אתרים מומלצים

כך עוזרים לילדים להתגבר על החרדות

המציאות הישראלית מבעבעת מסביב ולא פוסחת גם על הילדים ששומעים ורואים הכל. המטפל הקוגנטיבי אהרון מאיר נותן כלים להתמודדות עם חרדת הילדים, איך מדברים איתם, מה לומר ומה לא לומר וגם שלושה משפטי מפתח שיעזרו להם ולנו לעבור את הימים הקשים

להגן על ילדים מפני הדיווחים בחדשות, או אפילו פיזית מפני אבנים, סכינים והתנכלויות, לא פשוט ולא קל. אולי אפילו בלתי אפשרי. מה גם שיש ביניהם כאלה שכבר בכיתות הנמוכות מצוידים בטלפונים חכמים, וכמעט בכל הגילים הם כבר שמעו על הנער רוכב האופניים בן ה-13 שפלשתיני בן גילו ניסה לרצוח ומאושפז עדיין בבית החולים במצב קשה. לא עוזר גם שנמשכת הסכינאות הרצחנית כמו דקירת הנוסעת הקשישה באוטובוס ברחוב יפו אתמול.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כשילד דוקר ילד. פיגוע בפסגת זאב צילום: הלל מאיר - סוכנות תצפית

אבל יש תחום אחד, אומר אהרון מאיר, מטפל התנהגותי קוגניטיבי בילדים במדיקידס, מרכז מומחים לטיפול בילדים (WWW.MEDIKIDS.CO.il), שבו הורים כן יכולים להגן על ילדיהם. מדובר בהענקת כלים רגשיים, מחשבתיים והכרתיים להתמודדות עם מצבים מלחיצים של פיגוע דקירה, אבנים נזרקות על המכונית או אזעקות צבע אדום. גם ילדים, לא רק מבוגרים, אמורים לשמור בהם על קור רוח ויכולת תגובה מהירה. מאיר מאמין, שבניגוד להדחקה ולהסתרה האינסטינקטיביות שרובנו עושים, כדי שהילדים יהיו חשופים כמה שפחות לסכנות האורבות בחוץ, צריך לשוחח על כל האופציות, ולאוורר את הפחדים. "כך מחזקים את תחושת השליטה ברגעי האמת. הילד צריך לחשוב 'אני יודע מה אני צריך לעשות, אבא ואמא הסבירו לי והכינו אותי', במקום לחוש חוסר אונים ובלבול.

מה אומרים לילדים חרדים שלעיתים אפילו מתקשים לצאת מהבית?
אהרון מאיר: "מנרמלים" בשיחה איתם את המצב, ומסבירים שהיו תקדימים ושרדנו אותם. משהו בסגנון עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. מזכירים להם את ימי צוק איתן ואיך עמדנו בהם באומץ ונחלצנו. אפשר לצטט תקופות נוספות של מתח בטחוני במציאות הישראלית ולספר שיצאנו מהם. וכדי לאשר ולא להתעלם ממה שהילדים מרגישים, אומרים להם שאכן יש עכשיו מציאות קשה שאין לנו שליטה עליה, ושאם הם מפחדים, זה הגיוני וטבעי, והרבה ילדים אחרים חשים חרדה דומה. ואז מתחילים לדבר על אפשרויות התגובה ודרכי התמודדות, למשל 'אצלנו ממשיכים בשגרה כסדרה, לימודים, חוגים, קניות, פעולות, ולא ניתן לאף אחד לקלקל לנו את זה'".

גם אמא מפחדת. חשוב לדבר על החרדה שאטרסטוק

מותר להגיד למשל "תפסיק לפחד", או להיפך "גם אמא ואבא מפחדים"?
מאיר: " בגילאים נמוכים ובעצם בכל גיל לא אומרים לילד 'תפסיק לפחד' או 'אין ממה לפחד'. צריך לאפשר שיח גלוי בנושא הרגשות ולשתף ברגשות. תלוי כמובן בגיל. ילדים קטנים שעוד ניתן לפקח על מה שה נחשפים לו, מוטב שלא לחשוף לאמצעי התקשורת ולא לפרט בפניהם מה קרה להורי חבריהם, לשכנים ביישוב, או לישראלים בדרכים. בשיחה עם ילדים גדולים יותר שאי אפשר לחסום את חשיפתם לתקשורת, מדגישים בפירוט את העובדה שכוחות הבטחון, ההצלה והסיוע הגיעו מהר למקום ההתרחשות, שכמות הניפגעים קטנה, שלא חייבים להאמין לכל מה שעובר בוואטסאפ ולנסות בהתמדה לשכנע אותם להימנע מלהכנס להודעות בפייסבוק המראות תמונות או סרטונים של הפיגועים".

האם יש משפטי מפתח שיכולים להיות כלי ממשי להתמודדות?
מאיר: הנה שלושה משפטים שמניסיוני "עובדים" ומשפיעים על ילדים בכיתות גבוהות: א. אני יודע מה צריך לעשות במקרה שמתנפלים עלי - לצעוק ולרוץ לעבר קבוצה של אנשים. ב. בעבר כבר התמודדנו עם מצבי לחץ וחרדה וכעת אני מוכן יותר. ג. יש לי שליטה על המחשבות, ההתנהגות והרגשות שלי ואני לא נכנעת (נכנע), להיסטריה.

מאיר אהרון מוסיף שחשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות אצל הילדים, ובהחלט לדבר גם על הפחדים שלנו כהורים, זה ייתן להם לגיטימציה לפחד ולהביע את חששם בפנינו.
לפני שיחה עם ילדים "על המצב", הוא מדגיש, צריכים שני ההורים לסכם על גישה אחידה בהכלת הרגשות והשינויים בהתנהגות אצל הילדים. לעיתים קרובות אחד ההורים עלול לבטל תחושות פחד אצל ילדו, בעוד בן או בת הזוג מבטאים בדיוק את ההיפך ונחווים על ידי הילד כיותר אמפטיים. זהו מצב מבלבל עבור הילדים, והם אינם יודעים כיצד לנהוג "האם עלי להיות חזק כמו אמא, או פחדן כמו אבא?".

לא לשכוח שכל דבר שאנחנו עושים או אומרים הוא מודל לילדים. הם מחקים, בדרך כלל, את הדרך שלנו להגיב למתרחש. הורה שמצליח לשמור על תחושת ביטחון, שקט ורוגע, מאפשר לילדים להרגיש כך. אין הכוונה להכחיש שגם אנחנו מפחדים, הכוונה להראות שאנחנו מתמודדים עם פחדים וממשיכים הלאה. גם אין הכוונה להכחיש שייתכנו פיגוע או אזעקה, אלא לתכנן באופן מפורט מה עושים כשאלה עלולים לקרות.