ראשי » סגנון » מגזין

המילון השלם: 3 השקרים שמוכרים לכם בפייסבוק

התמונות הזוהרות שמציפות את הפיד שלכם ממש לא שוות אלף מילים. טל רוזנוביץ הלוי מציגה את השקרים הגדולים של הרשת החברתית: מה באמת קורה אצל החברים שלכם - ומה הם מסתירים מכם?

כולנו יודעים שגלילת הפיד ברשתות החברתיות היא המתכון המושלם לרחמים עצמיים. אבל מה החברים שלכם בעצם מספרים כשהם מעלים תמונות של החיים הנוצצים שלהם? המילון השלם - לפניכם.

עוד כותרות ב-nrg:
- טרגדיה: זמרת הוכשה על הבמה – ומתה
- כשסנדרס מאשים אותנו ברצח – את מי הוא מייצג?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בפייסבוקית מדוברת: תראו כמה יזמי, עצמאי, יצירתי ויצרי מתחיל השבוע שלי: ב-11:00 בבוקר אני אחרי הקפה ויכולה להתחיל יום רגוע, נטול אילוצים, לחצים ופקקים. אה, וגם קיבלתי זר פרחים. מעניין ממי.

בחיים האמיתיים:
ממש לא קמתי עכשיו, את הקפה שתיתי ביום שישי בצהריים ואת הפרחים קניתי בעצמי לעצמי - כי לפעמים אני מאמינה בכלכלה אוטרקית. וגם כי לא היה לי נעים לאכזב את מוכר הפרחים שעבר משולחן לשולחן.

למעשה קמתי בשש וחצי בבוקר, עם שעון מעורר אנושי בדמות שלושה ילדים נפלאים בעלי נטיה חד פעמית להרגיש כמו 300 ילדים. נפלאים, אבל 300. מתחילה שבוע בחצי קלאץ'.

מסקנות:
1. לא כל תמונה של קפה שעולה ב-11:00 בבוקר היא סמל סטטוס של ערוץ החיים הטובים.
2. החיים הם לא שיר של דייויד ברוזה (וטוב שכך).
3. תמונה-לא תמיד-שווה אלף מילים.

בפייסבוקית מדוברת: תראו איך פתחתי את הבוקר בחיק הגינה האולטרא מטופחת שלי, ואיזה הרמוניה אקזיסטציאלית שרויה בין החצאית שלי לפרחים, הא?

בחיים האמיתיים:
אני לא באמת נראית ככה. יש פה שני גורמים מתעתעים קריטיים: איפרו אותי במשך חצי שעה תמימה (מי ידע שיש דבר כזה איפור גבות?!) וגם הייתה צלמת קוסמת על הסט.

מה עוד? הגינה לא שלי, אלא של פרס. כלומר מרכז פרס; והצילום הוא מלפני חודש לערך. בימים האחרונים אני לא נופת צופים, תחת השפעת אשפוז בן משפחה במחלקה "קרדיולוגית פולשנית" - שתי מילים לא מרנינות בפני עצמן, שהשילוב שלהן יחד אף ירוד מסכום חלקיו.

מסקנות:
1. כנראה שלא אמות ממחלת לב.
2. כדאי לי לשקול להתיידד יותר עם קונספט האיפור (בטח אם אני עוד זוכרת צלילים של אטארי מהם).
3. כל זמן שאני שרה לילדים את השיר "גינה לי גינה לי", אולי כדאי לי לאמץ כמה עציצים, לצורך אמת בפרסום.
4. תמונה-לא תמיד-שווה אלף מילים.

בפייסבוקית מדוברת: תראו כמה יפה, צבעונית, עדכנית ופוטוגנית ארוחת הצהריים האקלקטית שלי.

בחיים האמיתיים: פקקי אימה, יש לי שניה ורבע בין פגישות, נתקלתי בפאסט פוד של אוכל מהמזרח, הזמנתי ראמן (כי זה מה שהיה הכי מהיר), הוא היה תפל וחסר טעם. נרדמו לי השיניים משעמום ונגמר לי גם חלון הזמן.

שורה תחתונה: בפגישה הבאה אני אצטרך לנסות להיות נחמדה למרות שאני רעבה (משימה אבודה עד כדי בלתי אפשרית).

מסקנות:
1. הטבח לא מאוהב בעליל (גם חצי בקבוק סויה לא הועיל).
2. תמונה-לא תמיד-שווה אלף מילים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg