מדריך לרווקים: כך תשיבו ל-5 השאלות הנפוצות
בחג הפסח הקרוב נשב כולנו מסביב לשולחן הסדר יחד עם כל המשפחה. מי שעשויים ליהנות פחות מהאירוע הם אלה שעדיין לא מצאו את שאהבה נפשם. אז איך תתמודדו עם ההצקות הקבועות? המדריך כתוב בלשון נקבה אך מיועד לשני המינים
החגים בכלל ופסח בפרט מביאים איתם גל של תחושות מעורבות. מצד אחד, כולנו שמחים לקבל חופש קולקטיבי משגרת היומיום שלנו אך מאידך, עם החופש מהשגרה, נכנסת לתמונה ההתמודדות עם ההתכנסות המשפחתית.עוד כותרות ב-nrg:
- הרגה שני אנשים – ופרסמה בפייסבוק
- תחקיר: כך ניצלו מנהיגים את השפעתם להגדלת הונם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
להיות רווק או רווקה בגילאים בהם כבר כביכול מצופה ממך להיות בזוגיות, עשוי להיות עניין מאתגר בכל ימות השנה - אך בערב ליל הסדר זה תופס אותנו רגישים במיוחד, מהלכים על הגבול הדק שבין נימוסים להתגוננות.
נדמה כי ככל שההרכב המשפחתי גדול יותר, כך הערב הזה יותר מרתיע. המקור לאי הנוחות נעוץ בכך שהארוחות החגיגיות מכנסות את בני משפחת המקור הגרעינית שלנו, אלא שעם השנים חלקם הגדול כבר אינו מגיע בגפו אלא עם בני זוג והילדים - ומשנה לשנה יש תחושה שההרכב תופח.
על רקע ההרכב המתרחב, אם אנחנו עדיין בדרכנו למציאת הזוגיות המיוחלת, קשה לברוח מתחושת ה"תקיעות" ומההתמודדות עם האשליה המוחשית כל כך שאומרת ש'כולם התקדמו יפה בחיים ורק אנחנו לא'.
לפניכם חמש סוגיות נפוצות במיוחד בהתנהלות בזירה המשפחתית והכוונה להסתכלות קצת אחרת. כזו שאולי תגרום לנו לא רק לחשוב על כל התירוצים בעולם לחמוק מליל הסדר, אלא אפילו תסייע לנו להשתמש בו על מנת לצאת לחירות הפרטית שלנו.
לא. אם הייתי מוצאת הוא כנראה היה עומד כאן איתי. זאת התשובה שזועקת מגרוננו ומתחבאת לה מאחורי החיוך הקפוא כשנשאלת השאלה הזו.
אז גם אם לא מצאנו עדיין את הזוגיות של חיינו, הרי שאת אהבת חיינו כבר מצאנו מזמן. אהבת חיינו, כשמה כן היא, היא אהבת החיים שלנו, הפרטיים, אלו שהתחלנו כשהגענו לעולם. הרבה קודם להיכרות רומנטית כזו או אחרת. וכדאי שהנקודה תהיה לנו ברורה, במיוחד לקראת חיפוש אהבה.
עוד תופעת לוואי שמתווספת לשאלה הזו, היא התחושה שכל ההישגים השנתיים שלנו נמדדים בערב אחד על-פי פרמטר בודד: האם התקדמנו בסולם הקמת המשפחה או שלא.
אז מה כדאי לעשות?
במקום להתעצבן ולהיעלב מהשאלות על חיינו האישיים, אפשר לראות בכך אכפתיות. נכון, השאלות יכולות להיות חטטניות במיוחד - אבל ההחלטה כמה נחלוק היא שלנו לחלוטין.
מוטב על כן להשיב באופטימיות נינוחה ולעדכן בדברים נפלאים שמתרחשים בחיינו במישורים אחרים. יש מעין כלל לא כתוב לגבי סוגיות רגישות, והוא שככל שנרגיש יותר בנוח עם עצמנו כך הסביבה שלנו תגיב לאותו ביטחון - וזה אומר שנישאל על כך פחות, ורגעי המבוכה יהיו מעטים.
לאחר שפתיחת הערב הכילה שאלות נוקבות על כך ששוריין לנו רק כיסא אחד לערב החג, ככל שהערב ממשיך, סביר להניח שמוקד תשומת הלב ישתנה בצורה קיצונית.
אם ההרכב המשפחתי המורחב מכיל אחיינים קטנטנים, זוגות בהיריון, זוגות מאורסים ושאר מטעמים - סביר להניח שלאחר 40 דקות לכל היותר, השיח המרכזי בשולחן יסוב סביב חיתולים, לידות, דינמיקה בגן, התמודדות הורית עם המחסור בשעות שינה = וציון הישגים מרגשים כאמירת המילה הראשונה.
כל אלו יפים וטובים אך טומנים בתוכם סכנת "שקיעה" עבורנו: הם עלולים להדגיש לנו, בערב רגיש ממילא, את היותנו מחוץ לעולם הזה.
אז מה כדאי לעשות?
ראשית חשוב לזכור שרגשותינו לגבי תופעות מסוימות ישפיעו על מידת נוכחותן בחיינו. זאת אומרת שאם חשקה נפשנו בהקמת משפחה, במידה שננהל שיח ממורמר על כך שהמשאלה עדיין לא קיימת בחיינו - לא נתקרב להגשמה של העניין כלל ואף נתרחק ממנה. במקום רחמים עצמיים, כדאי לגייס את יכולת האהבה והפרגון שלנו, שהן גם מצרך נחוץ מאוד בעולם הזוגי אליו אנחנו עומדים להיכנס.
נסו לראות את היופי שבנאמר בשיחה ואולי אפילו לשאול כמה שאלות מתעניינות באמת, ועל ידי כך לשדר לעצמכן ולסביבה שאתן נערכות לנושא.
רגשות חיוניים נוספים לצורך הגשמה הם שמחה והתלהבות. לכן, "נצלו" את המעמד לבילוי איכותי עם האחיינים הקטנים, חבקו אותם, שחקו איתם ותנו לעצמכן לספוג את הקסם שבנוכחותם. זה תמיד עדיף על התחושה שזה רחוק מכן, בעוד שזה יכול להיות במרחק פסיעה ממש.
כמובן שלא נוכל לשכוח את האיחולים הלבביים. סביר להניח שעל כל בשורה משמחת שתושמע – המשפט 'בקרוב אצלך' יהדהד רגע לאחר מכן, לכיוונך.
הסיבה היחידה שהמשפט הזה נוטה לעורר בנו התנגדות היא הפרשנות שאנו מייחסות לו. נדמה לנו באותם רגעים כי הוא נאמר מתוך רחמים, מתוך התבוננות מתנשאת. בכך שזה כנראה כרגע 'רחוק אצלנו' אם מאחלים לנו שזה יהיה 'בקרוב אצלנו'.
האמת הפשוטה היא שלא כך הדבר, ושברובם המכריע של המקרים נאמר הביטוי הזה בתום לב ומתוך כוונה טהורה לאחל לנו טוב.
אז מה כדאי לעשות?
זהו זמן מצוין לתרגל הסכמה במקום ציניות ואפילו לאמץ את המילה "אמן" או להחליפה באחותה – הלוואי. אפילו תודה פשוטה תתאים כאן מאוד.
הרעיון הוא להחליף את הציניות ועיקום הפרצוף בקבלת הברכה שניתנה לנו. זה ישרה אווירה נעימה יותר בשיחה וימנע מאיתנו לחוש לא בנוח. אם כבר אירוע משפחתי, למה לא לקבל מחמאות וברכות?
נכון, לחגים יש הווי משפחתי, אבל בואו לא נשכח שזה גם זמן יקר מפז לשבור את השגרה, לנוח, להתפנות לדברים שאין לנו פנאי אליהם ביום יום - וכמובן גם לאירועים חברתיים ולא משפחתיים.
כאן נוכל לתרגל את הגבולות האישיים שלנו ולתת ביטוי, מתוך ההיכרות העמוקה שלנו עם עצמנו, למינון הנכון לנו באירועים משפחתיים.
לגיטימי ואף מתבקש לוותר על חלק ממפגשי ערב החג הנלווים, ולומר בנימוס שהתחייבנו לתוכניות אחרות. הידיעה שהבילוי המשפחתי אינו משתלט על החג כולו גם תסייע לנו ליהנות מהערב יותר.
המשפט הזה מכיל טון מאשים קלות על כך שאולי איננו אקטיביות מספיק. יחד עם זאת, כמובן שאין מקום להתנצלויות, ובטח לא לניסיון הצדקנות מצדנו. הדרך לזוגיות היא פרטית ואינדיבידואלית ובסופו של דבר כל סיטואציה מאתגרת בחיינו טומנת בחובה גם מתנת צמיחה.
אז מה כדאי לעשות?
לבחור להיות שלמות עם כל סיטואציה בחיינו, גם אם אנחנו בתהליך השדרוג שלה. ואם נבחר לתרגל לערב אחד נתק מכל מה שנדמה לנו שהעולם חושב עלינו ועל מה שהשגנו או טרם השגנו, ייתכן שנזכה לבלות ערב חביב עם בני משפחה שאנחנו רואים לעיתים רחוקות.
בנוסף, אחד הדברים שתמיד ניתן לעשות בנקודות ציון גלובאליות כמו חגים ואירועים, הוא לתת להם משמעות אישית, כזו שנוח לנו איתה, כזו שגורמת לנו להרגיש טוב. פסח יכול לסמל עבורנו לא רק כינוסים משפחתיים מותחים אלא גם תקופת ניקיון תודעתית. נוכל לבחור לשים בצד את כל מה שאנחנו "אמורות" להיות - ופשוט להגיע שבעות רצון ממה שאנחנו כבר. ואין חירות גדולה מזו.
שי טרוצמן, מנכ"ל JDate ישראל וצרפת, מוסיף: "עולם הדייטינג מאז ומתמיד רווי בהפתעות: חלקן חיוביות וחלקן פחות. במסע אל הזוגיות הנכספת, הנשים וגם הגברים צריכים להבליט באופן טבעי את החוזקות שלהם, לזרום ולא לאפשר ללחץ המשפחתי להשפיע על הבחירות שלנו".
הכותבת היא חברה בצוות המומחים של JDate ומייסדת מרכז Bliss לאמנות האושר
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם