מריבות על מזון ועל מין: פוענחה שפת העטלפים
מחקר ישראלי ניתח מאות שיחות של עטלפים, מתוכם זוהו מספר מצבים חברתיים המתאפיינים בקריאות ספציפיות. "התקשורת חשובה להעברת מידע חברתי בין חברי המושבה, כמו בכל קהילה עם חיי חברה מפותחים", מסבירים החוקרים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפענח צלילים מתוך "שפת העטלפים", ולזהות מי מבין העטלפים מעביר מסר למי, ובאילו מצבים. "עטלפים הם יונקים מאוד חברותיים, שחיים במושבות של אלפי ואף מיליוני פרטים", אומר ראש קבוצת המחקר, ד"ר יוסי יובל. "למעשה, הערים הגדולות ביותר בכדור הארץ הן ערי עטלפים, ותושביהן חייבים לתקשר ביניהם. אנחנו ביקשנו לבחון מה בדיוק הם אומרים זה לזה", מסביר.לדברי יובל, כשנכנסים למערה בה שוכנת מושבת עטלפים, שומעים קקופוניה של קולות וציוצים. מכיוון שהצפיפות במושבה גדולה, רוב האינטראקציות בין חבריה הן בסגנון: "זוז! אל תפריע לי!", אך האם במחקר נבדק האם ניתן להפיק מקולות העטלפים מידע נוסף.
התמצאותם של עטלפים במרחב:
במחקרם, הגיעו החוקים לדיוק רב בפענוח מגוון היבטים של שיחות העטלפים. ב-90 אחוז מהמקרים הם זיהו נכונה את העטלף ה"מדבר", וב-65 אחוזים גם העטלף הקולט את המסר. בכ-80 אחוז מהמקרים הם הצליחו לפענח גם את התוכן, או ההקשר שבו "נאמרו" הדברים. ההקשר, שזוהה על סמך הקול בלבד, אומת לאחר מכן בעזרת צילומי הווידאו של האירוע.
בסך הכול זוהו ארבעה מצבים חברתיים שונים, המתאפיינים בקריאות ספציפיות: מריבה על מזון, לדוגמה כשעטלף אחד מנסה לחטוף מזון מאחר; ניסיון הזדווגות – כשזכר מחזר אחרי נקבה, והיא מסרבת לניסיון הזיווג; ויכוח במהלך השינה – ציוץ שמשמעו ככל הנראה "הערת אותי!"; ומריבות כלליות בין שני עטלפים התלויים זה לצד זה מגג המערה.
הוקלטו כ-20 עטלפים בסך הכל. עטלפי פירות.
צילום: ערן עמיחי
לצורך המחקר, הוקלטו כ-20 עטלפי פירות מצריים, החיים בשבט משלהם, במעבדה שבמחלקה לזואולוגיה. ההקלטות בוצעו באופן רציף, 24 שעות ביממה, לאורך תקופה של כחודשיים וחצי, ולווו גם בצילומי וידאו של המתרחש במושבה.
בסך הכול הוקלטו מאות התקשרויות בין העטלפים, והמחקר התמקד בסופו של דבר בכ-15,000 "שיחות", שניתן היה לשייכם לקונטקסט מסוים. תוצאות המחקר, שבוצע בשיתוף עם תלמידי המחקר מור טאוב ויוסף פרת, יתפרסמו הערב בכתב העת היוקרתי Scientific Reports מקבוצת Nature.
רכלנים גדולים. קבוצת עטלפי פירות רעשניים במושבה.
צילום: מיקי סמוני-בלנק
"בתהליך הפענוח השתמשנו באלגוריתמים המשמשים כיום לזיהוי קולי באפליקציות טלפוניות", אומר יובל, המשתייך למחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, ולבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. "בדקנו במחשב מאפיינים של הספקטרום הקולי של העטלפים, באמצעות אנליזות של גלי הקול, וגילינו שאפשר לחלץ מידע רב מקריאותיהם".
"מכיוון שעטלפים חיים בחושך, אך טבעי הוא שהתפתחה ביניהם תקשורת קולית משוכללת", מסכם יובל. "אם אנחנו הצלחנו להפיק מהקולות מידע ברמת דיוק של כ-80 אחוז, ניתן להניח כי עטלף אחר שנמצא בסביבה, בעל מוח שעבר אבולוציה מתאימה, מבין 100 אחוז מהנאמר. זוהי כנראה דרך חשובה להעברת מידע חברתי בין חברי המושבה, מעין 'רכילות' אם תרצו, כמו בכל קהילה עם חיי חברה מפותחים. האם ניתן ללמוד ולהשליך משפתם גם על התפתחות השפה שלנו, בני האדם? לשם כך דרוש מחקר נוסף, אך ייתכן בהחלט שהתשובה חיובית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם