בית דין שדה: שושלת הנשים לבית שדה בשיחת נפש
סקס? חיוני. תהילה? קשקוש. להתאהב בשחקן, נניח, מוני מושונוב? מביך, מביך ביותר. שושלת הנשים לבית שדה - כוכבת התיאטרון סנדרה, מעצבת האופנה דורית והזמרת מיקה - יושבת לשיחת נפש משפחתית. אנחנו רק הדלקנו טייפ
דורית: "היו לי הערות על הדרך שבה היא בוחרת להתלבש. אני מאמינה שלא משנה מהו גילה של אישה ומהם פגמיה, אישה צריכה לחשוף את גופה ולא להתלבש כמו חסודה. סנדרה, למשל, לא אוהבת לחשוף את זרועותיה ונורא קשה לי לקבל את זה. אז היה תאקל, לא משהו רציני. כמובן שהשלמנו וסנדרה למדה עם הזמן לשמוע בקולי".
סנדרה, מה את לובשת בדרך כלל?
"תראי, מוני חוזה במראות קשים ביותר שלי כהומלסית, מראות קשים ונדירים: תחתונים על הראש, מכנסי התעמלות של מוני וסוודר של אמא שלי מלפני שנים. המשיכה שלו להומלסית יותר חזקה מכל דבר. אבל זה במחתרת, כשאני צריכה לצאת מהבית אני משקיעה".
דורית: "זה ממש לא במחתרת, כל מי שמגיע אליהם הביתה רואה את המראות הקשים האלה".
סנדרה: "צריך למצוא את המינון הנכון. בגיל 63 אפשר להיראות סקסית אבל בלי לצאת פתטית. דורית, למשל, מבקרת אותי בצורה מאוד אכזרית, כל בגד שאני לובשת שהוא לא שלה - יש לה מה להגיד עליו. בלי רחמים היא קוראת לי דודה, סבתא ויאכנע ואומרת שזה מכוער. אני זוכרת שהיא ראתה פעם
"אמרתי אז לעצמי שאני מבורכת שיש לי מישהי שלא מפחדת להעביר עלי ביקורת, וזו הסיבה שכשהיא מעבירה עלי ביקורת טובה אני מאמינה לה. יש לה עמוד שדרה והיא יורה הכל, כל מה שהיא חושבת. ביקורת זה הכלי הראשון במעלה של אמן. אם יש לך יכולת לבקר את עצמך ולהעז לתקן, יש לך סיכוי כאמן".
גם את ומוני מבקרים זה את זה?
"אני ומוני נולדנו לביקורת. התאהבתי במוני על הבמה, רגע לפני שהתחתנתי עם המרצה החתיך והמדהים שלי, שהיה דומה לפיטר פונדה ועשה לי סחרחורת. אבל לפני שהתחתנו ראיתי את מוני על הבמה בהצגה באוניברסיטה. חשבתי אז לעצמי, איזה ביזיון, את עומדת להתחתן ופתאום את מתאהבת בזר מוחלט. זה נורא הביך אותי שאני, כשחקנית, מתאהבת בשחקן, מתאהבת בגבר דרך המשחק שלו. זה נראה לי שפל ביותר".
אין קנאה, כשחיים בבית אחד עם בן זוג מאותו מקצוע?
"מוני הצליח בבום פתאומי. אני זוכרת שהציעו לי בזמנו להשתתף בתוכניות טלוויזיה לילדים וסירבתי, כי זה היה נראה לי לא נכון להיכנס לעולם הטלוויזיה ולהרוס לעצמי את הקריירה בעולם התאטרון. הייתי מטומטמת ולא ידעתי שטלוויזיה זה קרש קפיצה אדיר להצלחה. מוני הבין את זה לפניי. זאת במה עוצמתית שאפשרה לו להגיע לגבהים. זה לא היה תמיד קל, מתוק וטעים, ואפילו כמעט התגרשנו, אבל אנחנו תמיד מפרגנים לעצמנו במושגים מקצועיים ולא רומנטיים".
דורית: "הדרך של מוני לסופרסטאריות הייתה דרך בזק, ואילו הדרך של סנדרה הייתה איטית ומייגעת. רק עכשיו, בשלב הפנסיה, היא הגיעה לשם ומופיעה בטלוויזיה. רק בגיל 60 סנדרה ומוני נעצרו באותה נקודה של הצלחה".
סנדרה: "לא, לא, אי אפשר לומר באותו מקום. אני ומוני מעולם לא היינו באותו מקום. אני ויתרתי על הטלוויזיה, הייתי גרועה באודישנים, לא הייתי לומדת טקסטים, הסתפקתי בלהיות אשתו של מוני. מקומי היה בתאטרון וויתרתי לגמרי על טלוויזיה וקולנוע. בשלב מאוד מוקדם הפכתי לגרופית של מוני ונהניתי מכל תקופת הפריחה שלו. היה לי קל להיות בצל שלו. אחר כך התברכנו כשעבדנו ביחד והוא הפך להיות הבמאי שלי. הוא ביים אותי בהצגה 'הכיסאות' מאת יוג'ין יונסקו וב'קוויאר ועדשים' שבה הופענו ביחד. האמת היא שהוא עסוק מאוד וזה מבורך, אין לו זמן לעקוב אחרי בטלוויזיה. אני מסתפקת בביקורת של גיסתי, אני לא צריכה את החיזוקים שלו לגבי 'סברי מרנן'. הוא יודע שאני רוצה להיות על הבמה סקסית ומפתה תמיד, אבל הוא רוצה שאני אהיה הומלסית או קלפטע, רק לא פאם פטאל".
את ומוני נשואים כבר 33 שנים. דורית, את וגבי - 35 שנים . איך שורדים כל כך הרבה שנות נישואים, ועוד במקצוע כזה?
סנדרה: "תהילה זאת מילה שנקשרת עם כסף, כשיש תהילה ואין כסף אז התהילה היא פחות תהילתית, כמו שחנה מרון אמרה פעם, 'לא מחכה לי נהג בחוץ'. בחיי שחקן יש גם הרבה עליבות. בעיני, כל נישואים ששורדים זה נס בלתי נתפס. בגיל צעיר אתה בא עם המון תעופה ואמונה ואז אתה נתקל במשהו אחר - אני לא רוצה להגיד איום ונורא, אז נגיד בלתי אפשרי - משהו שלא תכננת, ואז מתחילים מאבק ומלחמת קיום. לעבור את הנישואים בהצלחה זו משימה נעלה".
בשלב זה מתערבת בשיחה מיקה שדה, בתם בת ה-27 של דורית שדה וגבי שדה וזמרת בזכות עצמה, שפרצה לפני שמונה שנים ב"כוכב נולד". "הומור, הרבה הומור, וסקס טוב, זה העניין בנישואים", היא מייעצת, אף שהיא עצמה עדיין רווקה.
סנדרה: "אני חושבת שכשצעירים שומעים שזקנים עושים סקס זה מגעיל אותם, צעירים לא רוצים לדעת".
מיקה: "למה? אני אשמח לדעת".
סנדרה: "אני לא יודעת איך מוני ירגיש עם העניין הזה, אבל ממילא הוא לא יקרא את הראיון. אני חושבת שזה נפלא להתעקש להמשיך לעשות סקס ובכל גיל. אני זוכרת שאחרי שילדיי נולדו הלכתי לסקסולוגית. אסור לוותר על המתנה הזאת, למרות שנורא קל לוותר עליה".
משפחת בנאי, מאחוריכם: שחקנית התאטרון וכוכבת "סברי מרנן" סנדרה שדה היא כמובן אשתו של מוני מושונוב, ושניהם מגדלים בנחת, פלוס מינוס, את השחקן מיכאל מושונוב (שזוגתו לומדת עיצוב אופנה) ואת זמרת האופרה אלמה מושונוב (שנשואה לפסנתרן עומר קליין). סנדרה היא גם אחותו של הטנור הבינלאומי גבי שדה, שנשוי למעצבת דורית שדה, וילדיהם הם הזמרת מיקה שדה (שבן זוגה גיטריסט) ואורי שדה, זמר בתחילת דרכו. "ברור שזה בגנים", אומרת דורית, "גם אמי הייתה זמרת מדהימה שלא מימשה את יכולותיה המוזיקליות בגלל מלחמת העולם השנייה".
ועלייך , סנדרה, הכישרון המוזיקלי פסח?
"איזה דילג ואיזה פסח, על מה את מדברת? אני שרה אופרה מדהים ובסיום הראיון אני אבצע לך אריה ותיווכחי לבד. אגב, אמא שלי ושל גבי אחי היא המקור לכל האמנים פה. היא זמרת עם קול פנומנלי, רק שהיא סבלה מהתרגשות ששיתקה אותה על הבמה, היה לה פחד להופיע מול קהל. לצערנו הרב, וזה נורא ואיום, אין לנו במשפחה אף אחד עם רגליים על הקרקע".
אז בארוחות משפחתיות, במקום לדבר על פוליטיקה, אתם שרים?
מיקה: "ארוחות משפחתיות אצלנו זה פשוט קרנבל. יש גם את העניין הזה, של האמן שזקוק לתשומת לב, גם אם זה לא במודע".
סנדרה : "מפגשים משפחתיים זאת חגיגה אחת גדולה. אנחנו נותנים ספייס לכולם להתבטא ופוקוס לכל אחד בתורו ומתפעלים אחד מהשני. ממי שנמצא בארץ, כמובן".
אם כבר חו"ל, מה שלום אלמה בימים אלה?
"היא מופיעה בדיסלדורף בתפקיד צרלינה ב'דון ג'ובאני', אני ודורית נוסעות לראות אותה השבוע".
גבי ומוני מצטרפים?
דורית: "לא. מוני עסוק וגבי נשאר בבית כי הוא עשה מספיק צרלינות ואותלו בחיים שלו, ועכשיו בגיל 60 הוא החליט שהוא יוצא לפנסיה. יש זמרים בני 40 שעושים את זה מספיק טוב, והוא לא רוצה להחליף את התפקידים המפוארים שהוא עשה בתפקידים קטנים שמתאימים לגילו, רק מתוך תשוקה בלתי מרוסנת להיות על הבמה".
סנדרה: "אני זוכרת שהוא קיבל את פרס זמר האופרה הטוב ביותר באירופה. הגעתי עם מוני לצפות במופע שלו באמסטרדם ומוני נכנס לאולם הגדול ואמר: לא יכול להיות ששרים פה בלי מיקרופון. אבל זה הקטע של זמרי אופרה. היה לו תפקיד ראשי היסטרי".
דורית: "אלמה, שהיא הבת של מושונוב, מכונה בחו"ל אלמה שדה, לבקשת האמרגן שלה, בגלל הקשר לגבי שדה שמפורסם בחו"ל, זה סוג של קטע".
סנדרה: "כמובן לא לפני שהיא ביקשה אישור מאבא שלה מוני, והוא הסכים. אבל סבתא סוזנה, אמא של מוני, מאוד התבאסה מזה".
במקביל מטפחת גם מיקה שדה בת ה-27 קריירה מוזיקלית, בינתיים כאן בארץ: היא פרצה למסך כשהייתה בת 19, ב"כוכב נולד", בעונה שבה הראל מויאל הגיע למקום הראשון; מאז הספיקה לעבוד על אלבום, לגנוז אותו ולהפיץ אלבום אחר שלא זכה לביקורות אוהדות. "הוא לא הצליח לפי אמות המידה של התקשורת, למרות שמבחינתי הוא היה הצלחה", היא אומרת. "עברה עלי תקופה קצת כבדה אז התמסרתי לנגינה ויצירה, ועכשיו אני עובדת על אלבום שייצא מאוד ייחודי".
תקופה כבדה?
"אהבה נכזבת ופרידה. מי שיקשיב לאלבום יבין לבד. עכשיו אני דווקא נמצאת כבר שנה בזוגיות מופלאה עם אוראל תמוז, הגיטריסט של להקת הרוק 'אומללה'. כרגע הוא עם כל הלהקה בברלין, שם הם עובדים עם 'יוניברסל סטודיוס', ובכל הזדמנות אני נוסעת לברלין".
במקביל מופיעה מיקה שדה עם צרויה להב ואבי סינגולדה."'ילדים של' נאלצים להתמודד עם מציאות מאוד קשה, כי חובת ההוכחה עליהם, במיוחד כשהם נכנסים לנעליים גדולות. הלוואי שיכולתי לקבל הנחות או תפקיד ענק בגלל אבא שלי, אבל זה רחוק מהמציאות".
בימים אלה משמשת מיקה, יחד עם דודתה סנדרה, כפרזנטורית של קולקציית הקיץ של המותג "דורית שדה". בעבר כיכבה סנדרה בקמפיין לרונית רפאל וגם בפרסומת לשוקולד, אבל הקשר שלה לקולקציית שדה אינטימי הרבה יותר; בתקופות שקטות יותר בתאטרון סנדרה אף שימשה כמוכרת בחנויות של דורית גיסתה. "היא רצתה להיות הפרזנטורית שלי כל השנים, ורק עכשיו החלטתי לתת לה את הבמה", אומרת דורית.
סנדרה: "רציתי ונדחיתי 'את לא מספיק', היא הייתה אומרת לי. ופתאום, דווקא עכשיו, בגיל 74!"
74?
"מה זה משנה, 74, 63".
דורית שדה, 59, הייתה גם היא פעם זמרת מבטיחה, שלא קיימה מעולם. "בגיל 17 הייתי סולנית של להקת עיריית תל אביב שעשתה סיבוב הופעות בחו"ל. הייתי סוג של סופרסטאר וכל הלהקות חיזרו אחרי, וכגודל ההבטחה כך גודל המכה שקיבלתי בראש. היה לי קול נורא חזק שעלה על כולם ובלט, הייתי צריכה לשיר בשקט, וכשהגעתי ללהקת הנח"ל כולם נורא דיכאו אותי. השנתיים בלהקה היו עבורי מאוד קשות, וכשהשתחררתי מהצבא לא רציתי לשיר יותר. יש לי עד היום שורת סולו בשיר 'הרעות' שעדיין רודפת אותי. הייתי זמרת כל כך מבטיחה שאפילו שלמה ארצי כתב לי שני שירים, אבל שום דבר לא יצא מזה".
כשהכירה את גבי הוא חיפש בכלל זמרת לבנות איתה צמד. "אני וגבי לא התאמנו כצוות, התחלנו רומן ואלה התוצאות".
איך הגעת משם לאופנה?
"הייתי ילדה שמנה ובגיל 12 אמא שלי לקחה אותי לרופא, עשיתי דיאטה, רזיתי עשרה קילו ואז פתאום לאמא הייתה ילדה חתיכה להלביש, אז היא קנתה לי בגדים. היא נטעה בי אהבה מטורפת לבגדים. אני זוכרת את עצמי בגיל 15 נוסעת לחו"ל וחורשת את חנויות הבגדים, ואחר כך ישנה בלילה עם השמלות החדשות שקניתי. ואז נסעתי ללונדון עם גבי שקיבל מלגה ללימודי אופרה ונחשפתי לכל מעצבי העל. ישבתי שם שעות ולמדתי, זאת הייתה אובססיה. כשחזרתי מאנגליה התחלתי למכור בגדים של מעצבת. תמיד הייתי נותנת לה רעיונות לעיצוב ואז ראיתי שכל רעיון שנתתי לה הפך ללהיט. בסוף החלטתי שאני עושה את זה לבד".
ספרו לי על חוויה משפחתית שזכורה לכן במיוחד.
סנדרה: "בסדר פסח האחרון הילדים שלי לא היו, אלמה הופיעה בחו"ל ומיכאל היה בניו יורק, רק מיקה ואחיה אורי היו. מוני פצח בנאום על משמעות החופש ותיאר את ההגדה של פסח כמו תסריט, את רגע יציאת מצרים, אלה שרצו לקחת סנדוויץ' ולא הספיקו, הוא נכנס לפרטי פרטים ומיקה ואורי היו מרותקים. הוא פשוט חיבר תסריט והסביר את משמעות החופש והמחיר שאתה משלם עבורו".
מיקה: "אנחנו לא משפחה דתית, ואחרי 27 שנה של ערבי פסח שרק חיכינו בהם שהאוכל כבר יוגש, פתאום הראש שלי ושל אחי פשוט נפתח. היינו ממש מרותקים".
דורית: "אני רוצה דווקא לספר על המופעים של גבי בחו"ל. הילדים היו קטנים ואני וסנדרה נסענו עם הילדים אחרי גבי. שכרנו מכונית וחרשנו את אירופה ואת העולם. זה בדרך כלל היה בלי מוני כי הוא היה עסוק. יש לנו זיכרונות אדירים מללכת אחרי גבי ולראות עולם בזכות ההופעות שלו".
סנדרה: "אני זוכרת שהשם 'גבי שדה' התנוסס על בניין שלם בהופעה של 'כרמן', אבל באותו ערב הוא היה צרוד. בחזרה הגנרלית הוא שרק את כל התפקיד כי הוא לא רצה להרוס את הקול שלו לקראת הערב. המנצח היה בשוק ממנו. רק שנהיה בריאים".
דורית: "סנדרה המציאה את המושג חרדתיות".
סנדרה: "אני דור שני לשואה, מה אתן רוצות ממני? אני חרדתית מאוד, ממחלות, מכל דבר. למזלי, זה פחות אלים בגיל מבוגר יותר".
חלומות?
דורית: "אף פעם לא חלמתי. הדברים פשוט קרו. אני בעצם חיה את החלום שלי. ואם לא מדברים על קריירה, אז החלום האמיתי שלי זה נכדים".
סנדרה : "גם אני רוצה נכדים. רק הבוקר, על סט הצילומים של'סברי מרנן', החזקתי את הבן הקטן של רותם אבוהב. הוא בן שלושה שבועות והיא מביאה אותו לצילומים כי היא מניקה אותו, ואני כל הזמן מחזיקה אותו. אז אכן כן, זה גם החלום שלי".
מיקה : "החלום שלי זה להמשיך להגשים את החלום שלי, בעבודה קשה, ושהאלבום יצליח. לי יש את הדרך שלי, והיא לא קלה וזורמת".
סנדרה : "היא כל כך ריגשה אותי, אני מתאפקת לא לבכות. אני מעריצה את מיקה ואת המסלול שלה. היום כל כך קשה להיות זמר, עם כל הריאליטי הזה, לשרוד ולמצוא את הפינה הזוהרת והמוארת שלך. זה מדהים בעיני. היא גלדיאטורית".
סנדרה , היה משהו בקריירה שלך שהיית עושה אחרת?
"למדתי באוניברסיטה היסטוריה ומשחק והיה גם שלב שהציעו לי לנסוע להרווארד וללמוד לדוקטורט. אני חייבת גם לנצל את ההזדמנות הזאת בשביל וידוי קטן. בלימודים גנבתי עבודת דוקטורט של אחד המרצים האהובים עלי והייתי קוראת את זה בבית ומגיעה לשיעור שלו ומדברת על רעיונות מהדוקטורט שלו בכיתה. המרצה קיבל את זה בחום. זאת הייתה רמאות נפלאה ושירת הברבור שלי בלימודים. עד היום הוא לא יודע שגנבתי רעיונות שלו, ולצערי הוא גם לא יידע אחרי הכתבה כי הוא כבר הלך לעולמו, אבל אשתו תדע. ואז התקבלתי לתאטרון הנוער שם גילמתי בתולת ים וזאת הייתה תחילת דרכי במשחק. אם לא הייתי מתקבלת לשם אולי הייתי היום מרצה באוקספורד. העניין הוא שכשאתה צעיר אתה בועט בכל מה שקשור לשליחות, לתת דוגמה ולעזור. כאמן צעיר אתה ההפך מזה".
הראיון מסתיים, החשבון משולם. סנדרה מזכירה שהיא חייבת לשיר לנו אריה, וכמעט מנפצת את חלונות המסעדה. בסיומו של הקטע, כל הסועדים קמים מכיסאם ומוחאים לה כפיים.
גם היום את עדיין מתרגשת לעלות על הבמה?
"אני רק יודעת להעריך את זה יותר. ככל שאתה מתבגר אתה מבין את המשמעות של מחיאות הכפיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם