די לצמרונים: למה לא כדאי לנקות את האוזניים
שעוות אוזניים היא אולי לא הדבר הכי אסתטי בעולם, אבל יש לה תפקיד חשוב. אם אתם חייבים לנקות חלק ממנה, בשום אופן אל תעשו את זה עם צמרון
עוד כותרות ב-nrg:
סערה ברשת: סימוס יתר יכול לשבור לכם את הצוואר
אז מותר לחמם בגד על הרדיאטור? קבלו כללי חימום בטוח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קודם כל, כשאתם דוחפים צמרון לתוך האוזן אתם אולי מוציאים חלק מהפיכס החוצה, אבל דוחפים חלק אחר ממנו עמוק לתוך האוזן למקום בו ממש לא כדאי שהוא יהיה. ושנית, כי הלכלוך באוזן, הנקרא בשם הרפואי צרומן, הוא אולי דביק וצהוב וקצת מגעיל אבל בעצם הוא אביר האוזניים שלנו.
הצרומן, השעווה הצהובה המדוברת, נוצר בשליש הדרך של תעלת האוזן החיצונית. היא מתקדמת החוצה, רחוק מהחלק הפנימי של האוזן ובדרך לוקחת איתה גם תאים מתים, שומן וכל מיני טינופות, אבק, מוצרי טיפוח, פטריות ונגיפים שרצו להגיע אל תוך האוזן אבל, נכון, השעווה עצרה אותם.
זהו. שלא מנקים, לא את פנים האוזן. הגוף בעצמו נפטר מעודפי השעווה ומוציא אותה החוצה. תנועות הלסת בזמן דיבור ולעיסה, אפילו חיוך, מזיזים את תעלת האוזן ודוחפים את השעווה החוצה. אם בכל זאת לא מתחשק לכם להרגיש כמו יהושע הפרוע אפשר לקחת פיסת בד להרטיב אותה בים חמימים עם מעט סבון ולנקות את האפרכסת בלבד.
כאמור , הצרומן הוא לא לכלוך, הוא מונע מלכלוך אמיתי להגיע לתוך האוזן ומגן על עור התוף מחיידקים. אבל יש אנשים
בשום פנים ואופן אל תכניסו צימרונים עמוק לאוזן ואל תנסו להוציא חלק מהשעווה עם האצבעות. הפתרון הקל והבטוח הוא טפטוף טיפות של שמן פראפין לאוזן. השמן ירכך את השעווה והגוף כבר יעשה את שאר העבודה ויוציא אותה מהאוזן כדי שהיא לא תמשיך להצטבר.
אם אתם חושדים שמה שהולך אצלכם באוזן היא כמות חריגה של שעווה או שמשהו שם נסתם באופן מוחלט - לכו לרופא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם