ראשי » סגנון » מגזין

עיתונאי הודה: אמרתי לבתי להרעיב עצמה למוות

מגיש חדשות בריטי שבתו סבלה מאנורקסיה, הודה כי הוא לא הצליח להבין את הסיבות למחלה או את חומרת המצב: "חשבתי שזה גס וחסר רגישות מצידה"

אבא יש רק אחד – וגם זה לא תמיד מספיק: עיתונאי בריטי שבתו פיתחה מחלת הפרעה חמורה, הכה על חטא השבוע – כשהודה כי לא הבין את מצבה וחשב שהיא "אנוכית ופתטית".

במכתב כנה שכתב למגזין "סאנדיי טיימס", סיפר מארק אוסטין בן ה-58 כיצד חלתה בתו מאדי באנורקסיה, אך הוא לא הצליח להבין את חומרת מצבה ולתמוך בה – כך עולה מידיעה שפורסמה אתמול (יום א') ב"דיילי מייל" הבריטי.
 
לדברי אוסטין, הוא ניסה שוב ושוב לגרום לבתו לאכול – אך ללא הצלחה. "אני אפילו זוכר שאמרתי, 'אם את באמת רוצה להרעיב את עצמך למוות, פשוט תסיימי עם זה וזהו'. ולפחות פעם אחת, כשהייתי נרגז מאוד, אני חושב שבאמת התכוונתי לזה".

העיתונאי, שהגיש בעבר גם מהדורת חדשות טלוויזיונית, הסביר כי הוא לא הבין את הגורם למחלה – וחשב שמקורה ב"חוסר רגישות" מצד בתו בת ה-22. "חשבתי שזה גס, חסר רגישות, אנוכי ופתטי", אמר. "היא הייתה משקרת בנוגע לכמה היא אכלה ואז מתפוצצת מזעם אם עירערנו על מה שאמרה. בתור אבא אתה צריך לקבל החלטה - ואני קיבלתי את ההחלטה הלא נכונה: החלטתי לצאת למתקפה".

אוסטין סיפר כיצד הפכה בתו מאתלטית בריאה ומבטיחה ל"דמות כחושה דמוית רוח רפאים". לדבריו, "לא הבנתי את זה בהתחלה. סרטן אני מבין - אבל כאן זו הייתה הבת שלי שהרסה את עצמה מבחירה על ידי זה שהיא הפסיקה לאכול".

בראיון שהעניק בשנה שעברה תיאר אוסטין כיצד חלתה בתו בזמן שלמדה לבחינות הבגרות שלה, ונגררה לתוך "עולם קודר ואפל של דיכאון". לדבריו, "היא פשוט הלכה והתכווצה לנגד עינינו. היא הייתה שם, אבל היא נעלמה והכל קרה מאוד מהר. בתוך ארבעה או חמישה חודשים, משקלה צנח והיא הפכה לחולה בצורה מסוכנת".
 
מאדי, שמחלימה בימים אלה מהמחלה, הייתה בעבר במצב כה רע – עד שאביה הודה שהיא הייתה קרובה לכשל איברים. כשהצעירה הגיעה למשקל של 35 ק"ג, הוריה ניסו לאשפז אותה – אלא שהמערכת הרפואית ביקשה לבצע האכלה בכח, מה שהכניס את מאדי לדיכאון וגרם להוריה להחליט לטפל בה בבית.

בפוסט שפרסמה בתקופת החלמתה, סיפרה מאדי שהיא לומדת לקבל את עברה ולהמשיך הלאה. "הגעתי לנקודה בחיי שאני לומדת לקבל את זה שלא כולם יבינו איך הרגשתי וכיצד דברים השפיעו עלי", כתבה.

"ייתכן שלעולם לא אוכל לדבר לגמרי בפתיחות על חיי בלי שתהיה שם אי נוחות עצומה, ואולי תמיד יהיה לי פחד להיכשל, אבל אין סיבה שאתן לזה למנוע ממני לחוש הנאה, אושר וחיים. אין דרך מהירה לגרום לעבר שלך לא להגדיר אותך, אבל בכל שנה שעוברת אני מתרחקת עוד מהגיהנום שבו חייתי פעם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg