מסע בין צדיקים: דרך נוף ביריה
הדרך ליער ביריה משופעת עצי אורן עבותים ואפילו פיסטוקים. בנוסף תוכלו לבקר בקברי צדיקים כמו יונתן בן עוזיאל בעמוקה ואפילו קשר לבר כוכבא תמצאו פה
יש בארץ מטעים של שקד, אגוז, אגוז מלך – אולם הפיסטוק די נדיר. אם תמתינו בסבלנות להסבר תקבלו גם הכוונה לבוסתן פיסטוקים שנמצא ביער. רצוי מאוד שלא תצאו ממנו עם שקית פיצוחים, אבל גם שהות של מנוחה, לכמה דקות, בצל העלים האדמדמים שלו, היא חוויה נעימה. במסלול גם חורבות בית כנסת עתיק, קבר צדיקים שסיפורם טרגי למדי, מגרשי משחקים ותצפית יפה על רמת דלתון – למה עוד אפשר לצפות ממסלול לא ארוך (ארבעה-חמישה קילומטרים) ונוח מאוד לנסיעה?
קטע דרך הנוף שיסופר עליו כאן מחבר את היישוב עמוקה עם כביש 886, סמוך לכניסה למושב דלתון, כך שאפשר לעשות אותה בשני בכיוונים. אנחנו ממליצים להתחיל מעמוקה. לשם מגיעים בכביש 89: מול הכניסה הראשית לצפת יש דרך שפונה מזרחה (שמאלה לבאים מכיוון המרכז), השילוט הוא לכיוון ביריה ובת יער. עוברים את הכניסה למושבה ביריה, רואים משמאל לדרך את קברו של בניהו בן יהוידע (לפי המסורת, מגיבוריו של שלמה המלך), מגיעים לכיכר ובה פונים שמאלה.
300 מטרים אחר כך יש דרך שמסתעפת ימינה אל מצודת ביריה (שווה לבקר, סטיה קל מהמסלול) וישר - לכיוון עמוקה וקברו של יונתן בן עוזיאל. האזור כולו משופע בקברות צדיקים, תנאים מימי בית שני ואמוראים מתקופה מאוחרת יותר,
קברו של בן עוזיאל הוא המפורסם שבהם – המונים באים לכאן כל השנה להתפלל על זיווג ופרי בטן. ואכן, סמוך למצודת ביריה נמצאים קבריהם של אביי ורבא, ברי הפלוגתא החריפים בתלמוד שהיו רעים וחברים קרובים. השלט מפנה לשם וגם אל קברו של רבי יהודה נשיאה, נכדו של נשיא הסנהדרין. הדרך לעמוקה ממשיכה במורד ואפשר עכשיו להרגיש את היער: אוושת האורנים, הצל העמוק על הכביש הצר והציורי. קברו של יונתן בן עוזיאל נמצא בקצה הדרך הזו, ומי שרוצה יוכל לבקר שם וגם יבין בתוך כך מדוע נקרא מקום קברו "עמוקה": זה המקום העמוק והנמוך ביותר בכל האזור ההררי הזה.
עוברים את הכניסה לחוות הסוסים בת יער, בדרך חולפים על פני חלקת יער נטועה בארזי הלבנון, וכשהכביש פונה בחדות שמאלה מול הכניסה ליישוב עמוקה, מתחילים לשים לב: עוד 100 מטרים, פונה מהכביש שמאלה דרך הנוף (משולטת). זו הדרך שלכם. צריך לנהוג בה בזהירות כדי שהנוף היפה הנשקף מהחלון (עמק החולה, הרי הגולן, רמת דלתון) לא יסיח את תשומת לבכם. אחרי כשני קילומטרים, בצד שמאל של הדרך – מעיין עין נבוריה.
זהו מעיין שכבה שנובע בסלע צור ופורץ משכבת הקרטון. במים הירקרקים של הבריכה הנאגרת תחת מקום הנביעה שורצים בעונה המתאימה סלמנדרות וטריטונים. הסלמנדרה היא לטאה בצבע כתום הפעילה בחורף. תקופת נובמבר עד ינואר היא עונת החיזור וההפריה שלה, והצאצאים החביבים נולדים אחרי שנה. טריטון הפסים, לטאה דומה, פעיל חודשיים מאוחר יותר. ממש עכשיו. סביב המעיין מטפחים בשנים האחרונות בוסתן יפה של עצי צפצפה, דולב, אלה, אלון, שקדים, תאנים.
עוד כקילומטר בהמשך הדרך, ומצד ימין שלה, בצל האורנים, חורבות בית הכנסת של הכפר הקדום נבוריה. בתקופת בית ראשון, על פי השערות החוקרים, היה כאן יישוב יהודי שמרכזו בית הכנסת. נחשפו גם שרידים של מבנים שונים, ממגורות לאחסון, גתות ועדויות נוספות לחיים כאן. שרידי כתובת שנמצאה במקום ומגלה כי "ב-494 לחורבן נבנה הבית בשירירה חנינא בן לייזר ולולינא בר יודן" (כנראה הבונים או הנדבנים שאפשרו את העבודה). החפירות נערכו כאן בעיקר בשנות השמונים, ומבנה האתר ושלטי ההדרכה המסוגננים שבו מאפשרים לעקוב אחרי שלבי התפתחותו של האתר. זה מקום מוצל ונעים, עם גישה נוחה לנכים.
כעשרה מטרים אחריו, בהמשך הדרך, יורד ימינה שביל קטן אל קברם של אלעזר המודעי ויעקב איש כפר נבוריא. כדאי לרדת לשם – מקום יפה, מוצל, דוגמה לעשרות קברי הצדיקים הפזורים בגליל.
סיפורו הטרגי של אלעזר המודעי יכול לגלות משהו על כוחה האיום של רכילות. על פי המסופר, אלעזר בן הכפר מודיעין (ומכאן שמו) היה תנא חשוב ואחד ממגני ביתר בתקופת מרד בר כוכבא. כמו כן בר כוכבא היה דודו. במשך שלוש השנים שבהן צרו הרומאים על ביתר לא הצליחו להכניעה בשל תעניותיו ותפילותיו של אלעזר. עד שכותי (אדומי) אחד הגה תכסיס: הוא נכנס לביתר, ובעת שהיה אלעזר שקוע בתפילתו בא ולחש דבר מה על אוזנו.
הולכי הרכיל פרסמו מיד את השמועה: אלעזר קושר קשר למסור את העיר לכובש. בר כוכבא הנזעם קרא לו לבירור. אלעזר אמר כי לא שמע מה אמר לו הכותי שכן עסק בתפילתו. שאל אותו בר כוכבא מה אמר הוא לכותי, ואלעזר השיב: מאומה. אבל בר כוכבא החשדן והנזעם בעט בו והרגו. מיד יצאה בת קול ואמרה: "בר כוכבא, אתה שברת את זרועם של ישראל וסימאת את עין ימינם (כך נחשב המודעי בזכות גדולתו בתורה ואגדה ). על כן תיבש זרועך ותקהה עינך". וסופו של בר כוכבא והמרד שהנהיג ידוע.
לאחר שהזדעזעתם די מגורלו המר של המודעי, אפשר להמשיך בדרך הנוף. כ-1,200 מטרים אחר כך, בהמשך השביל, רואים מצד ימין את "עמק הבוטנה". מטע יפה, שעץ הבוטנה, הפיסטוק, הוא הגידול העיקרי בו. בעונה הזו אפשר לראות כבר את הבשלתם של התרמילים שהפרי נתון בהם, עוד מעט יסדקו. המשך הדרך מתחבר אל כביש 886, אבל כדאי לפנות כאן, בהתפצלות הדרכים הקרובה, חזק שמאלה, לדרך סלולה המסתעפת מהדרך הראשית - היא תביא אתכם אל מעיין עין גבר.
גם זה מעיין שכבה, שנובע גם בשנים שחונות במיוחד. טיפוח הסביבה יפהפה. בוסתנים של גפנים, עצי תאנה, פינות פיקניק מוצלות, משטח חניה נוח וטרסות יפות. המעיין עצמו נובע תחת משטח בטון סגור. אם עומדים עליו (בצל סוכה מסוגננת שנבנתה מעליו), אפשר לשמוע את שאון המים תחת הרגליים.
אפשר מכאן לחזור אל עמק הבוטנה ולהמשיך משם הלאה, אפשר להמשיך בדרך שהובילה אל מעיין עין גבר - שתי הדרכים מתחברות בסמוך לכביש 886 (הממשיך לכיוון המושבים דלתון, כרם בן זמרה ועלמא), ובקצה הדרך (יש שלט שמפנה לשם) נקודת תצפית יפה מאוד על הקניון שיוצרים המצוקים שמעל נחל דלתון.
דרך נוף ביריה יוצאת אל הכביש בין קילומטר 41 ו-42. אם עוד לא שבעתם – מעבר לכביש יש חניון נופש פעיל, שבו מתקני פיקניק ומתקני משחק משובחים לילדים. מכאן אפשר להמשיך הלאה צפונה (ימינה בכביש) לכיוון קריית שמונה או לחזור דרומה (שמאלה) אל צומת עין זיתים, משם ימינה, עוד ארבעה קילומטרים, מגיעים לצומת מירון.
נקודת מוצא: הדרך המובילה למצודת ביריה ועמוקה, כביש 89, מול הכניסה הראשית לצפת.
נקודת סיום: כביש 886, בין קילומטר 41 ו-42.
אורך דרך הנוף: כחמישה קילומטרים. המסלול כולו כעשרה ק"מ מנקודת המוצא עד נקודת הסיום.
עבירות: לכל רכב.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 2 (הגליל העליון). אפשר להיעזר בלוחות ההדרכה המפורטים המוצבים בנקודות ההתחלה והסיום של הדרך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם