'כשאבא ואמא בני דודים' גאים: "יצרנו שפה חדשה"
העמוד "כשאבא ואמא בני דודים" הפך תוך שנתיים לאחד מדפי הפייסבוק הפופולריים בארץ. עם 300 אלף עוקבים ו-1,700 פוסטים, מנהל העמוד, אופיר, חושף את הגבולות שקבע לדף, מספר איך הפך לשדכן ומסביר למה הוא לא עושה שיימינג
שם: אופיר, כשאבא ואמא בני דודים (השם המלא לא שמור במערכת)(לדף הפייסבוק )
גיל: 41
מצב משפחתי: נשוי+3
מגורים: אזור המרכז, ירושלמי בדימוס
מקצוע: עובד כאנליסט בחברת היי–טק בהרצליה בתחום הגיימינג
פז״ם ברשת: עם הדף? קצת פחות משנתיים. פרופיל אישי בפייסבוק? מעל לשנתיים. אני מחשיב את עצמי למשתמש חדש.
מה סוד ההצלחה של הדף? אני חושב שהדף הצליח כי הגולשים יצרו באמצעותו שפה חדשה. הוא גם מצליח כי הוא משמש כפלטפורמה האינטרנטית המרכזית ביותר בישראל להומור על כל גווניו. למדתי עם הזמן הרבה דברים, כמו שהפאנצ'ים צריכים להיות קצרים, שהפנים של מפרסמי הפוסטים חייבים להיות מוסתרים, הבנתי מה העוקבים של העמוד יותר אוהבים ועוד. בכלל, נוצרה קהילה של אנשים שנונים, מצחיקים, חדים, שידעו להפוך את הדף הזה לכל כך פופולרי.
כמה פוסטים התפרסמו עד היום בעמוד? כ-1,740 פוסטים.
עד כמה אתה מרגיש בנוח לפרסם פוסטים מביכים על אחרים?ברשתות החברתיות יש חופש לפרסם חומרים בצורה חופשית, גם אם הם מביכים. זה חוקי, כל עוד הדבר נעשה בצורה שקולה ולא פוגעת. כלומר, לא פוגעת מדי. מי שקורא את הפוסטים צריך לקחת בחשבון שלכל אחד יש את הזכות לפרסם את הפוסטים שלו, ולהדליק מעליהם סוג של זרקור שנועד להגחיך אותם. נעלבים? תתמודדו.
למדורים קודמים ב"תמונת פרופיל":
- יבגני זרובינסקי במסר מעריץ לאושיה בוז'י הרצוג
- "הציעו לי למכור את אשתי": גיא גולד עונה לשאלון
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מה התפקיד הרשמי שלך בדף? הייתי מגדיר את עצמי כעורך. בתחילת הדרך הייתי מחפש אחרי פוסטים והיום אני לא אוסף חומרים מרחבי הפייסבוק - הם מגיעים אלי דרך הגולשים ואני מחליט לפרסם מה שאני רואה לנכון כראוי לפרסום. עברו הימים שאני מחפש חומרים באופן אקטיבי.
- יום הולדת שנה לדף הפייסבוק הכי מצחיק בישראל
כמה פוסטים אתה מעלה ביום? זה משתנה, בין פוסט לשישה פוסטים ביום. זה גם תלוי בהקשר, במצב הרוח ובכמה אני פנוי באותו היום בשביל הפייסבוק. אגב, אני לא זוכר שהיה יום שבו לא פרסמתי אף פוסט. יכול להיות שעוד יהיו ימים כאלה.
כמה זמן אתה משקיע בעמוד ביום? לפחות שלוש שעות.
אתה עונה למי ששולח לך הודעות? אני מקפיד לענות לכל אחד ואחת. לפעמים זה גוזל ממני שעות שינה, והמשפחה שלי נאלצת להתמודד עם זה.
על מה לא תעלה לעולם פוסט? יש מעט דברים שלא הייתי צוחק עליהם, כמו מוות. במקרים מסוימים אני מפרסם פוסטים "חריגים" כל עוד הדבר נעשה בטוב טעם.
מחקת פוסטים? היו סטטוסים שירדו מיד אחרי שהעליתי אותם, אבל ניתן לספור אותם על יד אחת. בכלל, אני מוחק פוסטים רק במקרים קיצוניים, שבהם נראה היה כי הפרסום עלול לגרום נזק לצד השני.
היו מקרים שהרגשת שפרסמת פוסט שהתגלה כטעות? כן, וזה בסדר. מותר לטעות ואני לומד מזה כמו כל מנהל דף אחר בפייסבוק.
גרמת פעם לשיימינג? מטרת העמוד הזה היא לא לעשות שיימינג לאנשים. זאת גם הסיבה שאנחנו מצנזרים תמונות ושמות בפוסטים שמתפרסמים. מטרת העל היא לצחוק על משהו, אבל לא לצחוק על מישהו. אני מניח שיש הרבה עוקבים שיודעים שאנחנו סולדים משיימינג, ומעריכים אותנו על כך.
אתה מנהל כיום את הדף בכוחות עצמך? רק אני מנהל אותו. לעת עתה אני לא מרגיש שמדובר במעמסה.
אתה עובר על הלייקים והשיתופים? כן, ומדי פעם אני מגיב לתגובות שאני חושב שהן טובות. זה תורם לוויראליות של העמוד ובסך הכל משעשע אותי.
אילו תגובות מפתיעות קיבלת בדף? אני גם זוכר שהייתה משהי, ששלחה לי את המתכונת שלה בביולוגיה, שבה הופיעה שאלה שקשורה ל-DNA והקשר להורים שהם בני דודים. הם הזכירו שם במפורש את העמוד. בנוסף, פנתה אליי אישה, בפרטי, שסיפרה לי שהיא הכירה את בן זוגה דרך העמוד, ושהיום הם נמצאים לפני חתונה. היא סיפרה שהיא מצאה את האושר דרכי. כן, זה מרגש.
היו כאלה ששלחו איומים? כן, היו גולשים שאיימו על חיי. אני מניח שיש לא מעט אנשים שהיו שמחים להניח עליי את ידיהם אחרי שפרסמתי סטטוסים מביכים שלהם. זאת גם הסיבה שאני מעדיף לא לחשוף את השם שלי ולהישאר באנונימיות. לפעמים אני מפרסם את האיומים האלה בעמוד. אגב, היו גם כאלה שדרשו ממני בתקיפות להעלות פוסטים בתשלום. אני לא מפחד מאף אחד מהם.
מהי המטרה הבאה של העמוד, אם בכלל? העמוד הזה הוא סוג של תחנת העצירה ברכבת ההרים הגדולה של החיים. אפשרות לעצור לכמה דקות, לצחוק ואז לחזור לשגרה, שהיא לא תמיד מהנה ומאושרת. זאת המטרה המרכזית שלו, ואני לא חושב שיש לו מטרות מוגדרות נוספות.
כמה זמן אתה חושב שתחזיק מעמד כמנהל הדף? היו עמודים טובים, שעלו בשנתיים האחרונות לפייסבוק והצליחו לסחוף את ההמונים בצורה מטאורית, אך איבדו מכוחם תוך זמן קצר בגלל שהפאנץ' שלהם הובן. אני מניח שהצלחתי לשרוד עם העמוד עד היום כי הצלחתי לעשות משהו טוב לגולשים לאורך זמן, בלי שהפאנץ' נגמר. אני מאמין שנצליח לעשות זאת גם בעתיד. העתיד שלי כמנהל הדף? אין לי תשובה לגבי זה.
מה הפוסט הכי ויראלי שלך? הייתה מישהי שהעלתה סלפי שלה באמבולנס יחד עם סבתא שלה, בחורה בת 30 ומשהו. הסבתא צולמה כשהיא שוכבת באמבולנס. הנכדה עשתה איתה סלפי, וכתבה סטטוס עם המלל "משחקת אותה חולה במקום להכין לנו מופלטות". אותי זה נורא הצחיק. את בעלת הפוסט זה פחות הצחיק והיא דאגה לשלוח לי הודעה זועמת בנושא. הפוסט הזה גרף 20 אלף לייקים, מאות שיתופים ואלפי תגובות.
כמה עוקבים יש לך בדף? 312,000 עוקבים. בפרופיל האישי שלי יש לי כל כך מעט חברים שזה כמעט כמו לכתוב שם למגירה.
כמה מחבריך יודעים על פעילותך בעמוד? מעטים מאוד.
יש פוסטים שאתה מפרסם רק לחברים קרובים? אני לא מגיע לרמות האלה.
יותר מגיבים או יותר מגיבות? נשים יותר פעילות בדף מאשר גברים. כמו כן, יש באופן ניכר יותר פניות של נשים מאשר גברים - היו כאלה שהציעו לי כסף כדי שאעלה פרסומים נגד נשים אחרות, היו שביקשו ממני לפרסם פוסטים נגד חברות לעבודה או בגנות קרובות המשפחה שלהן. אותי זה הפתיע.
כיבית את האפשרות לקבל התראות? כן. לפוסט ממוצע יש אלפי תגובות, אלפי שיתופים ואלפי לייקים. אם אני אקבל על כל אחד מהם התראה הייתי מתקשה להתנהל ביומיום.
אם היית יודע שזה הסטטוס האחרון, מה היית כותב בו? הייתי כותב מאמר קצר, שבו אני מסביר מה הומור מהווה בחיים שלי.
אם פייסבוק קורס ל-24 שעות, מה תעשה? אני מניח שישארו לי, פחות או יותר, אותו מספר שיערות על הראש. אני בטוח שאצליח להסתדר בצורה טובה גם בלעדיו.
יש מחשבות לפתוח חשבון בטוויטר? לא.
איחולים לאומה? אני מקווה שיהיו פה יותר אנשים שידעו לקבל הומור וציניות בהבנה.
חמש אושיות רשת שמומלץ לעקוב אחריהן, אם בכלל? עמית זנד, יבגני זרובינסקי, עמיר שיינקמן, נדב פריד וסאני וולף.
אקו"ם