המסך צועד על קיבתו: האוכל הכי מגרה בטלוויזיה
גם אתם נבוכים כשאתם צופים באביבית מלקקת ממרח שוקולד? גם אנחנו, אבל הנה כמה מאכלים טלוויזיונים שכנראה נמשיך לפנטז עליהם עוד שנים

גם אם תחפשו ביסודיות לא תמצאו כתבה נוסטלגית אחת שבה מזכירים את מרקו, הילד החמוד והסופר-עצמאי מהסדרה המצוירת "הלב", מבלי שיוזכר שם "הלחם של מרקו". מדובר בכיכר לחם עגולה, אפויה היטב ועם שני חריצים שנחרצו בבצקה בטרם

הוא צהוב, הוא נוגע ללב, הוא מגושם וגם קצת בהמה, אבל כשהומר סימפסון מתייחד עם הדונאט שלו, זאת עם הזיגוג הוורוד והסוכריות הצבעוניות, בארט יכול להעלות את הבית של משפחת סימפסון באש והוא לא ישים לב. הומר השמנמן אוהב לאכול הכל פחות או יותר: המבורגרים, בייקון, פיצה ונקניקיות, ואת הכל הוא מוריד עם גלונים של בירת דאף. אבל הדונאט, אותה סופגניה עם חור באמצע, מזוהה עמו כל כך עד שזו הופיעה גם בתור האות "O" ב"משפחת סימפסון - הסרט", וגם בחלק ניכר מהמרצ'נדייז של הסדרה. יאמי.
הסיטקום הטוב ביותר בעולם משופע באזכורי מאכלים כמו הסלט הגדול של איליין, המסעדה של פפי, הפרק במסעדה הסינית, אובססיית הקורנפלקס של ג'רי, ההחלטה של קרמר לאכול רק אוכל טרי וגם הפעם ההיא בה ג'ורג' החליט לנגוס באקלייר שהוציא מתוך פח האשפה של אמה של חברתו.
אבל אם ננסה להתמקד באוכל המגרה ביותר שהוצג במהלך שנות הסדרה, נעלה שני מועמדים רציניים: 1. בבקה שוקולד, אותה עוגה נחשקת שבגללה ג'רי ואיליין נתקעו בקונדיטוריה במשך שעות.
2. המרקים של הסופ נאצי.
בימינו ניתן להשיג את הבבקה בכל קונדיטוריה שמחזיקה מעצמה, ולכן מירב תאוותנו מופנית למרקים של הסופ נאצי: ביסק הסרטנים שבגללו ג'רי הפנה עורף לחברתו, הג'מבלייה שגרמה לניומן לצאת בריקוד קטן, המלגטני, מרק פטריות ועוד כמה יצירות.
כידוע, דמותו של הסופ נאצי מבוססת על אל יגאנה, רב-מרק שמאז שידור הפרק הספיק לסגור את דוכן המרק שלו בניו יורק, בכתובת 259A West 55th Street, רק כדי לפתוח אותו מחדש ב-2010, כשבכוונתו למכור זכיונות לרשת המרקים שלו ל-1,000 נקודות שונות ברחבי ארה"ב. רק אל תשכחו להתנהג בהתאם, אחרת "נו סופ פור יו"!

גם כשהיא שיכורה לחלוטין ומוכתרת כמופקרת של השכונה, ברי ואן דר קאמפ מ"עקרות בית נואשות" תמשיך לנפק סלסילות מאפינס מגרות לכל שכן חדש בשכונה, לדוור נרגן, או לשוטר עצבני. עם השנים, סלסילות המאפינס הפכו גם לאמצעי, כשוואן דר קאמפ משתמשת בתקרובת המפתה כתירוץ להתדפק על בתי שכנים או של חברותיה, לינט וגבי כדי להתפייס, לברר פרטים או כשוחד מתוק שיסייע להשגת האינטרסים שלה. בכל מקרה, אם לנו תהיה גישה - אפילו חד פעמית לסלסילה הנחשקת הזאת - היא תוכל לחלוב מאיתנו כל מה שתרצה.

למרות שלא רואים עליו, לג'ואי טריביאני מ"חברים" יש כמה וכמה קיבות. במהלך עשר עונותיה של הסדרה המצליחה צפינו בג'ואי אוכל כמויות ריבה עצומות שמוניקה הכינה, מנסה (וגם מצליח!) לאכול לבדו תרנגול הודו שלם בחג ההודיה, מחסל בלי כלום את ה"ספיישל פיצה" שלו (2 פיצות) וכשהוא מדוכא הוא מכין רוטב לפסטה, והרבה ממנו.
אבל הגביע הקדוש של טריביאני הוא המיט בול סאב. ג'ואי אולי אוכל הכל, אבל הוא איש סנדוויצ'ים מובהק, ואותו כריך, המורכב מכדורי בשר עסיסיים, בצל, פלפל חריף ולחמניה דשנה, נחשב לפסגת תשוקותיו. עד כדי כך מכור ג'ואי לסנדוויץ' המדובר עד שבפרק בו הוא, צ'נדלר ורוס יוצאים לסיור משטרתי עם בן זוגה דאז של פיבי, ג'ואי, שבדיוק קנה את הכריך מהמקום האהוב עליו, מגן עליו בגופו מפני מה שהחשיב כירייה. לא מפתיע כשזה מגיע מבחור שכשהתבקש לבחור בין אוכל לסקס התלבט ארוכות ובסוף פלט: "אני רוצה בחורות על לחם".

אפשר לומר שהדבר השפוי היחיד בטווין פיקס, העיירה המסתורית והמלחיצה שיצר הבמאי דיוויד לינץ', היה פאי הדובדבנים אותו נהג לאכול בשקיקה הסוכן קופר (או בשמו הידוע יותר, אייג'נט קופר) בדיינר של נורמה. כו-לם פנטזו על הפאי המושלם הזה, אותו נהג קופר לאכול ביחד עם קפה שחור (עוד סטייה שלו). אפשר להגדיר את אייג'נט קופר כאייל שני של הפאי, בעיקר כי נהג להתפייט על כל חתיכה וחתיכה, ואפילו נהג להזכיר אותה במיני קלטות ששלח למזכירתו הנאמנה דיאן.
אוכל וארוחות משפחתיות מעולם לא היוו חלק מרכזי בבניין מס' 9 ברחוב ויטק של "קרובים קרובים". יכול להיות שהעובדה הזאת קשורה לרצון לשים בצד את העדתיות (בסדרה אין לדמויות הראשיות שם משפחה) ולהתמקד בישראליות עצמה. אבל בגלל שהתעקשנו לאזכר לפחות סדרה מקומית אחת, מצאנו שני אזכורים לאוכל סופר-ישראלי, שמיד עשה לנו חשק לאכול: הראשון, בשירה האלמותי של תיקי, "פטיש לו היה לי", בו היא נאלצת לדפוק שניצלים לבני המשפחה בכף עץ שטוחה. האזכור השני, גם הוא לעוף, היה בפרק בו יוצאת חנה לגלות מי אכל את העוף בגריל שהיה במקרר בזמן שכולם אמורים להיות בדיאטת קולרבי. ומה יותר ישראלי מזה?
וואו, מאיפה מתחילים? ה"סופרנוס", סדרת המאפיה המבריקה מסוף שנות ה-90, הכניסה לחיינו עוד הרבה דברים מלבד גברים קשוחים עם התקפי חרדה. בגלל העיסוק המתמיד במשפחה ובמשפחה איטלקית בפרט, נחשפנו למאכלים מהמטבח האהוב שיוצאים ממסגרת הפסטה-פיצה-קלצונה, כמו זיטי, גבגול, קנולי, ריגטוני, רוטב מרינרה, אוסובקו ומה לא. הקשר הישיר בין נתחי הבשר למצבו הנפשי של טוני, הארוחות המשפחתיות, הסעודות אצל ארטי בוקו שהסעירו חושים - פלא שזו סדרת הפשע היחידה אי פעם שהוציאה גם ספר מתכונים?

גרגרנות היא אומנם אחד משבעת החטאים, אבל כשזה מגיע לדרדס השמנדריק הזה אף אחד לא יכול להישאר אדיש. אתם מבינים, זה לא שזללני אוכל לכל הדרדסים בכפר את האוכל, הוא יושב בבית הפטריה שלו ואופה עוגות מקסימות ומעוררות תיאבון, מלאות בקצפת, בתותים ובדובדבנים. מבט אחד בעוגות המושקעות האלה עושה חשק לשים בצד את חטיפי האנרגיה והביסקוויטים, ולצלול לעולם שכולו טורט.
איזה אוכל הכי מגרה אתכם?
בחר