ראשי » סגנון » מגזין

"מי ירצה אותי?": בת 20 נכנסה לגיל המעבר

אחרי שנים ארוכות בהן התמודדה עם הפרעות אכילה, הת'ר הפסיקה לקבל מחזור - והרופא בישר לה שלעולם לא תוכל להביא ילדים לעולם: "מפחדת שאהיה לבד לנצח"

זה כנראה אחד הדברים הכי מלחיצים שיכולים לקרות לאישה צעירה: סטודנטית סקוטית שרצתה לרדת במשקל, פיתחה הפרעות אכילה חמורות שגרמו לה להפסיק לקבל מחזור – ולהיכנס לגיל הבלות כבר בגיל 20.

כעת, בגיל 22, נאלצה הת'ר מוייר להתמודד עם בשורה קשה במיוחד: היא לעולם לא תוכל להיכנס להריון ולהביא ילדים לעולם, כך עולה מידיעה שפורסמה היום (יום א') ב"סאן" הבריטי.
 
לדברי מוייר, היא החלה לעסוק במשקלה כבר כשהייתה ילדה קטנה. "בתור ילדה, הייתי נואשת להפוך לבלרינה. מגיל שש התעמלתי ארבע פעמים בשבוע, ושאפתי להיראות כמו הרקדניות המקצועיות – רזה ואצילית. אפילו המורה שלי לבלט אמר להורים שלי להרחיק אותנו מממתקים, כדי שניראה הכי טוב שרק אפשר.

"הייתי בת 12 כשכמה ילדות ממש רזות בחוג הבלט שלי אמרו שהן דילגו על ארוחות וכך ירדו במשקל", סיפרה. "התחלתי לעשות את אותו הדבר. אמרתי לאמי שאני אוכלת בבית הספר, אבל דילגתי על ארוחת הצהריים. בתוך חודש, השומן הילדותי שלי נעלם לחלוטין.

"כשהמורה שלי לבלט אמר שאני נראית טוב, זה דירבן אותי עוד יותר. בנוסף לאימוני הבלט, התחלתי ללכת לחדר הכושר בכל יומיים, ואז הייתי יוצאת לריצות ארוכות ומתישות. שאבתי השראה לדיאטה מאתרים שמעודדים אנורקסיה, ואכלתי רק שלוש צנצנות של מזון תינוקות ביום – או שלא אכלתי כלום. בגיל 16, הגובה שלי היה 1.65 מ', ושקלתי 38 ק"ג".

כשאמה של מוייר הבחינה במתרחש, היא התעמתה איתה. "אני בטוחה שהיא חשדה שאני לא אוכלת, אבל הפכתי למומחית בשקרים והסתרה. כשכבר לא יכולתי להסתיר את הגזרה הצנומה שלי מתחת לבגדים גדולים, היא התעמתה איתי בדמעות ואמרה שהיא מפחדת. הרגשתי נורא. אמרתי לה שאני לא אוכלת בגלל הלחץ של הבלט ובית הספר – אבל לא בגלל שאני רוצה להיות רזה. הבטחתי שאעזוב את הבלט ואהיה בסדר".

למרות זאת, מוייר המשיכה לשקר לאמה ולאכול כמויות מזעריות של מזון. "כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה ועברתי לגור במעונות, הייתי מעבירה ימים שלמים בהם רק שתיתי קפה. הייתי חלשה מכדי להגיע לשיעורים וגם הציונים שלי סבלו מזה". לדבריה, כשחברים הזמינו אותה לאכול עמם, היא שיקרה ואמרה שיש לה עבודה רבה לעשות.
 
נקודת המפנה הגיעה באוקטובר 2014, כשהמחזור של מוייר פסק. "התחלתי להרגיש גלי חום והתקשיתי לישון", שיחזרה. "עשיתי בדיקת הריון והתוצאה הייתה שלילית, אבל כשלא קיבלתי מחזור גם אחרי שלושה חודשים – החלטתי לפנות לרופא המשפחה שלי".

"אחרי שעשיתי בדיקת שתן, התברר שרמות ההורמונים שלי נמוכות מאוד בגלל התזונה הקיצונית שלי. התברר שנכנסתי מוקדם לגיל הבלות, אבל לא הבנתי כמה חמור המצב עד שהוא אמר לי שלעולם לא אוכל להביא ילדים".

לדברי מוייר, כעת היא חולקת את סיפורה בניסיון להתמודד עם הבשורות הקשות. "הרעיון של להביא ילדים תמיד היה הרחק בהמשך הדרך, אבל כשהאפשרות הזו נלקחה ממני – זה שבר אותי", אמרה.

"החדשות האלה היממו אותי וגרמו לי לנסות להירפא, ובכל זאת היו לי ימים קשים של הרעבה עצמית. לקח לי שנה שלמה לפני שסיפרתי את זה לאמי. היא הייתה הרוסה. הבטחתי לה שמצבי ישתפר ובאמת השתפרתי. יש לי עוד דרך לעבור, אבל כיום אני משתדלת לאכול שלוש ארוחות בריאות ביום – ומנסה לאזור אומץ ללכת לטיפול.

"אני שוקלת כיום 50 ק"ג והפחד הגדול ביותר שלי הוא שאהיה לבד לנצח", הודתה. "איזה גבר רוצה אישה שלא יכולה לתת לו תינוק? אבל אני מנסה להישאר חיובית ולהזכיר לעצמי שאלו הם חיי כעת, ושתמיד יש אפשרות לאמץ. הדבר הכי חשוב הוא שאלמד לאהוב את עצמי שוב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg