דיגמתי לבד: למה שלא תתפרו את הבגדים לבד?
לשי יקינטון, יוד מרגוליס ואתי מאיר נמאס מהבגדים ברשתות ומהגזרות הלא מחמיאות, אז הן למדו לתפור את הבגדים בעצמן
"לא מצאתי בגדים שאני אוהבת בחנויות", אומרת שי יקינטון, ברמנית בת 19 מתל אביב. "עשיתי בגדים תחתונים מצמר פלדה לפרויקט גמר בתיכון, תפרתי ידנית הכל והבנתי שאני אוהבת להכין בגדים. וככה התחלתי, במכונת התפירה הישנה של אמא שלי".
בלי ללמוד?
"אף אחד במשפחה שלי לא תופר. הלכתי לקורס בהתחלה אבל לא אהבתי אותו, זה היה קורס של דוסיות בירושלים. פשוט התחלתי לקנות בורדות (חוברות תפירה) ולתרגם אותן בגוגל טרנסלייט. ואז התחלתי להמציא גזרות בעצמי ולמדתי בבית תדמיתנות".
איך מוצאים את הבד הנכון?
"למדתי על עצמי שאריגים אני אוהבת. לומדים מבדים שאתה קונה. אני קונה ברחוב נחלת בנימין כי זה קרוב אליי, אבל האמת שאני עושה בגדים מהכל, מה שקרוב אליי הביתה. זרקו שמלות מסלון כלות - אני תופרת. בגדים מהרחוב גם. פעם תפרתי שמלה מסדין של בית החולים שערי צדק".
יש פשלות?
"עכשיו זה פחות קורה לי כי השתפרתי, אבל תמיד מחברים דברים לא נכון, בעיקר כשלומדים מחוברת ברוסית. בגד שנקרע באמצע העבודה כי הוא נתפר לא נכון או גדול או קטן מדי או עקום. זה מבאס ואתה לא תופר שבוע. אבל אז זה דווקא מדרבן. עכשיו הכנתי משהו שיצא פשוט ענקי. אז שמתי על עצמי, שמתי סיכות וזהו, סידרתי".
כמובן שיש גם מי שהתלם פשוט לא משרת את הצרכים שלו. הגזרה של יוד מרגוליס, בת 24 מתל אביב, פשוט לא אפשרה לה למצוא בגדים בחנויות, והצורך הוליד פתרון שהפך לדרך חיים. "היום בחורות דקות יותר, כולן בדיאטה תמידית ולאף אחת אין באמת גוף גיטרה כמו שהיה אופנתי מאוד פעם", היא אומרת. "אני כן כזו, יש לי אגן, יש לי מותן שקטנה בשתי מידות ממה שהיא
איך התגובות?
"הרבה מאוד פעמים עוצרים אותי להגיד לי שהלבוש שלי מיוחד או מעניין, וצילמו אותי למגזין אופנה לחלק של אופנת רחוב כשטיילתי בבריק ליין בלונדון. זה היה מחמאה אמיתית, כי בתל אביב קל יותר להראות שונה, בלונדון יש אנשים ברחוב שנשמטת לי את הלסת מהתפעלות מכמה יפה הם לבושים, ועדיין - ניגשו אליי".
מה הטכניקה שלך?
"אמא שלי תפרה 40 שנה עד שהראייה שלה הידרדרה. למדתי מלראות אותה עובדת, אחר כך הלכתי לקורס מסודר שבו למדתי ממש הכל, ואז הייתי מציירת גזרות לבד או קונה עיתוני גזרות ומשנה אותן כך שיתאימו לי. עם הזמן הפכתי עצלנית יותר, והיום אני פשוט מציירת ישר על הבד ומקווה לטוב".
אתי מאור, בת 57, מהנדסת בניין מחיפה, חושבת שצריך משהו שיעסיק את הידיים ולא רק את הראש. "התחלתי לתפור בגיל צעיר כי בילדותי קשה היה מאוד למצוא דברים שמתאימים לגוף", היא אומרת. "כשהתחילו ללבוש מכנסיים רק אתא תפרה, וזה היה רק בגדי פועלים. אני זוכרת שאת הג'ינס שלי קניתי בכל מיני חושות באזור הנמל, איפה שימאים היו מוכרים באופן פרטי. הייתי רזה מאוד, ובחנות היית מקבל או קצר או רחב. התחלתי לתפור לעצמי וראיתי שזה נחמד".
יש לזה יתרון כלכלי?
"בזמנים ההם ודאי שכן. הדברים שהיום תופרים בטונות מסין זה לא הבדל משמעותי, אבל אם רוצים בגדי ערב מיוחדים אז בוודאי".
איך למדת?
"די לבד. היתה לי חברה שאמא שלה היתה תופרת. היא הראתה לי בגיל 14 איך מוציאים גזרה מבורדה. וזהו, לקחתי את זה על עצמי".
יש לך טיפ לתופרים מתחילים?
"צריך קודם כל לאהוב את זה, ואחרי כמה ניסיונות, מי שיש לו חוש יוכל כבר לקחת גזרה מוכנה ולשנות אותה לפי רצונו בלי בעיה. וחשוב להיות מודעים למראה החיצוני, כדי לדעת איזו גזרה תוציא אותך טוב".
עבור מי שהחליט ללכת על זה אבל לא יודע איך מתחילים או עבור מי שכבר תופר לעצמו אבל רוצה להעשיר את הפעילות, האינטרנט הוא כר פורה לסרטונים מפורטים ומשעשעים, לאתרים עמוסי עצות ולגזרות שונות בחינם או בתשלום. הנה שלוש אופציות:
1. ערוץ היוטיוב של ת'רדבנגר, בחורה אופנתית ומלאת תושייה שמסבירה איך להכין אביזרים בעזרת אקדח דבק חם, סיכת ראש ויונה מזדמנת.
2. האתר של ענקית הגזרות בורדה, שבו אפשר למצוא גם שלל עצות מועילות.
3. האתר "סו וינטג' פאטרנס" שמציע גזרות וינטג' נפלאות מכל הסוגים, מצלליות צרות והדוקות ועד חצאיות ניו לוק תפוחות (הגזרות בתשלום).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם