סכנה, פוקימון: המדריך לצייד המפלצות הזהיר
המפלצות הווירטואליות הפכו לסכנה אמיתית, וכעת גם בישראל נפצעים אנשים במהלך "ציד פוקימונים". מהו סוד המשיכה של היצורים שחדרו עד ללשכת הנשיא, ואיך ללכוד אותם ולהישאר בחיים?
שיגעון הפוקימון, שהגיע גם לישראל, גובה נפגעים בנפש והפך לסכנה ממשית. לאור המציאות הזו ניסינו להתחקות אחר הסיבה להתמכרות הבלתי נשלטת לציד מפלצות דמיוניות באמצעות הסמארטפון.עוד כותרות ב-nrg:
אישום: אב ל-11 מי-ם התעלל מינית בשתי בנותיו
פרשיית סחר בסמים נחשפה בגוש עציון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"באפליקציה של 'פוקימון גו' יש מאפייני סיכון יחודיים, קשים עוד יותר מהתמכרות פשוטה לאינטרנט", מסביר הפסיכולוג ד"ר גבריאל בוקובזה. "בעולם יש מיליוני מכורים לרשת מאחר שהמוח צמא כל הזמן לגירויים חדשים והאינטרנט מספק אותם ללא הגבלה. אולם ב'פוקימון גו' יש ממד נוסף של אובדן הקשר עם המציאות, עם המרחב והזמן האמיתיים. 'ציד הפוקימונים' מאפשר לאנשים להתנתק מהעולם האמיתי ולשכוח היכן הם".
החוויה הזו, שהיא אולי מהנה, כבר גרמה למספר גדול של נפגעים ברחבי העולם. בגואטמלה נרצח אדם לאחר שנכנס מבלי משים לשכונת פשע בעת שעסק ב'צייד פוקימונים'. במקומות אחרים אנשים אבדו ביערות ובהרים, נפלו ונחבלו, שלא לדבר על מספר גדול של תאונות דרכים שכבר נגרמו בגלל המשחק. כעת הגיעה התופעה גם לארץ, ורק היום (חמישי) נפצעו שני 'ציידי פוקימונים' באורח בינוני.
ד"ר בוקובזה מסביר כי "אצל ילדים ובני נוער סכנת ההתמכרות גבוהה בהרבה בסוג כזה של משחק, כי המוח שלהם מצוי בצמיחה ולכן הצורך בגירויים גדול יותר. חשוב שהורים יערכו שיחות עם ילדים שמשחקים במשחק, יסבירו להם את הסכנות ויבקשו מהם לשחק בקבוצות, מה שמקטין את סכנת אובדן הקשר עם המציאות".
ד"ר סוזי קגן, מומחית לטיפול באמצעות משחק, מסבירה כי משחק הפוקימון עונה על צורך מרכזי בקרב ילדים, בני נוער וצעירים. "ההצלחה הרבה של המשחק וגם ההתמכרות אליו מתרחשות כי הוא 'תופס' את בני הנוער במקום שבו יש להם חסר. בן נוער מתעורר בחופש, או אפילו אחרי הלימודים, אל תוך כלום גדול של אי-עשייה. ופתאום יש משחק חדש שעונה גם על הצורך במילוי זמן וגם על הצורך ההישגי של האדם". לדבריה, "כמעט לא תראה בני 50 שמכורים ל'פוקימון גו'. לאנשים האלה יש עולם שלם ואמיתי שהם מחויבים אליו".
ד"ר קגן מסבירה כי "בנוסף למרכיב ההנאה, שהוא חיוני בכל התמכרות, במשחק הזה יש גם מניפולציה מתוחכמת על המוח. המשחק כאילו אומר לשחקן: 'בוא תגלה מה הוא השלב הבא, בוא תמצא את הפוקימון הבא', וכך יוצר אצלו תחושה של הישגיות מתמדת. זה עונה מאד על החינוך שלנו, כי בעולם המערבי אנו מהונדסים להישגיות, אנחנו רוצים עוד ועוד ולא מסתפקים במה שכבר יש לנו".
יתרון נוסף שיש במשחק, לדברי ד"ר קגן, הוא האשליה של הממד החברתי שהוא מספק. "שמעתי שמחר, ביום שישי, יש קריאה לכל אוהבי הפוקימונים להתאסף בנמל תל אביב ל'ציד משותף'. כך נוצר מצב שאנשים משיגים לעצמם אשליה של חברה, יוצאים מהבדידות של הבית ונמצאים יחד. זו, אגב, גם האשליה שיוצרות רשתות חברתיות כמו פייסבוק. זה לא באמת פותר את הבדידות, אבל לפחות בשלב מסוים זה מעניק לאדם פעילות שהוא לא נמצא בה לבד".
השבוע פנתה ד"ר קגן לשר החינוך בנט, וביקשה ממנו ליזום הוראת שעה לפתיחת חצרות בתי הספר בחופש הגדול לטובת ילדים שרוצים לשחק במשחק. "אלפי ילדים מסתובבים ברחובות במטרה ללכוד פוקימונים הפזורים ברחובות, בגינות, בחצרות הבתים ובשטחים ציבוריים. במהלך המשחק הם מסתכנים בחציית כבישים כשראשם שקוע בטלפון הנייד והם עלולים להיפגע בתאונות דרכים", כתבה קגן.
לצד ביקורתה על המשחק הדגישה קגן במכתב לבנט שיש לו גם צדדים חיוביים: "'פוקימון גו' מעודד פעילות גופנית, מצליח להוציא מהבית ילדים ביישנים שעד היום העדיפו לשבת מול המחשב, ואף מעצים אותם מול ילדים מקובלים יותר. הוא מסייע בתקשורת בין גילאים שונים כי משחקים בו גם מבוגרים, והוא אפילו מעודד למידה של השפה האנגלית".
הפסיכולוג ד"ר צבי מוזס אומר כי יש מכנה משותף להתמכרות ל'פוקימון גו', לסמארטפונים ולרשתות החברתיות, והוא הריקונות הקיומית העצומה של העולם המערבי. "אם בעבר דקרט אמר: 'אני חושב, משמע אני קיים', כיום המשפט הפך ל'אני מדבר, משמע אני קיים'. יש כאן פעולה לשם פעולה, בלי תכלית מעבר לכך. הרי אין איזה הישג אמיתי ללכוד פוקימונים, בדיוק כמו שאין באמת חברה ממשית בפייסבוק. הכל לא באמת קיים".
בין אם הפוקימונים קיימים או לא, דבר אחד בטוח: לצד ההנאה הרבה הם גורמים לנפגעים, ולכן חשוב לזכור שגם בעת "ציד פוקימונים" העולם האמיתי לא חדל מלהתקיים.
אקו"ם