוב שהיה לנו אי פעם. לא נכנענו לקונספט של ללהק רק דוגמניות לבנות מאירופה. כשאתה עובד בחברה שהיא כה בינלאומית, אתה רוצה שיהיו לך דוגמניות מבייג'ין ומכל העולם. מדהים לקבץ אותן ולומר לעולם'כל אחת מהן נראית מעולה בלוקים האלה'".
פרייהבהאה אריקסון מככבת בקמפיין הקיץ שלכם, עם מראה אנדרוגיני. האם אתם נותנים מענה לבחורה כמוה, שרוצה ללבוש דווקא חליפת סקיני מהקולקציה הגברית?
"היה טאץ' אנדרוגיניות בקולקציה, אבל בצורה נשית. לדעתי, בסופו של דבר נשים רוצות לקנות בגדי נשים ולהיראות יפות. זה אומר, נניח, להציג חליפה פשוטה בבד חום מבריק שנופלת יפה על הגוף. זה נראה קשוח על המסלול, אבל כשתגעי בבגד, הוא יעניק הרגשה דומה לזו של משי. עשיתי המון מחקר על בדים לקולקציה הזו, על מנת ליצור שילובים של מאוד רך ומאוד קשה".

אלן עובד במשרדי החברה ליד שטוטגרט, מבלה הרבה זמן בברלין ובלונדון, והכי אוהב את ניו יורק. "היא נותנת לי השראה, אני חושב שיש שם המוזיאונים הכי טובים בעולם, שמאוד חשובים ליצירה שלי. אני נוסע המון בעולם, ואני אוהב את ברלין בגלל שאין בה כסף, וזה מה שמעודד בה את היצירתיות ואת הלוקים המיוחדים שרואים ברחוב".
אתה מביא עמך את לונדון להוגו?
"ברור שאני מביא את הטוויסט הבריטי, וזה כנראה מתבטא בעיצובים יותר מוזרים ואוונגרדיים. אני אוהב להתרכז במחויט, אבל יש לי חוש הומור, ואני אוהב ליהנות. מצד שני, אני אוהב ב'הוגו בוס' את המסורת של בגדים מחויטים שנשמרים לאורך שנים".
בניגוד להרבה מעצבים שעומדים בראש בתי אופנה, אלן מתייחס לתיקים ולנעליים באותה תשומת לב שהוא מעניק לבגדים.
האם זה לא מתיש להיות אחראי לכל כך הרבה אלמנטים בבית עיצוב אחד?
"זו האחריות שלי שיהיה כתב יד אחיד לאורך הקולקציה, ופירוש הדבר שאני לא יכול לעצב את הקולקציה ולא לדעת מה קורה בצילומי הקמפיין, או מה עם התיקים, או הבושם. עבורי זה חזון אחד, ואני מאוד מעורב בכל. מבחינת לחץ, יש לי צוות נפלא שאני יכול להאציל לו סמכויות. את החזון שאני יוצר, אני בונה עם אנשים אחרים".
הצלחת ללהק את האיט גירלז הנכונות על מנת שיישבו בשורה הראשונה שלך.
"אנחנו רוצים להביא ללייבל מישהי כמו פיקסי גלדוף או ג'ארד ליטו, הם קוליים. אני מנסה ליצור את הבלתי צפוי ואת השיק הקולי. ליהקנו דמויות שאנשים יסתכלו עליהן ויגידו 'אנחנו רוצים להיראות כך '".
נשים אורבניות יכולות להיות קרייריסטיות ואלגנטיות, וגם להגיע לעבודה על קטנוע או אופניים. זה דורש שילוב בין יוקרה לפונקציונליות. אתה מתחבר לזה?
"כן, כיום אתה חייב ליצור בגדים שבנויים מאייטמים שנשים ירצו בארון שלהן. זה יכול להיות משהו שונה, אך שהן תוכלנה להשתמש בו יותר מפעם אחת. סטיילינג זה דבר חשוב, אבל אני לא אוהב שרואים שיש הרבה ממנו. הבחורה שלי יכולה לנוע על טווח גילים 40-25 ויותר , ותעדיף לצאת למקום אנדר-גראונדי חדש מאשר למסעדה או לבר הלוהט החדש".
אתה לא מתגעגע לעיצוב לחברות ספורט, שם קהל היעד רחב יותר?
"ממש לא. עשיתי זאת הרבה זמן, והיה כיף גדול. גם בקולקציה הנוכחית של הוגו שילבתי אלמנטים של ספורט עם בגדי ערב".

אתה נעים הליכות, ורחוק מאוד מאימג' המעצב הבלתי נגיש. האם לדעתך עידן המעצב כדיווה הסתיים לו?
"תמיד יהיו מעצבים מהסוג הזה. למזלי אני מגיע ממשפחה עם רגליים על הקרקע. אני מאוד קרוב למשפחה שלי, והם דואגים לכך שאדע מניין אני מגיע. תמיד אזכור לחלוק את הידע שלי עם אחרים ולקדם את הדור הבא לשלב הבא, זוהי חובתי. אני חייב לתקשר עם העולם, אני אוהב את העולם, ואני אוהב לעזור לאנשים. אני עושה הרבה עבודות צדקה בהתנדבות, ובחופשה הקרובה שלי אני נוסע לאפריקה להתנדב".
מה הסוד לגישה כה חיובית?
"אני אדם מאוד רגוע מבפנים. היום, נניח, מאחורי הקלעים, היו לנו בעיות וכולם היו לחוצים, אמרתי להם להירגע ושהכל יהיה בסדר, ובשנייה הזאת הם נרגעו".
הבנתי שיש לך גם חגורה שחורה בטאקוונדו.
"זה נכון, אבל אני לא ממש מתאמן בגלל לוח הזמנים שלי. בקיץ שעבר העברתי שיעור לעשרים ילדים בהייד פארק בלונדון, וזה היה כיף גדול. אסקפיזם אמיתי".

