כבר לא המושכות בחוטים: לאן נעלם החוטיני?
במערכה על כיבוש ואילוף הגבר, הצניחה במניית החוטיני היא טקטיקה שגויה. מאור זכריה מאמין שזה עוד שלב בהדרת הגברים שחווה העולם המערבי
תחזור, תחזור. חוטיני בתצוגת ז'אן פול גוטייה גטי אימג'ס
הצניחה של מניית החוטיני היא עוד שלב בהדרת הגברים שחווה העולם המערבי בעשורים האחרונים. לא מדובר רק על כוכבי הפורנו המשופמים שהלכו לבלי שוב. מספיק ראות פרק אחד של "מד מן" כדי להבין איך לפני קצת יותר מחמישים שנה, הכל היה נוח יותר. חוץ, אולי, מהחוטיני.
אז עכשיו החלטתן (איפה, אגב? בכינוס האחרון של הקונגרס הנשי העולמי, שתוצאותיו מתפרסמות בשירותי הנשים?) לוותר גם על החוטיני. תהיו בריאות, אבל על מה אתן מוותרות פה? על האופציה לרתק, לשתק, להצמית, להפנט, לסחרר, לערבב ולמנפלט (בושה לאקדמיה ללשון שאין עדיין שם פועל כזה) את הטיפש שביונקים, הזכר האנושי.
יש מצב שהכל חלק ממזימה אחת גדולה שלכן? הרי זכרי האלפא של היום היו נחשבים לפני עשרים שנה למטרוסקסואלים מוזרים. כפי הנראה, המהפכה הפמיניסטית תושלם בקרוב, ואז תיווצר בעיה: כולכן תיתקעו עם סטוק ענק של חוטינים חסרי שימוש. ואז
תסריט הבלהות עלול להתממש: הרי ידוע שחוטינים לא מתים, אלא רק מתחלפים, ואין נקמה מושלמת יותר מלהכריח אותנו, היצורים שפעם היו גברים, לעטות אותם בעצמנו. ולכן אקדים תרופה למכה: תמיד אהבתי תחתוני סבתא. להתחשבותכן אודה.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם