ראשי » סגנון » יחסים

ניהלה שיחה חושפנית בטלפון, מישהו אחר הקשיב

אנשים מדברים בפלאפון במקומות ציבוריים ושוכחים כמה קל להקשיב לכל סודותיהם. שרלוט רוז ניהלה שיחה חושפנית בלי לחשוד שמקשיבים לה, הפעם זה נגמר טוב

ימים קשים עוברים על שרלוט רוז-פורד, סטודנטית ממאנצ'סטר. היא מתקשה מאוד לעמוד במטלות, בדרישות החיצוניות והפנימיות ובעיקר בדכאונות שתוקפים אותה, אותם היא מכירה הרבה לפני ימי האוניברסיטה שלה. במטרה לקבל הקלות מהאוניברסיטה היא ניהלה שיחה עם שירותי הייעוץ, שיחה בה חשפה הרבה ממצבה הנפשי, כך סיפרה בפוסט שהעלתה לדף הפייסבוק שלה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
"ישבתי בבית קפה באוניברסיטה ועשיתי כמה שיחות טלפון", היא כותבת. "באחת השיחות ניסיתי לקבוע פגישה עם שירות היעוץ הפסיכולוגי. זו לא הייתה שיחה נעימה במיוחד, מאוד התרגשתי. כשהסברתי ליועצת מה עובר עלי הייתי ממש נסערת". היא מפרטת מעט ממה שסיפרה בשיחת הטלפון: "קשה להיות סטודנט והרבה פעמים אני נאבקת כדי לעמוד בסטנדרטים שאני מעמידה לעצמי, קשה לי להיות מרוצה. אני לא מספיקה להגיש דברים בזמן כי אני בדכאון, או מלאת חרדות שהעבודה שלי לא מספיק טובה".

שרלוט רוז הייתה כל כך שקועה בשיחה שהיא שכחה לגמרי את העובדה שהיא יושבת בבית קפה וכל מי שנמצא סביבה שומע פרטים חשופים על חייה האישיים. "ברגע אחד בשיחה", כתבה שרלוט רוז, "הסברתי ליועצת שכדי לקבל הקלות אני נדרשת להביא מכתב מפסיכיאטר וביקור אצל רופא כזה יעלה לי 20 פאונד שאין לי. אני לא יכולה להרשות לעצמי". השיחה הייתה רחוקה מלהיות רגועה, "חצי מהשיחה עם היועצת בכיתי", היא מספרת ובשלב כלשהוא לא יכלה יותר שרלוט רוז להכיל את עצמת הרגשות והיא נתקה את השיחה. "כל מה שרציתי היה ללכת הביתה ולהיכנס למיטה, לא ללכת להרצאה הבאה". שרלוט רוז נשארה בבית הקפה, בודדה ומרוקנת "שלחתי הודעות לחברים, ביקשתי שמישהו יבוא להיות איתי קצת. אף אחד לא בא".

השיחה המתסכלת של שרלוט רוז רק הוכיחה לה מה שתמיד חשבה והרגישה, העולם הוא מקום עצוב, קר ומנוכר, אבל אז העולם החליט להוכיח לה אחרת. "פתאום ניגש אלי המלצר", מספרת שרלוט רוז בפוסט שהעלתה. "הוא הניח כוס קפה חדשה מולי ואמר: 'מישהו שלח לך את זה', בין כוס הקפה לתחתית היה דחוף פתק. ברור שהתחלתי לבכות מחדש עוד לפני שקראתי את הפתק".
 
רוב בני האדם נוהגים לשכוח את נוכחותם של אנשים סביבם ולדבר בטלפון בלי לחשוב על כך שכל הסובבים שותפים לשיחה, את הפתק שלח מישהו ששמע כל פרט מהשיחה של שרלוט רוז.

"אני מקווה שלא אכפת לך שהקשבתי לשיחה", היה כתוב בו. "רק רציתי לומר לך – אל תדאגי! גם אני הייתי שם. הייתי בטוח שלעולם לא אצליח לעבור את האוניסרסיטה, והנה היום יש לי דוקטורט". אל הפתק צורפו שני שטרות של 10 אירו כל אחד ומשפט שמתייחס אליהם "וזה בשביל הרופא, שייתן לך את הפתק להקלה. את תצליחי לעבור את זה!!"

שרלוט רוז קראה את הפתק וכמובן בכתה עוד יותר, אחרי שניגבה את הדמעות היא התיישבה לכתוב את הפוסט. "אני לא יודעת מי שלח לי את הפתק והכסף, אבל אם יוצא לו לקרוא את מה שאני כותבת רק שידע שאני ממש אסירת תודה. זה לגמרי עשה לי את היום וגרם לי להרגיש כל כך הרבה יותר טוב. אני מקווה למצוא דרך להיות גם אני טובה לאנשים אחרים".

את הפוסט היא העלתה לא רק כדי לומר תודה לאיש החסד המסתורי אלא כדי לומר משהו לכל מי שקורא, וכך חתמה שרלוט רוז את דבריה: "אני רוצה שאנשים יכירו את הסיפור שלי משתי סיבות:
1. אתה אף פעם לא לבד, לא משנה כמה בודד אתה מרגיש, תמיד יהיה שם מישהו בשבילך
2. העולם הוא בעצם מקום ממש נחמד לפעמים ויש בו אנשים מלאי טוב לב. "

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg