אנה כן, כן מציאותית: סגירת חנות היא לא תמיד הסוף
עצוב שמתחם מסריק בתל אביב דועך אופנתית כשכעת אנה K ומנדינקה מצטרפות למזון רוז', טוטו ואניה פליט. אבל אולי בכל זאת יש מקום לאופטימיות
אי אפשר להאשים רק את סין. הקולקציה האחרונה של אנה K יח''צ
כיכר מסריק עדיין מהווה מוקד אופנתי פעיל, אך נראה שרק חנויות המחזיקות בקולקציות מגוונות של מספר מעצבים ומתוגברות בייבוא, כדוגמת מאיו, שיין וקום איל פו, מצליחות לשרוד את מתקפת הרשתות. המיתון, המחאה החברתית ויוקר המחיה הם, כצפוי, החשודים המיידיים, אך מקור הבעיה טמון בעיקר בשינוי בהרגלי הצריכה ובאופי ההיצע האופנתי של השנים האחרונות. קל להאשים את הייצור הזול המיובא מסין ואת הלקוחות שלא מודעות לעלויות הייצור המקומיות. אבל השאלה המתבקשת היא אם מוצדק בכלל שמותג מקומי יחזיק בחנות משל עצמו.
מעצבים מקומיים, מוכשרים ככל שיהיו, מתקשים, ובצדק, למלא חנות שלמה במנעד רחב של פריטים שונים. התוצאה: מספר דגמים מצומצם - במידות שונות ומבדים שונים - בשפה ייחודית, שפונה למספר לקוחות לא רב. ויחד עם המחירים - מוצדקים ככל שיהיו - מדובר בקרש קפיצה בעייתי.
לקונה הממוצעת יש סף גירוי גבוה והיא התרגלה למבחר רחב של פריטים, שמתחלפים תדיר על הקולבים ומתחקים לגמרי לא רע אחרי הבשורות החשובות של מעצבי העל הבינלאומיים. הלכה למעשה, הלקוחה הישראלית זוכה בשנים האחרונות למבחר אופנתי
מגוון באופן חסר תקדים, וזה לעתים פועל כנגד היצרנים עצמם. כך יוצא שגם עלויות הייצור הגבוהות - מהטענות הבולטות של סצנת העיצוב המקומית - לא מביאות תמיד לתוצאה איכותית או מדויקת יותר מאשר זו המיובאת מסין.
ואולי זה עדיף לכולם. קרן זרקא, מהמעצבות המקוריות והגרוביות ביותר בסביבה, תמשיך לעצב ותגיע ללקוחות באמצעות חנויות שמציעות מגוון בגדי מעצבים, הביקוש לחנויות מותגים יירד, ויוביל לירידת מחירי השכירויות. ומי יודע? ייתכן שהמגמה תסחף גם את שוק נדל"ן הדירות. אמן.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אופנה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם