סיפור מהטוסיק: אמי רובינגר שוב מצחיק ילדים
"העכבר שקפץ על הראש של כלם" הוא ספר הילדים החדש של אמי רובינגר. הקוראים ילמדו שמות של חיות, אבל הם בעיקר יצחקו
עוד כותרות ב-nrg:
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ספרי ילדים טובים יהיו תמיד בעלי חריזה ומצלול מוצלחים, תהיה בהם חזרתיות שתענג את אוזן השומע הצעיר, ותאפשר לו להצטרף לסיפור. עוד לא קם הילד הישראלי שלא יודע להשלים "אל תבכה רוני רון – זה סופו של כל בלון" (וזה ממש לא עוזר לו להפסיק לבכות כשבלון שלו מתפוצץ. בדוק). גם לתמונות צבעוניות ויפות יש חלק חשוב מאוד בהנאה של ילד מספר.
אמי רובינגר יודע לעשות את כל זה וליצור ספרי ילדים ממכרים ומהנים מאוד. ילדים מתים עליו. "פשפש מתלבש", "אין אריות כאלה", "חתול גדול חתול קטן". כמו ספרי ילדים רבים גם רובינגר מנסה ללמד משהו בכל ספר, הפכים, חרוזים, כלי נגינה, איך מתלבשים, צבעים ומספרים אבל יותר מכל הוא מלמד אותם איך נהנים מספר טוב. כי רובינגר, אולי יותר מסופרים רבים אחרים לגיל הזה, לא נופל בבור הדידקטי. הוא מלמד אבל מודע לגמרי לחוש ההומור של הטף. הם אולי קטנים, ואולי המילה שהכי מצחיקה אותם בעולם היא "טוסיק" אבל זה לא אומר שאין להם חוש הומור.
ב"העכבר שקפץ על הראש של כולם" לקח רובינגר לוקח את ההומור צעד אחד קדימה. מדי עמוד קופץ עכבר קטן על ראשי חיות, בכל עמוד חיה אחרת.
האיורים הם אמי רובינגרים טיפוסיים, הקוראים הפרטיים שלי זיהו אותם מרחוק וידעו – זה אמי. הצבעים, החיות, הרקעים – את כולם הם פגשו כבר בספרים אחרים. החריזה עדיין מהנה, הילדים עדיין משלימים את שמות החיות. אם הם מצליחים לא לצחוק מזה שהעכבר עשה קקי בפה של התנין.
בסוף הספר העכבר מקבל את מה שמגיע לו, ציפור עושה עליו קקי (וגם הסופר מקבל את מה שמגיע לו). לא חינוכי אבל מתוק ומצחיק או כמו שאומר העכבר על הכריכה האחורית "ספר עשר. לא הבנתי מה המסר". זה פשוט, לא תמיד צריך מסר, לפעמים סתם רוצים לצחוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם