ראשי » סגנון » תיירות » תיירות בארץ

שרתי לך ארצי: שירים וטיולים לחג

נופי ישראל שזורים בשירים נפלאים שהפכו לנכס צאן ברזל. לרגל יום העצמאות ארזנו לכם ביחד שירים ומסלולים, כדי שתוכלו לפזם לעצמכם בזמן הטיול

 

מילים: נתן אלתרמן
לחן: מרדכי זעירא

"כל הכפר שוקט, רוגע
שבו, שבו עדרים.
אל הדרך לי אצאה
ועיני אל ההרים ..."
(נתן אלתרמן)

על השיר: נבירה בדפי הגוגל השונים בחיפוש אחר השאלה מיהי אותה אביגיל המוזכרת בשיר, העלתה מספר פתרונות: האחד, דמותה התנ"כית, השני, שימוש לצורכי חריזה ותו לא והשלישי - עבריה עופר, אשה "גלילית" שלה  - על פי הכתוב - עבר רומנטי עם אלתרמן.

על המסלול: היפה בין הנחלים. כך נוהגים לקרוא לנחל כזיב שבצפון הארץ. הדרך להר זיו מתחילה בקצה העליון של הכפר מעיליא. נדרשת נסיעה או הליכה בשטח מנקודת החנייה והליכה נוספת אל מצוק הנשרים. מהכניסה לכפר מטפס כביש ימינה, לרום היישוב. השביל מתחיל ליד מגרש גדול שמאחסן כלים לבנייה והוא עביר לכל רכב (למעט אחרי גשם). משני צידיו נראות "חקורות" קטנות, בהן מגדלים התושבים מעט ירקות לצריכה עצמית ומטעי זיתים, רחבת חנייה קטנה ועליה סימון על הסלעים שהכין אחד המקומיים.

השביל בתחילה רחב ואחר מצטמצם לשביל צר בחורש אלונים צפוף. אחרי כ-20 דקות של צעידה בשביל, בין אלונים צפופים, הנוף נפרס כמעט באחת, נוף מדהים. גוש סלע ענק, בולט, המשמש כמרפסת תצפית נפלאה. בשנות ה-70 נראו פה הנשרים האחרונים, אבל לצערנו כיום לא יגיעו לגרש אתכם ממקומם בראש המצוק. הגובה כאן הוא 569 מ' מעל פני הים, באחת צונח המצוק לערוץ הנחל כ-400 מטר למטה, לערוץ הירוק של נחל כזיב. השביל למטה נראה כשרוך בהיר הזרוק בנוף. אם יש עמכם ילדים אנא השגיחו עליהם היטב. 

זו אחת מנקודות התצפית שמשאירות את המטייל חסר נשימה מהתפעלות. המקום נמצא בצידו הדרומי של ערוץ הנחל, וכדי להגיע למקום צריכים להיכנס אל חלקו העליון של היישוב מעיליא. תושבי הכפר מונים כ-2,000 נפש. אבותיהם, נוצרים שהגיעו מסוריה ולבנון בסוף המאה ה-18. במרכז הכפר שרידי מבצר צלבני מרשים, 'שאטו דה רואה', (מבצר המלך), המבצר נבנה במאה ה-12 ושייך למסדר הטבטוני. מתוך ארבעת צריחיו נותרו שני מגדלים צפוניים. מעט מבתי הכפר נבנו מסביב למצודה, נשענים על קירות החסונים של המבצר. בראש הכפר כנסייה ציורית.

רעבים? תבשילים מקומיים, מרק פריקי, ממולאים, קובות ועוד בכניסה לכפר בתחנת הדלק מסעדה צנועה וטובה, 'אל רביע' (האביב). מרים הבשלנית תארח אתכם. 052-4703813.  מפת טיולים וסימון שבילים, (מס' 2).

 

מילים: חיים חפר ועמוס קינן
לחן: שמוליק קראוס

"אני זוכר את בית הערבה,
פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה
ירדן זורם שקט כמו חלום
וים המלח מת,
מכאן ועד סדום. ..."
(חיים חפר ועמוס קינן)

על השיר: שמוליק קראוס סיפר שהלחין את השיר כשזכרו של אביו, שעבד במכרות ים המלח ועזר להקים את קיבוץ בית הערבה עומד לנגד עיניו. "אחרי מותו של אבי ב-1966 כתבתי את המנגינה, הזמנתי אליי הביתה את עמוס קינן וחיים חפר, סיפרתי להם את הסיפור, השמעתי להם את המנגינה וביקשתי שיכתבו את המילים.
  
על המסלול: הגשם מירק את מדבר יהודה והחל לזרום אל ים המלח. חורף צונן נח על המדבר, עננים כבדים מהלכים וטיפות הגשם נקשו בעדינות באדמת המדבר והרוו את הצמחייה המדברית הרדומה. ואז מגיע האביב. הצמחים שהתפנקו בתוך האדמה בשנת חורף ארוכה, הרטיבות המועטה והרצון לדור ההמשך מעוררות את הצמחים. עתה הם החלו לברור את מלתחת "צבעי הפריחה" לעונת האביב. וכך, ערוצי נחלי מדבר יהודה בימים אלה הם איים של צבע. אמנם ההתפרצות היא לא כמו בצפון הארץ והיופי נמוג מהר, אך עדין יש פריחות. תוסיפו לזה את חופי ים המלח ואת פסלי המלח הנוקשים שמזכירים במראה עצמים שקפאו בתנועה וזכיתם בטיול מגוון מלא צבעים, צורות ומרקמים.

לחלק מחופי ים המלח לא קל להגיע. הים הנסוג מחייב הליכה ארוכה וקשה מכביש 90 עד למים המלוחים. מלכודות מפחידות בדמות בולענים ענקיים, זוממים וממתינים למטייל הלא זהיר. נשארו כמה פיסות חוף יפות, בקצה ערוצו של נחל קדם מצפון לעין גדי, החוף המוכרז של עין גדי, ומצפון לו, והחופים היפים שמצפון למלונות. שם תוכלו לפגוש את פסלי המלח. את הפריחות תוכלו לפגוש בשולי ערוצי הנחלים באיזור מצוקי דרגות.

איך מגיעים: כביש מס' 1 יורד מירושלים לים המלח. בצומת בית הערבה פונים דרומה, לכביש 90 כחמישה וחצי ק"מ, מדרום למצפה שלם, ערוצו של נחל קדם. מפת טיולים וסימון שבילים  מס' 8.

 

מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי

"רוח, רוח על ביתינו
וכוכב אורו צופן
אבא שם חורש שדותינו
נומה, נומה בן..." 

על השיר: בשנת 1955 תקפו מחבלים את ישובי פתחת רפיח. עובדי האדמה באזור הגבול, יצאו חמושים לחרוש את השדות. המשורר יחיאל מוהר מביא בשירו, ברגישותרבה, את השיחה בין אם לבנה, רגע לפני השינה, על אבא שיצא לחרוש את השדות.

על המסלול: עד היום שדות אלה הם אסם התבואה הענק של ישראל. לאחרונה הוכן שביל רוחב, לאורך נחל שקמה ונושק לשדות החיטה והחומוס. מכביש 40 ועד חוף זיקים במערב, כ-60 ק"מ אורכו. השדות בצידי השביל יפים בכל עונות השנה. בתקופת החריש, שמתחילה מיד לאחר הקציר בשבועות, הופכים את האדמה, רגבי עפר גסים עולים מעומק האדמה וצבעי מרחבי השדות הופכים לצבע חום כהה. אחר מתחיל החריש העדין יותר דיסקוס. בימים אלה טרקטורים ענקיים נועצים את שיני הברזל באדמה, הופכים את גושי האדמה כדי להכניס חמצן ולרענן את השדה לפני הגשמים הזריעה.

עתה, שדות החיטה בצידי השביל כמעט זהובים. רגע לפני הקציר השיבולים כבר נוקשים ועמוסים בחיטה. עוד רגע יסתערו על השדות הקומביינים הענקיים ובסערת אבק יקצרו את החיטה. התנועה על שביל השקמה מתאימה לכל סוגי הרכב, כורכר מהודק. נופי הביתרונות, המים והרוח חרצו בהם קפלים עמוקים, רכסי כורכר, שדות חקלאיים שממלאים את האופק. אזור שכולו נטול סימני ציוויליזציה, ללא עמודי חשמל וכבישים. חובבי הארכיאולוגיה יכולים להתענג על מבנים מתקופות קדומות, תלים לתצפית, גשרי רכבת עתיקים ועוד. דרך כורכר סלולה נפרסת כמעט לכל אורך הדרך,

בין השטחים החקלאיים כלואים איי פרא, שטחי אדמת בור שאליהם הכלים החקלאיים לא יכולים להגיע, לכן אלה אינם מעובדים. לעיתים, אם תמתינו בסבלנות, תוכלו לראות מבין הצמחייה תצוץ אמא זאבה וגוריה הקטנים, אולי שועל יפה זנב, אייל ישראלי גאה וקל רגליים. משרידי גשר הרכבת הטורקי שהיו מעל ערוץ הנחל, נותרו שתי זרועות, חלק מקשתות אבן עצומות, מפעל סלילה אדיר של הטורקים לטוואי מסילת הברזל.

לאורך השביל מספר נייד שמופיע בשלט, 052-9991003, ובעזרתו תוכלו לקבל הסבר טלפוני על כמה נקודות לאורך דרך השקמה, סיפורו של הגשר הטורקי ועוד.

איך מגיעים: על כביש 40, (ת"א באר שבע), דרומה מקריית גת, אחרי חוות פיליפ יש שילוט, ממערב לכביש, המפנה לשמורת פורה. שם מתחיל השביל ונמתח דרומה. גם שביל ישראל עובר כאן. 

 

מילים: מרדכי הוניג
לחן: עממי

"קסם על ים כנרת
בשמי התכלת ירח שט
בין גלי כסף, ידי חותרת
גל אל גל, יד אל יד
ילחש לך רז..."
(מילים: מרדכי הוניג)

על השיר: מרדכי הוניג שורר את המילים לשיר המפורסם הזה תוך נסיעה לצידי האגם ביחד עם ילדיו. כשהגיע לביתו שיפץ והידק את המילים, ובצירוף הלחן נולד לו שיר המעביר בפשטות את קסמה של הימה.

המסלול: אם ברצונכם לצפות על מלוא הכנרת אתם מוזמנים להר סוסיתא, ששמו נבע מהמילה היוונית "היפוס" (סוס) - אולי בגלל קצה ההר דמוי הטרפז שמזכיר ראש סוס. את יתרון בדידותו של ההר הבינו כבר הקדמונים, כשלפי דברי הימים, סוסיתא היא ארץ הטוב, אליה נמלט יפתח השופט. הערבים קוראים למקום קלעת אל חוסן, (מבצר העוצמה). כך או כך המקום הוא נקודת תצפית מרהיבה על הכנרת. ממצאים ארכיאולוגיים משייכים את המקום לתקופת שלטונו של בית תלמי. אלכסנדר ינאי כבש אותו בסערה. הבא בתור אחריו היה פומפיאוס. במהלך ההיסטוריה הוגשה העיר כמנחה להורדוס, ובתקופה הרומית והביזנטית נבנו בראשה מבני ציבור מפוארים ושתי אמות מים מרשימות. כיום האתר נחפר מאז שנת אלפיים מהמכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת חיפה.
בשעה בה מתאזנים האור והחושך, השמש מפלסת דרכה אל מאחורי הרי מנור מעל טבריה, הכנרת כבר מעולפת, הגוון השולט בשמים ובמים זהוב, שמש אדמומית מתייצבת מעל בתי טבריה, אלה מסודרים במערב הכנרת, מתגודדים במורד כאילו בכל רגע עומדים לצלוח את הימה, והבתים מנוקדים בכתמים צהובים בצד מערב וצל ארוך הנמתח מזרחה. הכנרת כאילו ממתינה לצעיף הלילה השחור, כותנת מעודנת שהלילה ילביש אותה בשחור.

איך מגיעים: כביש 90 מגיע לקצה הדרומי של הכנרת, צומת צמח. נוסעים מזרחה בכביש 98, עוברים לכביש 92 וממשיכים צפונה, מעט לפני עין גב, פניה מזרחה לכביש משובש מאוד שעולה לרמת הגולן, באמצע הדרך – הסוסיתא.

 

מילים: יוסף נצר
לחן: חיים ברקני

"איני יודע איך הומים היערות
איך מתכסים גגות בשלג המעריף
לי צאלון ניגן, ניגן על סערות
וכליל החורש מספר לי על אביב..."

על השיר: "ביתי אל מול גולן" נכתב לכבוד חגיגות ה-25 של קיבוץ שער הגולן. מלחמת ששת הימים וכיבוש האזור מספר שנים לאחר מכן, הוסיפו לשיר קסם מיוחד.

המסלול: יער שוויץ (יער קק"ל ,שאת התרומה לנטיעות בחלק ממנו העניקו תושבי שוויץ), נטוע על המדרון התלול היורד לכנרת מרמת פוריה. חלק מיופיו של הגולן, כפי שנראה מקיבוץ שער הגולן, אפשר לראות מהיער. בנקודה זו מקבלים את ה"בונוס הכחול", שמשלב את מראה הכנרת עם הרי הגולן.

חלק מעבודת היעור במקום נעשתה עוד בתקופת שלטון האנגלים, כדי למנוע סחף אדמה לכיוון טבריה והכנרת. קק"ל דבקו בנטיעת היער והיום זהו יער מרשים שצופה אל נופי הכנרת, רמת הגולן והישובים למרגלות הכנרת. רשת כבישים יוצרת דרך נוף נפלאה, מפתלת בין עצי היער, נקודות תצפית אל רמת הגולן, אל הכנרת ואל טבריה. הזמן המומלץ לקראת שקיעת השמש, ורמת הגולן נצבעת בגווני השמש השוקעת.
  
איך מגיעים: הכניסה ליער שוויץ או מרמת פוריה או מטבריה עילית, הכבישים נוחים לכל רכב ואפשר להגיע לנקודות התצפית קרוב עם הרכב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טיולים וידיעת הארץ -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...