עושים סדר: 6 דברים להיפטר מהם לקראת הפסח
טל רוזנוביץ הלוי ניסתה להיפטר מהחמץ – וגילתה שחוץ מאוכל, היא אוגרת עוד הרבה דברים לא נחוצים. אז מאיזה דברים הגיע הזמן להיפרד – ולמה בכלל אנחנו אוספים אותם?
לא ברור איך זה קרה ומתי זה התחיל, אבל נראה שהפכתי לאוגרת סדרתית. אוגרת של בגדים, של אקסים, של זיכרונות, של חברים בפייסבוק, של מזון יבש, של ספרים, של דואר, של ניירת ושל מיילים.עוד כותרות ב-nrg:
- סירבה לשכב עם הגבר ונדהמה מהתגובה
- 'האיש בלבן' חשף בחקירה: תכננו לפגוע בטיסה לת"א
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כל המשקל העודף שמייצרת האגרנות הנפוצה הזו, דומה למשקולות סמויות מן העין שאנחנו סוחבים איתנו לכל מקום. זה כבד, זה זולל אנרגיה ובעיקר – זה מייצר ערפל כבד סביב העיקר: סביב הבגדים שאני כן אוהבת ללבוש, החברים שכן מעניין אותי לקרוא מה הם כותבים בפייסבוק, המיילים שאני כן רוצה להגיע אליהם, ומה לא.
לקראת חג הפסח, חשבתי לעשות ניקוי רעלים כללי לכל השומנים המיותרים שאגרתי בחיי – ועל הדרך גם להתחקות אחר הסיבה. ואני חושבת שעליתי על זה: הרעה החולה שמעודדת את האגירה הכרונית היא תופעת ה'ארבע במאה'.
יש ארבע חולצות במאה שקל, לא תיקחי? תיקחי. שמונה. והארון הולך ומשמין – ולא מנחת – ומסתיר את כל הדברים שקנית כי אהבת, לא כי היו בסוף עונה.
אם תשאירי את המייל שלך פה, פה ופה – תקבלי מדריך ומידע כללי על תזונה נכונה, קורסים חדשים בקורסרה, הופעות חדשות בזאפה וניוזלטר חודשי ממעצב נעליים כלשהו. מה לא תשאירי? תשאירי. תתני את המייל שלך לכל זב ומצורע וחמור מכך – לא תמחקי מיילים מתיבת המייל המתפוצצת, מהמחשבה המוטעית שבטוח תגיעי אליהם מתישהו ובטח יש שם משהו מאוד חשוב שלא היית רוצה לפספס.
ואם רמי לוי יסבול ממחסור בסחורה במדפים, הוא יכול לעבור אצלי בבית עם המשאית, כי אני מחזיקה סניף שלו אצלי בארונות. למה? ארבע במאה, ניחשתם נכון. ומיליון הספרים שמחכים בחוסר סבלנות שאגיע גם אליהם? ארבע במאה.
פעם חוה אלברשטיין שרה "כל יום אני מאבדת בחור יפה ברחוב", היום היא כבר בטח לא מאבדת - היא פשוט מציעה לו חברות בפייסבוק ורואה אותו מידי יום בפיד שלה.
זה כמו הבלאק פריידיי או הסייבר מאנדיי או הסטופיד טיוזדיי (עוד אין, אבל אני צופה שזה יתפוס) – האנשים שעמדו בראש התור לתבונה והגיון בסיסי, מוצאים את עצמם מוציאים אלפיים דולר בשביל לחסוך 500. ואל תבלבלו אותם בעובדות זניחות, כמו למשל העובדה שהם הוציאו את הכסף הזה על דברים שהם בכלל לא ידעו שהם רוצים.
קראתי שבשנת 1930, היו לאישה בממוצע 36 פריטים בארון. ב-2015, לעומת זאת, היו לה 120. למה? כי פעם היו קונים בגדים משתי סיבות: כי באמת אהבו אותם – או כי באמת הזדקקו להם.
ההזניה של כמות החברים הוירטואלים, הספרים, הבגדים, המיילים וכל היתר – מקורה בדיוק באותה סיבה לטעמי. יותר היצע, פחות ביקוש.
אז מה עושים? כולנו מנקים את הבית לקראת פסח – אז למה שלא ננצל את ההזדמנות לנקות גם את שאר החזיתות, ולגלות מה אנחנו אוגרים לשווא? בואו נחזיר קצת את החירות לחיי היומיום שלנו, לפשטות שמאפיינת את הילד שלי (ושלכם): כדורגל אחד, שלושה חברים הכי טובים וסוכריות שהן אוכל - לא אוסף.
1. בגדים בארון: אם שליש מהבגדים שלך לא ראו אור יום כבר חמש עונות, ואין לך מושג איך למצוא בערמה המגובבת שמונחת על המדפים את הג'ינס שאיתו את מרגישה מינימום כמו בר רפאלי – סימן שאת אוגרת.
2. חברי פייסבוק: אם את מחציתם לא תזהו גם אם יעמדו לידכם בתור לפלאפל, ובסתר ליבכם אתם מעריכים אנשים שלא יכולים לקבל את הצעת החברות שלכם כי הגיעו למיכסה המקסימלית (5,000) – אוגרים.
3.. ניירת: אם המגרות שלכם מתפוצצות מניירת של הבנק, דוחות רבעוניים של ביטוח מנהלים ומעטפות מקופת חולים, שאתם משוכנעים שיום יבוא ותגיעו אליהן - אתם, איך לא, אוגרים.
4. מיילים: אם בג'ימייל שלכם כתוב שיש לכם 957 מיילים שלא נקראו, אבל אתם לא מוחקים אלא אם כן נתקעתם בתור לביטוח הלאומי ואין לכם שום דרך אחרת להעביר את הזמן - אתם אוגרים.
5.. אקסים: אם כל שני וחמישי אתם נאלצים לקרוא משהו שאחד מבני הזוג הקודמים שלכם כתב בפייסבוק, או לראות תמונה שלהם באינסטגרם – אתם אוגרים.
6.. מזון יבש: אם חבילות הפסטה שלכם יכולות להאכיל חצי מהילדים הרעבים ביבשת אפריקה - אין ספק, אתם אוגרים.
נו, מוכנים להיפרד? שיהיה ניקוי רעלים נעים וחג חירות שמח.
***
טל רוזנוביץ הלוי היא סטייליסטית אישית וכתבת - http://a-dressit.com/
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם