ראשי » סגנון » מגזין

בשעה טובה: 9 דברים שמבזבזים לנו את הזמן

הזמן הוא משאב חשוב בחיינו, אז למה אנחנו משחיתים אותו על עוד חיים בקנדי קראש או בתור בלתי נגמר בדואר? יצאנו לעשות סדר בכל משחיתי הזמן של החיים המודרניים, וחזרנו עייפים

מדובר באחד ממשחיתי הזמן המעצבנים והמתסכלים ביותר שיש. אם לא שפר עליכם גורלכם לעבוד קרוב לבית, נראה שפרק נכבד מחייכם יוקדש לנהיגה אל מקום העבודה וממנו בחזרה. לא משנה כמה תשכימו קום, עדיין סביר להניח שעוד אלפי אנשים עשו כמוכם וכעת כולכם תקועים יחד, בלי שום יכולת לעזור לעצמכם.
 

 
אפשר לנהל סבב טלפונים לאמא, אבא, לאחים ולחברים. אפשר לנצל את הזמן לסידורים (ע"ע) ולנסות להשיג את אחד מנותני השירות שאף פעם לא עונים (פעם ביליתי נסיעה שלמה מירושלים למרכז בהמתנה לנציג חברה סלולרית).

נשים נוהגות פיתחו שיטות איפור ייחודיות תוך כדי נהיגה, המהדרות מצליחות לסדר שפם-גבות ולמרוח לק. גברים מתגלחים גם הם תמונה מוכרת בפקק. אם יתפוס אתכם שוטר, תקבלו דוח כי כל הפעולות האלו אינן חוקיות בזמן נהיגה, אבל היי, לפחות תגיעו מסודרים לעבודה. 

המלצות לחיסכון בזמן: לנסוע ברכבת, או לנצל את זמן הנסיעה ללימוד שפה דרך דיסק, שמיעת ספר מוקלט או דף יומי, ואפשר גם להאזין למוזיקה וקצת להירגע

הכתבה הזו מן הסתם הייתה יכולה להיות מוגשת הרבה זמן לפני הדד-ליין שלה, אילולא הייתי מציצה בחלון המקביל מדי עשר דקות כדי לבדוק מה חדש בפייסבוק. האמרה המפורסמת קובעת כי "פייסבוק הוא כמו מקרר, גם אם הוא ריק אתה עדיין תפתח אותו כל עשר דקות".
 

 
תנו לי לנחש: בימים אלו המקסימום שאתם יכולים לפספס הוא עוד חבר פייסבוק שהחליט לרוץ לפריימריז בבית היהודי, או תמונה של עוד ילד בגשם. עניין השחתת הזמן בפייסבוק מחמיר כשאתם מעלים סטטוס שנון או סתם תמונה של יורשי העצר ועכשיו אתם מרפרשים למוות את העמוד בניסיון לגלות כמה לייקים כבר צברתם. אם עשיתם לייק לקבוצות מרובות משתתפים ודיונים, תכפילו את שריפת הזמן הזו בריבוע.

המלצות לחיסכון בזמן: לקבוע פרק זמן שבו מותר לכם להציץ בפייסבוק — על כל שעת עבודה חמש דקות פייסבוק.

לכאורה, ווטסאפ היא אפליקציה שאמורה לחסוך זמן. במקום להתקשר למשל לבן הזוג, להתעניין בשלומו, להביע אמפתיה ואז לשאול בעדינות אם הוא יכול לעבור במכולת ולקנות שני חלב, אפשר פשוט

לשגר את הקריאה "שני חלב". אם מוסיפים "בבקשה" או משגרים אימוג'ים (רגשונים) עם נשיקה או חיוך, בכלל יוצאים נחמדים.

אלא שקבוצות הווטסאפ הן שואבות זמן אינסופיות. זה מתחיל נחמד, לפעמים אפילו נוסטלגי. כל ההורים מהגן, החברים בקהילה, בני הדודים, החברים מהשבט מתקבצים לקבוצה ומדברים על החיים. הבעיה היא שבכל קבוצה כזאת נמצא חופר תורן, בדרך כלל אדם חסר עבודה וחסר חיים.

האמא שמבקשת הסבר על שיעורי הבית, ההוא שממחזר בדיחות וכמובן זה ששולח את כל ההודעות על "אבד/נמצא תיק" גם שנים אחרי שהתיק הגיע לבעליו. נכון, תמיד אפשר לנסות להיות אמיצים ולעזוב, אבל ברור שבדיוק ברגע שנתנתק, יקרה שם משהו גדול ומשמעותי.

המלצות לחיסכון בזמן: להתנתק, או לפחות להשתיק (לשנה!) את הקבוצות החופרות, ולקרוא מה התחדש שם בזמנים מתים (ע"ע התור לדואר, למשל)

העולם הדיגיטלי שינה לנו את החיים בכל כך הרבה מובנים, אבל חלק מהחיים האלו נעלמו לנו במרתון כל הפרקים של "האנטומיה" או של "אבודים". וכשאנחנו לא רצים במרתון "הומלנד כל העונות", אנחנו מבקשים חיים חדשים מחברים וירטואלים בקנדי קראש. סדרות הטלוויזיה ומשחקי המחשבה גוזלים מאיתנו את טיפת ההקשבה האחרונה שעוד נותרה לנו וגם את טיפת הסבלנות, אבל איזה כיף זה. רק שלא נישאר בסוף בלי חיים וניאלץ לצאת לעולם האמיתי ולשטוף כלים. 


המלצות לחיסכון בזמן: בסדרות של שונדה ריימס העולם נראה טוב יותר, אבל בלית ברירה צריך למנן. 
 

אני שואלת: מי אתם, אנשים שעדיין מחזיקים פקס בבית או במקום העבודה, ולמה אתם עושים את זה? ומה אתם עושים כשהוא מתקלקל, נעזרים ביונת דואר? משום מה, הרשויות (ע"ע) הן האחרונות שעדיין עובדות בשיטה המיושנת הזאת, הגוררת בזבוז זמן אדיר והרבה עצבים. שמישהו יעדכן אותם שאפשר לשלוח דברים במייל. ושהמיילים האלו גם מגיעים.

המלצות לחיסכון בזמן: כשאתם נתקלים בפקיד שדורש מכם לשלוח לו פקס, בררו קודם האם ניתן לעשות זאת במייל. חלק מהרשויות והרשתות כבר עלו על השיטה, והם ישמחו להקל עליכם ועל עצמם.

כמי שעושה את כל הקניות השוטפות לבית דרך האינטרנט, אני יכולה להעיד שמדובר בחיסכון ענק בזמן, כסף ועצבים. אין שום כוח בעולם שישכנע אותי לעמוד בתור בסופרמרקט בחמישי בערב, כשאני יכולה לערוך את הקניות שלי באינטרנט באמצע הלילה ולקבל אותן למחרת על ידי שליח עד לפתח הבית. אלא שבניגוד לאתרי הסופרמרקט למיניהם, אתרי הקניות לבגדים, אקססוריז וגאדג'טים הם בזבזני זמן (וכסף) כרוניים.
 

 
אתן (וסליחה על השוביניסטיות אבל טרם מצאתי גבר שיתעניין בקולקציית "וינטג' קיצי") רק נכנסות לאתר של נקסט לחפש מכנסיים לפעוט, ומיד מתעכבות על מבחר שמלות שושבינה (למרות שיש לכן רק בנים). אתם נכנסים לאיביי רק כדי להשוות מחיר של מטען לאייפון 6 ומהר מאוד מוצאים את עצמכם גולשים בין רמקולים חדשים למחשב, מגבר לסלולרי ובטרייה ניידת שגם מכינה קפה. אחרי חצי שעה, כבר קשה להיזכר מה בכלל חיפשתם.

המלצות לחיסכון בזמן: לתחום את שעות השיטוט ללילה, כך שלפחות תשרפו זמן שינה ולא זמן עבודה או שעות איכות עם הילדים.

זה אמור להיות החלק הכיפי של החיים. הגלויה האפורה מגיעה ואתם מניחים שסוף–סוף הגיעה החבילה שהזמנתם באחד מאתרי הקניות הפופולריים. גם חסכתם כסף וגם קיבלתם שישה פריטים במאה שקלים. החלום הצרכני התגשם. או זהו, שלא. עכשיו תיאלצו לעמוד בין חצי שעה לשעה בתור לדואר. כי כן, הצבי הפך מזמן לצב והצב לחילזון. דואר ישראל, על שלל הפרטותיו, הפך לסיוט צרכני ממדרגה ראשונה ולקוחות לא מרוצים מדווחים על זמני המתנה בלתי נסבלים, שעות פתיחה בלתי הגיוניות ותופעות מוזרות כמו אי שליחת הודעה שנייה והשבת חבילות ליעדן עוד בטרם הספקתם להגיע לדואר.

המלצות לחיסכון בזמן: להביא איתכם את הטלפון הסלולרי, מגובה באלפי קבוצות ווטסאפ ומשחקים. אם יש לכם סדרה אהובה, זה הזמן לצפות בפרק חדש. זכרו, זה לא ישתפר אם תבואו מחר.

הגיע הזמן להתוודות בפומבי: אחד הפחדים הגדולים שלי הוא מכתבים ממס הכנסה, מקרן הפנסיה או מהגרוע מכולם - ביטוח לאומי.
 

שפחתכם הנאמנה היא אמנם שכירה פשוטה, אבל איכשהו הגופים הללו מתעניינים מפעם לפעם בשלומה, דבר שמצריך אותי לצאת מאזור הנוחות, לקחת חצי יום חופש, לחפש חניה במרכז העיר וללכת ל"סידורים". לא משנה כמה אתכונן לזה ואשתדל לבוא עם המסמכים הדרושים, לעולם ברגע האמת המחשב של הפקיד יקרוס או שאשכח את תעודת הזהות בבית. ולא, צילום לא מספיק. לפקיד מולי תמיד תהיה תשובה שמבחינתו תפתור כל בעיה: "לא נורא, תשלחי לי את זה בפקס (ע"ע) ונשלח לך את המסמך בדואר" (ע"ע).

המלצות לחיסכון בזמן: את רוב "הסידורים" ניתן לבצע דרך המחשב הביתי. הקפידו לאסוף את כל המסמכים הדרושים ולהתאזר בהמון סבלנות.

הגינה הציבורית היא שלב חשוב בהתפתחות הפעוט. היא מאפשרת לו להוציא אנרגיות, לפתח את המוטוריקה שלו ולהתעייף מספיק כדי לצנוח למיטה בשבע אפס אפס.
בעולם מושלם היינו עוברים עם הילד ממתקן למתקן ומדובבים אותו תוך כדי על קורות היום. בפועל, רובנו מגיעים עייפים אחרי יום עבודה וצונחים על הספסל באנחת רווחה.
 

השעות על הספסל הן מהמבוזבזות ביותר, אלא אם כן אתם מאלו שנהנים מההווי החברתי על הספסל: רכילות על הגננות, על הילד הפרובלמטי בגן ועל המשפחה שעברה דירה. שונאי הגינה יכולים להתנחם בכך שבשעון החורף הם פטורים מן המטלה.

המלצות לחיסכון בזמן: מניסיון אישי, כל מה שניסיתי לעשות תוך כדי השגחה על הילדים בגינה לא הצליח, לכן כדאי לגרד את הכוחות האחרונים של היום ובאמת להיות שם עבורם. אולי אפילו תגלו שאתם נהנים.

***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...