ראשי » סגנון » מגזין

חתונה ברבנות - כל הסיבות למה גם לכם כדאי

מי אמר שצריך להגיע לרבנות רק כדי להתגרש? עשרות זוגות מחליטים בכל שנה לעשות את המסלול ההפוך ולהגיע לרבנות דווקא כדי להתחתן. איך מסתדרים בלי חתונה גדולה והמון אורחים? אז זהו, שהכול אפשרי

ברגע השיא של הסרט מתכוננת קארי בראדשו (שרה ג'סיקה פארקר) לחתונתה הגרדנדיוזית עם מיסטר ביג. חלום חייה, כך נראה, עומד להתגשם, והוא מלווה בסיקור תקשורתי עצום ובהפקת אופנה חגיגית. אבל אז הכול מתהפך ותוכניות החתונה הופכות לסיוט. קארי של סרט ההמשך בסדרת "סקס והעיר הגדולה" מגיעה לאולם, לבושה בשמלת מעצבים לבנה ועתירת בד עם הינומה ענקית, רק כדי לגלות שהחתן נלחץ מגודל המעמד וחטף רגליים קרות. אבוי לבושה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
המשך העלילה נע בין שברון לבה של הכוכבת למאמצי השיבה שלה לשגרה. לשמחת הצופים, הסוף טוב. קארי מתאוששת מההשפלה וממשיכה בחייה, ובסיום היא ומיסטר ביג חוזרים זה לזרועות זו ומתחתנים בחתונה פשוטה בעירייה, שבה נוכחים רק שניהם. היא לובשת חליפה לבנה במקום שמלת שכבות ראוותנית, והוא עומד לצדה נרגש ומאושר. אחרי הטקס הם חוגגים עם חברים במסעדה, ומאז הם חיים באושר ועושר מאז ועד סרט ההמשך הבא.

בראדשו היא דוגמה מצוינת לזוגות שמאסו בחגיגה הגדולה והיקרה, בפרגית העוף ובחברים של ההורים, ובוחרים לקיים את הערב הגדול של חייהם בצורה אחרת לגמרי. במקרה היהודי — בחתונה במשרדי הרבנות. חלקם בוחרים להינשא ברבנות ולוותר על האירוע כולו, אחרים בוחרים לקיים חתונה כהלכתה ואז לערוך טקס אלטרנטיבי עם אורחיהם, ויש כאלה שבוחרים בבילוי במסעדה טובה לאחר החופה והקידושין. כך או אחרת, בשנים האחרונות מדובר בסוג של תופעה.

גידי והילה קולניק יחגגו השבוע ארבע שנות נישואים שהחלו במשרדי רבנות תל אביב. "אנחנו לא מתחברים לאירועים גרנדיוזיים והיינו צריכים להכריע: או שאנחנו מזמינים את כל העולם ואחותו ומגיעים לחתונה מאוד גדולה שלא רצינו, או שמנפים משמעותית", מסביר גידי, והילה מוסיפה: "לא רצינו את כל ההפקה שכרוכה בחתונה. רצינו לכבד את המשפחה ושזו תהיה חתונה יהודית לפי ההלכה. חתונה גדולה לא עניינה אותנו. בנוסף, ידענו שיש סביבנו לא מעט אנשים שמתייחסים לחתונה כאל הודעת קנס, כי מצבם הכלכלי פחות נוח. לא רצינו שהם ירגישו שעליהם לשלם על החתונה שלנו".
 

ובכל זאת, לא חלמת על שמלה לבנה, הינומה מתנפנפת ואירוע מלא נצנצים וכוכבים?
"מעולם לא חלמתי על זה, כך שלא היה לי קשה לוותר על כל החוויה שמוטבעת בנו מגיל צעיר לגבי איך אמורה להיראות חתונה".

בני הזוג נזכרים שהחופה הייתה מצומצמת מאוד, וכללה את ההורים משני הצדדים, האחים וזוג חברים. אחר כך יצאו כולם לאכול במסעדה עם עוד כמה בני דודים. "הילה ואני היינו באותו ראש", אומר גידי. "מבחינתנו כל הנושא של החגיגה היה משני. הברית של הבן הבכור לעומת זאת הייתה מאורע חשוב מאוד בשבילנו, ולכן שם עשינו אירוע".

איך ההורים הגיבו?
"התמזל מזלנו והם הגיבו בחיוב. אני מניח שזה מגיע מהבית, שלא משתגעים על האירועים הענקיים והמושקעים. הם שמחו בעצם העובדה שבחרנו לעשות טקס דתי עם המשפחה הקרובה. זה היה קטן ואינטימי". 

החיסכון הכספי היה שיקול?
"זה היה שיקול, אבל לא מהסוג ש'מלכתחילה אני רוצה חתונה גדולה אבל נחסוך כסף ונוותר עליה'. זה פשוט נראה לי מוזר להוציא כל כך הרבה כסף על אירוע בודד. בתקופה שבה החלטנו להתחתן יצא לנו להיות אורחים בחתונות אחרות, וראינו שאנשים מוציאים הון תועפות ונכנסים לחובות. לנו זה נראה יותר מדי וחוזר על עצמו. עם סכום כסף כזה היינו יכולים להקיף את העולם".

הטקס היה קצר, עשרים דקות והם כבר היו בחוץ, אבל הוא היה משמעותי עבור שניהם. "אני מודה שמראש לא היה לי כוח לטקס, אבל בסופו של דבר התרגשתי מאוד", אומרת הילה. "אהבתי את זה. זה הרגיש לי קליל, פשוט וקצר, כמו שצריך להיות".

ברבנות הראשית מספרים כי עשרות זוגות בוחרים מדי שנה להשתמש בשירות שמספקת הרבנות ולהינשא במשרדים עצמם. "הסיבות לכך מגוונות", מסביר גורם ברבנות. "יש זוגות שזו החתונה השנייה שלהם והם מעדיפים לחסוך את עלות האירוע. יש גם זוגות שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים וכעת מבקשים להינשא כדת משה וישראל, ויש גם כאלה שעושים זאת משיקולים אידיאולוגיים של צניעות".
 

אורי ובשמת, שהעדיפו שלא להזדהות בשמם המלא, ביקשו לקיים חתונה אורתודוקסית כהלכתה במשרדי הרבנות ואז לקיים מסיבת חתונה גדולה הכוללת גם טקס נישואים אלטרנטיבי, אך ברגע האמת כל התוכניות השתנו. "מלכתחילה תכננו לערוך חופה קטנה במשרדי רבנות ירושלים, אך הרבנות שבתה בדיוק באותו היום", הם נזכרו. "יצאנו משם והחלטנו לחפש מקום אחר שבו נוכל להתחתן".

הם מצאו בית כנסת קטן במדרחוב שהיה פתוח באותה שעה, וקראו לעוברים ושבים להשלים מניין. "בהתחלה היה מניין של זקנים, אבל פתאום נכנס נגן רחוב עם אקורדיון, הצטרפו תיירים, הוציאו בורקסים, אנשים נכנסו להגיד מזל טוב למרות שהם לא בדיוק הבינו מה קורה. חלק אמרו 'כל הכבוד, לא צריך להוציא כסף על אולם', וחלק רצו לתת לנו צדקה. היה תייר אמריקאי שרצה לתת לנו מתנה, והוא פשוט שם לי כסף ביד, אמר מזל טוב וברח כדי שלא אחזיר לו. בקיצור, זו הייתה חוויה".

שבוע לאחר מכן הם חגגו שוב בחתונה גדולה ברמת רחל, עם 350 מוזמנים, שבמהלכה ערכו טקס אלטרנטיבי משלהם. "המטרה הייתה להתחתן 'כמו שצריך במדינה וכמו שחשוב להורים', בצורה ראויה ובלי לפגוע באף אחד, ומצד שני לקיים טקס אלטרנטיבי, בשיתוף החברים והקהילה. היה חשוב לנו שהחופה ברבנות תהיה לפני הטקס באולם ולא אחרי, כי ברור היה לנו שאחרי הטקס באולם חופה נוספת ברבנות תהיה מיותרת בעינינו".

בדיעבד אתם מצטערים על חתונת המדרחוב עם העוברים והשבים?
"בהתחלה חשבנו שנרגיש מוזר בחופה ברבנות, ושהאירוע המצומצם יהיה רק 'חזרה' לקראת הטקס השני. בדיעבד, בפרספקטיבה של שנים, שני הטקסים היו חשובים, ולשניהם אנחנו קוראים החתונות שלנו. לפני כמה זמן שאלו אותי מתי התחתנו והתבלבלתי, שלא לדבר על מילוי טפסים בירוקרטיים שבהם בכלל אני טועה בתאריכי הנישואים". 

תום ויולי שפיגלנד התחתנו בטקס קטן שערך רב מטעם 'צהר' בבית הוריו של תום בחיפה. כמה ימים לאחר מכן קיימו מסיבה לחברים בתל אביב. "נראה לנו נכון יותר שהטקס הדתי ייעשה באווירה אינטימית", מספר תום. "בטקס בבית היו שלושים איש, רק המשפחה של שני הצדדים. אפילו לא הזמנו חברים".
 

למה העדפתם לנהוג ככה?
"באולמות הגדולים רוב האורחים לא רואים ולא שומעים מה קורה, ולפחות חצי מהנוכחים לא מתעניינים בטקס עצמו". עבור תום, החתונה בבית שבו נולד וגדל היה משמעותי. "הטקס היה מרגש. עצם העובדה שאתה יכול להסתכל לכל אחד בעיניים ולהרגיש שהוא חלק מהחוויה, ואין מאחור מלצרים שמפנים את השולחן. זה היה לי חשוב מאוד. אנחנו חילונים, והמפגש עם הדת היה הרבה יותר נעים ומיוחד עבורנו כשהוא נעשה באווירה משפחתית ואוהבת". המסיבה בתל אביב הייתה חתונה לכל דבר, רק עם טקס שחבר משותף כתב והנחה. "להזמין אנשים רק למסיבה קצת מוציא לדעתנו את התוכן לעניין. היה לנו חשוב שיהיה טקס".

מה הייתה המשמעות של הטקס השני?
"הצהרה קבל חברים ועדה על האהבה שלנו זה לזה והרצון שלנו לחיים משותפים. היו אלמנטים דתיים של החלפת טבעות, שתיית יין ושבירת כוס, אבל הדגש היה על ערכים שחשובים לנו כמו חברות. היה כיף. גם ממרחק הזמן, אנחנו ממש לא מצטערים על החוויה הכפולה שעברנו".

***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...