בצד השני של העולם: נמצא גבר שנעלם ב-2012
בני משפחתו של אנטון, שיצא מביתו לפני 5 שנים ומאז נעלמו עקבותיו, כמעט איבדו תקווה שיראו אותו שוב. התעלומה נפתרה בזכות שוטרת ברזילאית שנתקלה בו במקרה: "מדהים שהוא שרד"
אם תקישו בגוגל את שמו של אנטון פיליפה, תקבלו באופן אוטומטי הצעה להשלים את החיפוש במילה "נעדר". ואכן, במשך חמש שנים תמימות, איש לא ראה ולא שמע מפיליפה הקנדי – ובני משפחתו כבר כמעט איבדו תקווה שאהובם ישוב אליהם.אלא שלאחרונה קרה הבלתי ייאמן, כשפיליפה נמצא במרחק של 10,400 ק"מ מהמקום בו נעלם: הגבר בן ה-39 אותר ביער האמזונס שבברזיל, כשהוא צועד ברגליים יחפות ובשיער ארוך ופרוע – כך עולה מידיעה שפורסמה היום (יום ה') ב"דיילי מייל" הבריטי.

''אמרתי לעצמי שהוא מת''. אנטון פיליפה עם אחיו, סטפן
צילום: מתוך אתר GoFundMe
פיליפה, שסובל מסכיזופרניה, נעלם מביתו בונקובר בשנת 2012. מאז הוא צעד על פני שתי יבשות ועשה את רוב המסע ברגליים יחפות – רק עם הבגדים שלגופו.
במשך שנים ארוכות ניסו בני משפחתו המודאגים לאתר את עקבותיו וכמעט הרימו ידיים – כשקיבלו לפתע שיחת טלפון מפתיעה שפתרה סוף סוף את התעלומה: מהשיחה התברר כי שוטרת ברזילאית הבחינה במקרה בפיליפה, אך חשבה אותו בטעות לקבצן בשל בגדיו הבלויים ורגליו המלוכלכות.
לגבר המוזנח לא היה דרכון או תעודה מזהה כלשהי, אך בסיוען של מספר סוכנויות בינלאומיות ושגרירויות, הצליחה השוטרת לאתר את משפחתו של פיליפה – שטסה מיד לברזיל כדי להתאחד עמו.
"הייתי המום", סיפר סטפן, אחיו של אנטון. "אמרתי לעצמי שהוא מת, משום שזה היה הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו שיכול היה להסביר את ההיעדרות שלו. אבל בתוך תוכי, חשבתי שלא יכול להיות שהוא מת".
סטפן הוסיף כי היה המום ממראהו של אחיו. "הוא נראה די מחוספס. תלאות המסע ניכרו בגופו ובפניו והיה לו הרבה יותר שיער מכשראיתי אותו לאחרונה". לדבריו, במשך שנים ארוכות הוא תהה היכן נמצא אחיו ומה עלה בגורלו. "אני נדהם שהוא בחיים ושרד את כל זה", סיכם. לפני שבני המשפחה התאחדו עם אנטון, הם הקימו עמוד מימון המונים כדי לכסות את הוצאות הנסיעה הרבות.

קטף פירות וירקות וחיפש מזון ובגדים באשפה. אנטון פיליפה
צילום: מתוך הפייסבוק
אנטון, שצעד לפחות דרך עשר מדינות בדרך מקנדה לברזיל, עבר בדרכו גם בארה"ב, מקסיקו, גואטמלה, קוסטה ריקה, פנמה, קולומביה, ונצואלה וארגנטינה. הוא שרד באמצעות קטיפת פירות וחיפוש מזון ובגדים בפחי האשפה – לצד הסתמכות על טוב לבם של זרים.
הדרך הייתה קשה ואנטון נשדד במהלכה מספר פעמים. בנוסף, כשצעד ביער האמזונס העצום, נשרו כל ציפורני רגליו. למרות זאת הוא סיפר כי "זכה להרבה נדיבות" והוסיף: "מעולם לא הרגשתי לבד. במשך שנים חשבתי הרבה וישנתי בחוץ. קל מאוד לחיות, אנחנו לא צריכים הרבה דברים".
לדברי אחיו, לאנטון הייתה משימה משונה: להגיע לספריה הלאומית של בואנוס איירס בארגנטינה. למרבה הצער, כשהגיע לבסוף לספריה – אנטון לא הורשה להיכנס משום שלא היו לו כל מסמכים מזהים. לאחר מכן הוא המשיך בדרכו והחל ללכת לכיוון ברזיל. "אני יודע שאני בר מזל להיות בחיים", סיכם אנטון. "אני שמח מאוד לחזור למשפחתי".
אנטון, שאמור היה לעמוד לדין בשל תקרית פלילית בה היה מעורב בשנת 2011, ברח מהמדינה לפני מועד המשפט – ונעצר מיד כשנחת בחזרה בטורונטו. הוא שוחרר בערבות וצפוי לעמוד לדין. לדברי סטפן, אנטון לא ברח מהמדינה בגלל המשפט. "התזמון חשוד, אבל הוא לא ניסה להתחמק. הוא היה חסר מנוח וזו הצורה העיקרית של מחלת הנפש".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg