ראשי » סגנון » מגזין

איך הפסיד אבשלום קור מאות אלפי שקלים?

קור, 66, אב לשישה וסב ל–17, הוא בלשן עברי ולוחם למען העברית. בעבר הנחה את חידון התנ"ך העולמי במשך כמעט 30 שנה, וכיום משדר פינה יומית בגל"צ ומופיע ברחבי הארץ

זיכרון ילדות תרבותי: תהלוכת הלפידים של תלמידי בתי הספר (חילונים ודתיים יחד) בתל־אביב בחנוכה. עמדנו במגרש החניה של היכל התרבות, שטרם נשלמה בנייתו, וראש העיר החילוני חיים לבנון הכריז: "היום מלאו 2,125 שנים לשחרור ירושלים, לטיהור הר הבית ולחנוכת המזבח". ואז צעדנו בגאווה עד לרחוב דיזנגוף פינת קרן קיימת (היום שדרות בן־גוריון).

עוד כותרות ב-nrg:
- צפו: איך אומרים שלום כיתה א' ב-24 שפות
- מאזדה מבצעת ריקול ל-2.3 מיליון כלי רכב בעולם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ספר ששבת לקרוא בפעם השנייה: "הבכור לבית אב"י" מאת דבורה עומר, על ילדותו של איתמר בן דבורה ואליעזר בן יהודה. כשקראתי אותו בפעם השנייה, לבדי, בעת שליחות במוסקבה ב־1989, פשוט בכיתי מן החיבור להתעוררות העברית. באותם ימים לימודי העברית בברית המועצות היו במחתרת ועליית היהודים ארצה הייתה אסורה.
 
יוצר שאתה אוהב במיוחד: יורם טהרלב, שאחראי על שירים כמו "יואל משה סלומון", "על כפיו יביא", "אל הדרך" ועוד. קשה להאמין שעדיין לא זכה בפרס ישראל.

דמות מכוננת שהשפיעה עליך: אמא ואבא, שרה ושלמה קור, זוג בית"רים, תלמידי ז'בוטינסקי. מהם האהבה לעברית, מהם הזהירות לא להרוויח כסף טמא: הם סירבו לקבל פיצויים מגרמניה, כי לא סלחו! ואני הפסדתי עשרות אלפי שקלים על סירוב להשתתף בפרסומות רדיו וטלוויזיה למוצרים תוצרת חוץ, ולמוצרים תוצרת הארץ ששמם לועזי.

תמונה על הקיר שלך: העיר ימית שוקקת חיים (זכר לחורבן יישובי סיני); אליעזר בן יהודה (בכרזה לאחר מותו האומרת: "שני הדברים שבלעדיהם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון").

נוף שפותח לך את הלב? מאות שקי שינה ברחבת מערת המכפלה בחברון, בבוקר שבת פרשת "חיי שרה", מדי שנה בשנה. עד סוף כיתה י"א שלי זה היה חלום בלתי מושג.

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם מורתי הנפלאה, הד"ר רבקה ירקוני ז"ל, ועם מורי הדגול, הפרופ' אהרן דותן יבל"א, חתן פרס ישראל, שניהם מאוניברסיטת תל־אביב. שנותיי איתם בלימודי התואר הראשון היו היפות בחיי.

כשרק המשפחה שומעת אותך, מה אתה אוהב לשיר? אני שר עם הנכדים שירים מלפני קום המדינה - למשל: השיר מפתיחת המכביה השנייה (1935) "פנינו אל השמש העולה". לנסוע עם הנכדים ולשמוע אותם שרים במקהלה: "פנינו אל השמש העולה / דרכנו שוב פונה מזרחה / אנו צופים לקראת שעה גדולה / זקוף הראש נפשנו עוד לא שחה" - אני מרגיש אושר גדול.

איך קוראים לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? "עתידנו". אני משתף בה את הנכדים, מתלוצצים, מתחדדים והם מעדכנים אותי אפילו תוך כדי משחקי הכדורגל. אני לומד מילדיי ומנכדיי כל הזמן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg