כך חוגגים את ראש השנה בתרבויות אחרות
בכל העולם ובכל הדתות והתרבויות חוגגים את ראש השנה. מי ממרק חטאים כמו היהודים ומי שורף את שונאיו? ומה הקשר בין ראש השנה ומים, חוץ מתשליך? מסתבר שהעם היהודי ממש לא המציא את ראש השנה, אפילו על השופר אין לנו בלעדיות
הודו, איראן, זנזיבר, תאילנד – מדריכי 'עולם אחר' לוקחים אתכם לטיול קצר מסביב לעולם ולביקור בחגיגות ראש השנה של תרבויות אחרות. היהודים אולי המציאו את הגפילטע פיש, אבל ראש השנה הוא לא סטארטאפ יהודי.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לו-סאר הינה מילה טיבטית שמשמעותה "שנה חדשה". השנה הטיבטית, כמו היהודית, היא שנה ירחית בת 12 חודשי ירח. חגיגות הלוסאר במנזרים הטיבטיים מתחילות ב- 29 בחודש ה- 12, יום לפני ערב ראש השנה הטיבטי.
חגיגות הלוסר נמשכות 15 ימים, אך חוגגים בעיקר בשלושת הימים הראשונים של השנה בתפילות ובהכנות לראש השנה החדשה. חלק מהחגיגות מתרכזות בפעילויות טקסיות דתיות כמו הבאת והגשת מנחות במנזרים, תפילות, טקסים דתיים, תליית דגלי תפילה טיבטיים והדלקת קטורת של ענפי ערער. גם הפן הפחות דתי ויותר פרוע בא לידי ביטוי בריקודים, אוכל טוב, שתיית אלכהול מקומי (צ'אנג) ובילויים משפחתיים.
גם הטיבטים צריכים לעשות "קום לך נרדם" למאמינים וגם להם יש שופר משלהם, פחות או יותר. הדנגצ'ן, שנראית קצת כמו חדק ארוך של פיל, היא חצוצרה טיבטית מסורתית. בימי קדם היו תוקעים בה כדי להוציא את צבא הנזירים למלחמה. בימים שוחרי שלום כיום תקיעת החצוצרה מעירה את הנזירים הנמים ומשכנעת אותם להתכנס אל תפילת הבוקר. איתי שביט מדריך "עולם אחר"
התאילנדים חוגגים את ראש השנה שלהם באמצע אפריל במשך שלושה ימים.היום ידוע פסטיבל זה כ"פסטיבל המים", החגיגות מתמקדות בכל סוגי מלחמות המים האפשריות, כולם שופכים בהן מים על כולם בשמחה ובצהלה.
מקור המנהג הוא לא הרטבת העוברים והשבים, אלא ממש כמו בימים הנוראים שלנו, מים בסימן ניקיון חיצוני ופנימי. בעבר היה זה פסטיבל שקט שבו היו אנשי תאילנד מנקים את בתיהם ואת המקדשים הקרובים לביתם. צלמיות בודהה היו מוצאות מהמקדשים ונלקחות בתהלוכות ברחובות הרבים של הממלכה, המקומיים היו שופכים מים על בודהה כסמל לשטיפת החטאים מהשנה החולפת ולטהר אותו לקראת השנה החדשה. ילדי המשפחה יוצקים מים על ידי המבוגרים בכדי לאחל להם שנה טובה ונקייה מחטאים. איתי שביט מדריך "עולם אחר"
נוארוז הוא ראש השנה וחג האביב בתרבות הפרסית, הבאהית, בעדות הזורואסטריות ברחבי העולם ובחלק מהעדות הכורדיות. הנוארוז הוא שריד לתרבות הזרתוסטרית שהייתה הדת השלטת בפרס מאות שנים. הזרתוסטרים מאמינים בדואליות: יום ולילה, טוב ורע, חושך ואור. הנוארוז הוא יום השיוויון האביבי, 20 או 21 למרץ, יום בו יש מספר שווה של שעות אור ושעות חושך ועל כך החגיגה, על האיזון הנדיר, וכך נפתחת השנה.
חגיגות הנוארוז נמשכות 13 יום שמצויינות בימי שבתון ברחוב האיראני, החנויות סגורות, בתי העסק שוממים והאנשים חוגגים בבתים, אוכלים טוב, רוקדים ושרים שירה פרסית. איתי שביט מדריך "עולם אחר".
פסטיבל ההולי (פסטיבל הצבעים) בהודו הוא בין השאר בעבור הינדואים רבים דרך להתחיל את השנה החדשה. הינדואים רבים רואים בהולי דרך לתיקון יחסים שעלו על שרטון, קונפליקטים ולהיפטר ממטען רגשי שלילי. אנשים רבים נוהגים לשם חובות כספיים או אפילו לוותר עליהם. הפסטיבל מסמל את תחילת האביב וכאמור בעבור רבים מסמל תחילתה של שנה חדשה ואת נצחון הטוב על הרע.
הפסטיבל מתחיל בדרך כלל לקראת ערב, בהתקהלות המונים סביב מקדשים ומקומות מפגש, הדלקת מדורות גדולות לזכר הוליקה שקפצה לאש בכדי להציל את אחיה שנגזר עליו להישרף באש, בסופו של דבר הקריבה את חייה ועלתה בעשן השמיימה.
למחרת היום, מקבל הפסטיבל תפנית והוא נחגג עם המון צבעים, מים ושמחה רבה. המאמינים הרבים עורכים תהלוכות גדולות עם פסלי אלים ממין זכר, אותם הוציאו מהמקדשים וצועדים איתם לעבר מקדשים אחרים, בו נמצאים פסלי אלים ממין נקבה. כל מי שחולף ברחוב מסתכן במטחי צבע והרחוב כולו נצבע באבקות צבעוניות שמרחפות באוויר, צובעות פרצופים בגדים ומצב רוח. בהחלט פסטיבל מרתק, ססגוני ומאוד צבעוני. מעוז דור מדריך חברת עולם אחר.
באקוודור ראש השנה נחגג בתהלוכות ססגוניות רוויות תחפושות ובשריפת בובות. בחגיגות הקרויות ANO VIEJO סוגרים חשבון עם אישי ציבור ומפורסמים בהם שחקני כדורגל שהצליחו להשניא עצמם על ההמונים בשנה החולפת. המשתתפים שורפים את הבובות בדמותם של אלה תוך הטחת עלבונות וקללות. אנשי ציבור רבים מיחסים ישיבות רבה לטקסים אלה בעיקר במקומות קטנים ופועלים במרץ למנוע אותם. מעוז דור. מדריך חברת עולם אחר
ראש השנה, הנקרא אנקוטטש, חל השנה ב-12 בספטמבר סוף עונת הגשמים הגדולים. האזורים החקלאיים מתכסים אז ירוק רענן ושפע פרחים, ולכן החג הוא בעצם חג האביב.
מקובל שכל בני המשפחה, גם אלה שגרים רחוק, מתאספים לארוחת ערב גדולה. הילדים לובשים בגדים חדשים, רצוי בצבע לבן, ומעניקים זרי פרחים למארחים. בערים הגדולות שולחים כרטיסי ברכה לשנה טובה במקום הזר המסורתי.
בכפרים מקובל לרקוד, לנגן ולשיר, ובערב להדליק מדורות. לפי המסורת הנוצרית המקומית, זהו גם חגו של יוחנן המטביל, וחגו משולב בהילולה. ראש השנה הוא חג גדול לילדים: ילדים ובני נוער מסתובבים בין הבתים, שרים משירי החג ומקבלים מעות מהשכנים. שלמה כרמל הבעלים של חברת עולם אחר
כל שנה בחודש יולי מתקיים פסטיבל Mwakakogwa בזנזיבר. האירוע שמציין את כניסתה של השנה החדשה. מקורו של פסטיבל זה הוא במתיישבים שהגיעו מאירן לזנזיבר והם אלה שהביאו עימם את מנהגיהם. החגיגות העיקריות הן בכפר Makunduchi בחלקו הדרום מזרחי של האי ולשם מגיעים מבקרים מטנזניה וגם ומחוצה לה. החגיגות נמשכות ארבעה ימים.
היום הראשון לחגיגות הוא המרשים והססגוני ביותר ובמהלכו מתקיים מאבק טקסי בין גברי הכפר הנאבקים זה בזה בעזרת מקלות מענפי הבננה. האמונה היא שלאחר שכולם יפרקו את המתחים השנה הקרבה תהיה שקטה ונטולת סיכסוכים. במקביל צועדות נשות הכפר בשדות כשהן לבושות במיטב מחלצותיהן ושרות שירי הלל לכבוד הלוחמים. בתום הקרבות צועדים הגברים הלוחמים והמותשים לארוחת החג הגדולה והמשותפת הפתוחה לכולם כולל האורחים. שלמה כרמל הבעלים של חברת "עולם אחר".
***
הכתבה באדיבות מדריכי חברת הטיולים 'עולם אחר' - לוקחים אותך רחוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם