"ישראלים - אתם פראיירים, מנצלים אתכם. תתבעו"
הטונה נראית פתאום קצת אחרת? המעדן נמכר באותו מחיר אך התכולה קטנה יותר? יש פחות חיתולים במארז? ייתכן שחברה כלשהי מנסה להרוויח עליכם. האנשים שמגישים תביעות ייצוגיות מנסים לעשות סדר למען כלל הציבור
עוד כותרות ב-nrg:
די לצמרונים: למה לא כדאי לנקות את האוזניים
בייבי בוז: אני לא רוצה ילדים, אני לא רחם מהלך
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אלקיים, בן 26, סטודנט למשפטים מראשון לציון, החליט שלא לשתוק והגיש לאחרונה תביעה ייצוגית נגד כמה רשתות גדולות של בתי קפה ואוכל מהיר. "בישראל יש תופעה נרחבת של ניצול הצרכן", הוא מסביר. "אנחנו כאזרחים לא צריכים לקבל את זה. החוק נגיש לכל אחד, ואנחנו לא צריכים להיות פראיירים כשבתי עסק לא נותנים לנו מענה".
אלקיים הוא רק אחד מתוך כמה עשרות דון קישוטים שמנצלים את חיבתם לצדק ולאיכות השלטון כדי לתרום לקהילה. כשהם מזהים עוול, קרמבו שנעשה קטן ב-17 אחוז לעומת הקרמבו של החורף שעבר אך המחיר נשאר אותו הדבר, זיכוי במקום שבו צריך היה להחזיר לכם כסף או חישוב ארנונה שגוי, הם יוצאים לפעולה ומגישים לבית המשפט תביעה ייצוגית בשם קבוצה של אנשים שנפגעו מפעילות היצרן או נותן השירות. אם יוכיחו את טענותיהם ויזכו בדין, יחליט בית המשפט על גובה הפיצוי שייתן הגוף הפוגע והסכום יתחלק בין כל התובעים בתיק הייצוגי. בדרך כלל כל אחד מהם יזכה בתשלום של כמה עשרות עד מאות שקלים בלבד. מגיש התביעה ועורך הדין המטפל בתיק, לעומת זאת, יקבלו במקרה של זכייה בדין פיצוי גדול יותר בגין טרחתם.
בשנת 2013 הוגשו 1,123 תביעות ייצוגיות. יותר ממחציתן עסקו בתחומי הצרכנות ובגביות שביצעו רשויות מקומיות שלא כדין. תביעות רבות נוספות עוסקות בגביית יתר של חברות הביטוח. מתחילת שנת 2014 ועד אוקטובר האחרון כבר הוגשו בישראל 766 תביעות.
"אנחנו כאזרחים לא צריכים לקבל מצב של ניצול על ידי חברות", מסביר אלקיים. "החברות מנצלות לטובתן פערים קוגניטיביים שקיימים אצל כל הצרכנים. אם הן יידעו שכל מהלך פוגעני שלהן חשוף לתביעה ייצוגית, יכול להיות שהן ישקלו שוב את אותו המהלך שפוגע בנו לפני שינקטו בו. אני מקווה שהתביעה שלי, שנמצאת כרגע בשלבים ראשוניים, תורגש בסופו של דבר בכיסו של כל אחד מאיתנו".
אלקיים מסביר כי כל אזרח יכול להגיש תביעה ייצוגית. "לא צריך השכלה אקדמית בשביל זה", הוא מסביר. "זה קשור אך ורק באינטואיציה ובתשומת לב. מביקוריי במדינות אחרות בעולם אני יודע שיש פערי מחירים אדירים בכל קנייה בסופר. שישיית בירות איכותית עולה שם עשרה שקלים, 250 גרם מוצרלה אני קונה בפחות מאירו, וגם השתייה הממותקת והפירות והירקות עולים שם פחות מחצי".
איך מגישים תביעה כזאת?
"זה לא מסובך. מצאתי בגוגל עורך דין שמתמחה בתביעות כאלה ופניתי אליו. הוא קיבל את התיק ומטפל מאז בתביעה. את הסכום שהוא יקבל על הייצוג יקבע בית המשפט בסיום התהליך".
אחד התחומים שבהם אנו כצרכנים חשופים ברמה מקסימלית לעוול הוא תחום המזון. החל מאריזת מוצרים שנעשית בניגוד לחוק, דרך אי סימון תזונתי והטעיית הצרכנים בנוגע לרשימת המרכיבים וכלה בגביית מחירים שאין לה כל הצדקה.
מתי פרג'י (52), מתווך דירות מירושלים, נמצא כבר שנים בתהליכי דיאטה. אחד המוצרים המומלצים לאכילה במסגרת השמירה על המשקל הוא שימורי טונה. "עם השנים, ותוך שימוש רציף וקבוע במוצר, הבחנו בבית שהטונה אינה כפי שהייתה בעבר", הוא אומר. "גושי הטונה הפכו עם הזמן לפירורים והתכולה השתנתה. התחלתי ללמוד את הנושא, וגיליתי שלא רק אני סובל מאיכות ירודה של המוצר אלא גם רבים מחבריי. בדקתי את הנושא וגיליתי שלמרות שהטונה הפכה לפירורים, אף אחת מהחברות לא שינתה את הכיתוב 'נתחי טונה' על האריזה ותמונות הנתחים הגדולים והעסיסיים ממשיכות להופיע".
פרג'י התרגז ובדק מה קורה בחו"ל. "גיליתי שפירורי טונה הם מוצר זול בהרבה מנתחי טונה אך המחיר לצרכן כמובן שלא השתנה, ובפועל כולנו קונים פירורים במחיר של נתחים. ביקרתי במקומות רבים בעולם וכחלק מחוויית הטיול הגעתי לסופרים ולשווקים. כל פעם מחדש נדהמתי לגלות שישראל היא לא רק אור לגויים כי אם גם פושטת עור לישראלים".
פרג'י, שזו התביעה הראשונה שלו, מקווה לא להתאכזב מבתי המשפט וממוסדות הממשלה בארץ. "אני מקווה שמשרד הכלכלה, שאליו הפנתה השופטת את הנושא, ייתן חוות דעת שתקבע כי זה לא בסדר למכור פירורים תחת קטגוריה של נתחים. אני מצפה שהמשרד של בנט שאחראי על יוקר המחיה ישרת כהלכה את הציבור".
תביעות ייצוגיות נלחמות לא רק בעוול כלכלי שנעשה לצרכן, אלא גם נוגעות במקרים שבהם עלולה להיות סכנה או פגיעה בחיי אדם, כמו אי סימון רכיבים אלרגניים במזון, אי ציון אזהרה לסכנת חנק שעלולה להיגרם כתוצאה מאכילה בגיל שאינו מתאים, ייצור ציוד מתכלה למשאבת אינסולין שעלול לפגוע במתן המנה המדויקת לחולה ואפילו תערובות בטון לבנייה שאינן עומדות בתקן ומכילות אחוז נמוך מדי של חומרים.
מקום של כבוד שמור גם לתביעות נגד פגיעה בחלשים או אפליה. כך, הוגשו השנה תביעות בעניין מיקום כתוביות לחירשים בערוצי הטלוויזיה ללא הפרעה לצפייה, ואילו עמותת "קולך" תבעה את רדיו "קול ברמה" על אפליה בשידורים בעקבות החלטתם שלא להשמיע נשים.
עו"ד רם גורודיסקי, מומחה בתביעות ייצוגיות ומי שאחראי בין היתר לתביעות שהוגשו נגד "רמדיה" בעקבות הפגיעה בתינוקות, נגד "טיב טעם" בעניין הבשר המסריח שהפך למתובל, בפרשת "אקיוטק", בנושא דליפת האמוניה במפעל "אוסם" ונגד תיאום העמלות בין הבנקים, מציג את התחום כ"יער השרווד של הרובין הודים המשפטיים".
לדבריו, "אני שליח של לקוחותיי, ומהרגע שהגשתי בשמם תביעה ייצוגית על פי החוק, אני שליח של כל אותם האזרחים שבשמם אני תובע. בהתאם לכך אני גם משתדל לכלכל את צעדיי מתוך ראיית טובת הכלל. זהו תחום שבו כל אחד יכול לעשות שינוי אמיתי שמשפיע על חייהם של רבים. זוהי מלחמתו של דוד בגוליית, חלשים מול חזקים, ופעמים רבות גם מעטים מול רבים.
נכון הוא שנהוג לחשוב שהתביעה הייצוגית מאגדת מספר רב של תובעים נגד נתבע בודד, אולם לרוב מתייצב התובע הייצוגי לבדו מול מערכת משומנת של יועצים משפטיים ממולחים, שתדלתנים רבי השפעה הלוחשים על אוזנם של רגולטורים ומחוקקים ולעתים גם מול ידו הקפוצה של בית המשפט באישור תובענות כייצוגיות".
באילו תחומים נפגע הצרכן הישראלי הכי הרבה?
"איפה לא? צרכנות, בנקאות, ביטוח, פיננסים, עיריות. הצצה ברשימת הנתבעים בפנקס התובענות הייצוגיות מראה את זה בבירור. כל אחד מאיתנו חווה בעבר וחווה כל יום את ההשתלטות התאגידית על חיינו. אנו נאלצים למסור הסכמה לגביית כספים בלתי מבוקרת במסגרת התקשרויות ארוכות טווח עם ספקים
כאשר אנו מנסים לברר פרטים או מידע הנחוץ לנו, מתרחש בדרך כלל אחד מהשניים: או שאנו הולכים לאיבוד במבוך של תקליטים אוטומטיים ללא מענה של ממש, או שגם כאשר עונים לנו, מי שנמצא מהעבר השני הוא לא נציג שירות שתפקידו לשרת אותנו אלא נציג 'אי שירות' שתפקידו לוודא כי הכנסות התאגיד אינן נפגעות. מציאות יומיומית זו מזכירה לי באופן בלתי פוסק שאסור לשקוט על השמרים וצריך תמיד לעמוד על משמר זכויות האזרח. לא צריך לשמור רק על זכויות חוקתיות אלא גם על הזכויות הכלכליות והכספיות".
למי מגיע בסופו של דבר הפיצוי הכספי?
"הכלל הוא שהפיצוי מגיע לציבור שנפגע. לא תמיד ניתן לזהות במדויק את האנשים שנפגעו, ואז מקובל שכספי הפיצוי מיועדים לטובת הציבור בכללותו דרך תרומות או קרנות שמיועדות לטובת מי שדומה או קרוב לציבור שנפגע. למשל, בתביעה הייצוגית נגד רמדיה חולק פיצוי כספי לכל משפחה שהוכיחה שרכשה את המוצר הפגום לתינוקות. לאחר מכן חולקה יתרת הפיצוי לבתי חולים שונים בארץ".
מה העצה שלך למי שנתקל בעוול?
"ישנן רשויות אכיפה רבות: הרשות לניירות ערך, הממונה על ההגבלים העסקיים, הממונה על הגנת הצרכן, המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח. הצרה היא שהרשויות האלה אינן מסוגלות לטפל טיפול מלא ושלם בכל עוולה. כאן נכנסת לפעולה מערכת האכיפה האזרחית. התובענה הייצוגית שמאפשרת לכל אזרח לשמש כגורם מפקח ואוכף. במקביל ניתן גם להסתייע בארגוני צרכנים".
אנחנו מציגים פה רק צד אחד של המשוואה, אבל בוא נדבר גם על הצרכנים. ניתן להניח שיש כאלה מביניהם שהפכו את הגשת התובענות הייצוגיות לעבודה, והם מנסים לסחוט כספים מהחברות הגדולות.
"לדעתי לא קיים דבר כזה. גם אנשים שהם תובעים סדרתיים עושים שירות מעולה לציבור. התואר 'סחטנים' הוא המצאה של לוביסטים ואנשי יחסי הציבור של הגופים הגדולים במשק. בית המשפט העליון קבע שהעובדה שמישהו מגיש מספר רב של תביעות אין בה בכדי להטיל דופי. אם התביעה קטנונית ואינה מוצדקת יחייבו את התובע בהוצאות".
גם לדעת עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, אין כמעט תביעות ייצוגיות שמוגשות כדי להרוויח על חשבון מישהו. "התופעה הזאת שולית וזניחה ובסופו של דבר, תביעות ייצוגיות מביאות גמול הרבה יותר גדול לציבור מאשר לתובע, שמרוויח בדרך כלל סכומים קטנים מאוד. בנוסף, גם מי שמנסה להרוויח ולהגיש תביעות רבות, עושה לכולנו שירות מצוין".
לדבריו, התביעות הייצוגיות הן כלי מהותי באכיפת החוק. "בישראל דלת האמצעים קשה להקים מערך אכיפה ראוי, ומתוך כך נוצרות לקויות שמחייבות מענה", הוא אומר. "תביעה ייצוגית יוצרת מצב שבו הצרכן משמש למעשה כגורם אוכף, ללא שמועמסות עלויות ישירות על המערכת".
מהו עקב האכילס של התביעות?
"לדעתי מדובר ב'בעיית הנציג', לצורך זה העו"ד. צריך להבין איך השיטה עובדת: תביעה ייצוגית מוגשת נגד חברה גדולה על ידי נציג הציבור ועורך דינו, שלא יקבל כל תשלום על עבודתו עד לסיום המשפט. רק בית המשפט קובע את שכר טרחתו של עורך הדין בתיק, והוא עושה זאת בסיום ההליכים כולם. במקביל, החברה שנגדה הוגשה התביעה לא רוצה בדרך כלל להגיע לבית המשפט כי ההליך ייתן לה פרסום שלילי והיא גם תיאלץ לספק תשובות לבעלי המניות ולהציג את ההליך בתשקיפים. שני הצדדים מעוניינים לסיים את התביעה מהר ככל האפשר ובמקום הזה עלולה לצוץ זהות אינטרסים בין עורכי הדין ובעלי החברה — שעשויה להוביל במקרים מסוימים גם להסדרי פשרה בעייתיים שעוזרים לניצים אבל לא מועילים לציבור.
"כדי לפתור את הסוגיה הזו הקמנו מיזם משותף יחד עם הקליניקה לתובנות ציבוריות במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואנחנו עוברים איתם על כל הסכמי הפשרה ובמידת הצורך פונים לבית המשפט ומתערבים. פעמים רבות קרה שבית המשפט קיבל את עמדתנו ושינה את ההסכמים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם