הדולפין שהתאבד כי אשה שברה את ליבו

באמצע שנות ה-60 התקיים באיי הבתולה בים הקאריבי ניסוי שמטרתו הייתה ללמד את הדולפינים לדבר אנגלית. הניסוי הצליח (חלקית), החולה מת, (משברון לב). לאחר חמישה עשורים מרגרט לובט מדברת

סוכנויות הידיעות | 11/6/2014 12:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: דולפין, אהבה,
זוג יונקים: האישה שלימדה דולפין לדבר ואז גילתה שהוא התאהב בה, מדברת לראשונה. בשנת 1965 נטלה מרגרט לובט חלק במחקר שהתקיים באיי הבתולה בים הקאריבי, בו ניסו חוקרים ללמד דולפינים לדבר אנגלית. פיטר, הדולפין, אכן למד כמה מילים, אבל בעיקר למד להתאהב.

במשך עשרה שבועות, בווילה מקסימה באי סנט תומאס, המשקיפה על האיים הקאריביים, חיה עוזרת המחקר של הנוירולוג ד"ר ג'ון לילי, מרגרט לובט, אז בחורה בת 23, יום ולייל, עם מספר דולפינים אבל עם פיטר נרקמה מערכת יחסים אינטימית במיוחד. השניים היו אוכלים, מתרחצים, משחקים וישנים יחד בבידוד מוחלט.

עוד ב nrg סגנון:
- ספיידרמן מטריד: למה לגיבור העל יש זקפה?
- רגעי האימה של נוסע במעלית שאיבדה שליטה
- צפו: אשה רוקדת עם כרישים כמחאה על הכחדתם
צילום מסך מיוטיוב
מרגרט לובט. הנערה שדיברה עם דולפין ושברה את ליבו. צילום מסך מיוטיוב

אף אחד לא חזה שפיטר הדולפין, ייקח את מערכת היחסים הזו צעד קדימה מבחינתו. אבל באהבה כמו באהבה - אין חוקים. הוא פחות התקדם עם לימודי האנגלית ויותר התרכז בלימודי רזי האהבה, המינית והרומנטית כאחד, עם לובט, מורתו.

אחרי כמעט יותר מחמישה עשורים, מרגרט מספרת על מערכת היחסים שנרקמה בינה לבין הדולפין. "היה לי מפגש קרוב מאוד עם - אני אפילו לא יכולה לומר דולפין, אלא פיטר", אומרת מרגרט.

"פיטר אהב להיות, איתי", היא משתהה בדיבורה וממשיכה, "הוא היה מחכך עצמו כנגד הברך שלי, הרגל והיד שלי ואני הרשיתי לו. ההתנהגות שלו לא גרמה לי חוסר נוחות כל עוד הוא לא היה אגרסיבי. בהתחלה הייתי דוחה אותו ושולחת אותו לשחק עם הדולפינות. אחר כך נענתי לו. הוא היה מאוד עדין איתי. אלה היו רגעים יקרים".


בוילה מוצפת במים, חיו באושר זוג יונקים

ההכנות לניסוי במימון נאס"א לבחון את יכולת הדולפינים ללמוד לדבר היו נרחבות וכללו הצפת וילה על האי במים - "בית הדולפין", כך שמרגרט ופיטר יכלו לחיות יחד. מרגרט עצמה גזזה את שיערה וניהלה את חייה במשך עשרה שבועות כאשר רק בגד ים לגופה.

המים בקומה הראשונה היו בעומק 22 ס"מ כך שהם אפשרו למרגרט לדשדש ולפיטר לשחות. מרגרט יכלה הייתה לטפס ולעלות מעל פני המים ולהתיישב לעבוד בשולחן העבודה שלה שהיה תלוי מהתקרה.
בלילה, היא הייתה מרימה את עצמה על מזרן תלוי שהיה מוגן בווילון מפני ההתזות של פיטר. כל אותם הימים, היא אכלה מזון משומר כך שאף אחד לא קטע את שגרת היומיום שלהם. שגרת החיים שלהם הייתה קפדנית והופרעה רק בסופי שבוע בהם מרגרט הורשתה לצאת מהווילה.

בזמן הניסוי, ד"ר לילי כבר היה לאחר כתיבת רב המכר שלו "אדם ודולפין" וטענתו העיקרית הייתה שמוחם של הדולפינים גדול ב-40 אחוזים ממוח האדם. בין היתר עוד הוא טען שדולפינים יכולים לשלוט בכעס שלהם והאמין כי הם מסוגלים להבין את השפה אנושית. באופן חריג, הממשל האמריקאי  הרשה לו להזריק LSD לדולפינים כדי לחקור את השפעת הסם עליהם. (לא נרשה השפעה)

כל יום החל בשעה 8:00 עם שיעור האנגלית הראשון. מטרתה של מרגרט הייתה לטפח את המיומנות של הדולפין לחקות  צלילים שהיא לימדה אותו. מרגרט החלה למשוח את שפתיה בשפתון שחור כך שפיטר יוכל לראות בבירור את צורת השפתיים הנעות.

עם הזמן, למד פיטר לבטא מילים ספורות כמו  'אחד', 'אנחנו', 'משולש' ו'שלום', ובסופו של דבר, כאשר מרגרט דקלמה את המנטרה "עבודה, עבודה, עבודה", הוא היה נוהג לענות "לשחק, לשחק, לשחק". ואכן ב-10:00, מרגרט ופיטר היו משחקים בבריכה. בהפסקות, מרגרט כתבה את ההערות שלה, הכינה ארוחות ועשתה את עבודות הבית.
 

צילום מסך מיוטיוב
מרגרט לובט ופיטר. זוג יונקים. צילום מסך מיוטיוב

לו רק היית קצת פחות המורה שלי

בהתחלה הכל התנהל כשורה ופיטר התחיל להתקדם עם חיקוי הצלילים ולימוד המילים. אבל עם הזמן צצו התנהגויות חריגות, מרגרט נאלצה להדוף את פיט מגופה בעזרת מקל מטאטא, הוא התחיל להידבק למיטתה והמגע של פיטר הפך להיות שובב, יותר ויותר.

בגזרת הלימודים גם כן נרשמו שינויים. בתחילה, הוא הקשיב בתשומת לב ומרגרט הקדישה את שיעוריה לספירה ולצורות.

אבל כמו תלמידים סוררים אחרים, הוא העדיף לדבר במקום להקשיב. היא כתבה ביומנה: "לא יכולתי ללמד אותו, הוא היה צועק בכל פעם שפתחתי את הפה שלי, הוא שב וחזר על מילה אחת ברורה, "כדור".

פיטר התחיל לקנא בדולפינים האחרים כאשר מרגרט שהתה בקרבתם. הוא החל לחפש את קרבתה ולהיאבק על תשומת ליבה ואז, בשבוע הרביעי, התרחשה התפתחות מדאיגה.

מרגרט כתבה ביומנה: "פיטר הפך מגורה מינית מספר פעמים במהלך השבוע. אני מוצאת כי הרצונות שלו מקשים על מערכת היחסים שלנו. הוא מחכך את גופו שוב ושוב ברגליים שלי, שוחה במעגלים סביבי, נוטה לכרסם אותי בנשיכות קטנות  ובדרך כלל הוא כל כך מתרגש שהוא לא יכול לשלוט בגישה שלו לכיווני".

"הוא מחזר אחריי או משהו דומה, הוא מגיש את הבטן שלו ואת אברי המין לליטוף". לדברי אנדי וויליאמסון, הווטרינר ששהה בבית הדולפין, יש לדולפינים דחפים מיניים. "אני בטוח שלפיטר היו הרבה מחשבות בכיוון הזה", אמר.

לב שבור

הבעיה הייתה שבדיוק באותו הזמן שפיטר ומרגרט החלו לגבש "יחסי עובד-מעביד" מוצלחים, הניסוי הסתיים והמעבדה נסגרה. בשל חוסר בתזרים מזומנים, הדולפינים נשלחו למעבדה אחרת של לילי, בבניין בנק נטוש במיאמי, פלורידה.

התנאים במיאמי היו רחוקים מאוד מהחופש היחסי והסביבה הנוחה ששררה בבית הדולפין ובעקבות השינוי והרעת התנאים, מצבו של פיטר הידרדר במהירות. לאחר כמה שבועות מרגרט קיבלה את הידיעה המזעזעת שפיטר התאבד על-ידי כך שסרב לנשום.

הווטרינר אנדי ויליאמסון מסביר את מותו של פיטר בשברון לב שנגרם כתוצאה מהפרידה שנכפתה עליו כרעם ביום בהיר. "מרגרט יכולה לתרץ את זה בכל מיני דרכים, אבל אני חושב שכשאהובתו של פיטר עזבה, ניטל הטעם לחייו". מסתבר שדולפינים אולי לא יכולים לדבר אנגלית - אבל, בדיוק כמו בני אדם, הם יודעים היטב מה זה לב שבור. 

לאחר תום הניסוי, מרגרט עזבה את המעבדה ונישאה לצלם של הפרויקט, ג'ון לובט. למרות הלעג הרב של הממסד המדעי המשיך ד"ר לילי במחקריו  אודות התקשורת בין בני האדם לדולפינים עד שנות השמונים ובתחילת שנות ה-2000 הוא נפטר. אבל לאחר האירועים החריגים במעבדה שטופת שמש באיי הבתולה, אף אחד מעולם לא ניסה שוב ללמד את הדולפינים לדבר אנגלית.

 



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק