הורים טריים? תשובות לשאלות הכי נפוצות
אולי העברתם את החודשים האחרונים בקריאת אינספור ספרי הדרכה, אבל כשחזרתם מבית החולים הבנתם שאין לכם מושג מה לעשות ומאיפה להתחיל. בלי פאניקה: לפניכם כל מה שהורה חדש צריך לדעת
החיים עם תינוק קטן בבית מציבים בפני הורים רבים אתגרים לא פשוטים, ושאלות רבות שלא תמיד זוכות לפתרון צפות ומטרידות.באופן לא מפתיע, הנושאים שמעסיקים את ההורים הצעירים חוזרים על עצמם לעתים קרובות - בין אם מדובר בהתפתחות המוטורית התקינה של התינוק, מתי אפשר לעבור למזון מוצק או איך מתמודדים עם האח הגדול שקיבל לפתע אח קטן 'שהשתלט על הבית'. אז איך עוברים את זה בשלום? במיוחד בשביל זה, איגדנו עבורכם את התשובות לכל השאלות הנפוצות ביותר של הורים טריים.
שכיבה על הבטן מחזקת אצל התינוק את חגורת הכתפיים, התומכת בפעולות של מוטוריקה עדינה. השכיבה על הבטן צריכה להתבצע בזמן ערות בלבד. בנוסף, אם התינוק מעדיף להפנות ראשו לכיוון מסוים, הניחו חפצים שימשכו תשומת לבו, כגון צעצועים או תמונות, מצדו השני. כך תעודדו אותו להגדיל טווח תנועת ראשו.
לחיזוק שרירי הרגליים החזיקו את התינוק מתחת לידיו והשכיבו אותו על גבו, על גבי כדור גדול. גלגלו את הכדור קלות, כך שרגלי התינוק ייפגשו עם הרצפה ויישאו חלק ממשקל גופו. הישארו בתנוחה זו מספר שניות וגלגלו את הכדור בכיוון הנגדי.
בין גיל 17 ל-26 שבועות, יש להתחיל לחשוף את התינוק לאוכל מוצק. החשיפה לטעימות מזון בתקופה זו תיעשה בכמויות קטנות. אין לחשוף תינוק לטעימות מזון משלים לפני השבוע ה-17 (ארבעה חודשים), כאשר סביב גיל שישה חודשים מפתחים התינוקות בהדרגה את יכולת הלעיסה שלהם ומראים התעניינות גוברת במזונות שונים.
יש להימנע ממאכלים מסוכנים העלולים לגרום לחנק בילדים מתחת לגיל חמש שנים, כגון פירות וירקות קשים, ענבים, נקניקיות, סוכריות, פיצוחים ודגים עם עצמות. בנוסף, יש לעודד אכילה ביחד עם שאר בני המשפחה סביב השולחן. כלי האכילה בתקופה זו הינם ידי התינוק, כף, כוס וצלחת.
חשוב לא להכריח: אם התינוק לא אוהב מזון מסוים, הניחו לו ונסו שוב בפעם אחרת. אם התינוק מאותת שהוא שבע - קבלו זאת בהבנה ואל תנסו "לדחוף" לו עוד אוכל.
שבחו את האח הגדול על התנהגות רגילה שבמצבים אחרים אולי הייתם מתעלמים ממנה – לדוגמה כאשר הם מסדרים את בגדיהם, אוכלים לבד, מציירים או מגלים דבר חדש. הראו להם שאתם שמים לב שהם "ילדים טובים".
בנוסף, שתפו את האחים הגדולים עד כמה שניתן בטיפול ברך הנולד: הרשו להם להושיט לכם עזרה במהלך הרחיצה באמבטיה, הלבשה ופעילויות שגרתיות אחרות הנוגעות לטיפול בתינוק.
הקדישו זמן לבילוי אישי עם כל אחד מהילדים: פנו זמן לפעילות של אחד על אחד איתם - כדאי אפילו מחוץ לבית, על מנת להחליף אוירה. חשוב שהפעילות הזאת תיעשה גם עם האמא, כי לעיתים האח הותיק מרגיש שהוא "הועבר" לטיפול האבא, ואילו אמא רק עם האח החדש.
עם הזמן הילד לומד לנוע ולהתקדם עם גופו - בתחילה על הבטן ומאוחר יותר בזחילה. חשוב להעביר לילד את המסר שזה בסדר להתרחק פיזית מההורה ולנסות להיות עצמאי, ולהגיב לתינוק בחיזוקים, קריאות עידוד והעברת מסר חיובי.
אם התינוק מתקשה חשוב לתת לו להתמודד, גם אם לעיתים הוא נראה חסר שביעות רצון או משמיע קולות של "מתלונן". חשוב שהילד יחשף לתהליך שכולל את שלושת המרכיבים: 1. התנסות חדשה 2. השקעת מאמץ/התמודדות עם אתגר 3. הצלחה. אלו יחזקו אצלו את תחושת הביטחון ויעודדו אותו להתנסות בעוד חוויות של עצמאות.
על ההורים להרבות להשתמש בשמו של התינוק בחצי השנה הראשונה של חייו. הרבו להשתמש בשמו של התינוק בפנותכם אליו. המעיטו בכינויים ופנו אליו בשמו לפחות בכ-75% מן המקרים. חזקו את הקישור השמי גם בעזרת מראה: הצביעו עליכם ואמרו "אמא" ו-"אבא", ואז עליו ואמרו את שמו.
תינוקות חוזרים לאותו הדבר: זיכרונם קצר ותהליך החקירה שלהם ממושך. על ההורים לחשוף את התינוק לסביבה פעילה ומגוונת, הרגישה ליכולות הקליטה שלו.
צפו בהתנהגותו המוטורית של התינוק, הסבו את תשומת לבו אליכם וחקו אחת מתנועותיו. לאחר שהועבר המסר ש"עכשיו מחקים", בצעו פעולה חדשה עבורו. פעילות זו מעודדת למידה באמצעות חיקוי.
כ-70% מהמערכת החיסונית של הפעוט נמצאת לאורך מערכת העיכול, לכן שמירה על בריאות מערכת העיכול תורמת להגנה החיסונית שלו.
אצל פעוטות, חיזוק המערכת החיסונית חשובה עוד יותר, מאחר שבשנות החיים הראשונות היא נבנית ומבשילה בהדרגה. שימו לב שתזונת התינוק בשנים הראשונות תכיל פרה-ביוטיקה (סיבים תזונתיים) ופרוביוטיקה.
אמצו טקס שינה קבוע ודבקו בו: לובשים פיג'מה, קוראים סיפור, משכיבים את הדובי לישון, מדליקים אור קטן ואז אומרים לילה טוב.
אל תזרזו את התינוק לאורך הטקס שקבעתם, אך הקפידו גם שלא להיענות לדרישות חדשות. בשלב התפתחותי רגיש זה של בדיקת גבולות, הטקס מסייע לתינוק לסגל הרגלי הירדמות עצמאיים.
לקראת סוף השנה הראשונה לחיי התינוק רצוי להגביר בהדרגה את המעבר למאכלים מוצקים יותר ("אוכל אצבעות") - מזון בגודל ובמרקם הניתן לתפיסה באצבעות הפעוט, כמו חתיכות של ירקות ופירות מבושלים רכים, פירות רכים בשלים כמו בננה ואבוקדו, בשר ועוף מבושלים, קוביות גבינה ומזונות מתפריט המשפחה הנאכלים יחד עם כל בני המשפחה.
בגיל זה מוכן התינוק ללעוס והוא זקוק למרקם גס יותר במזונותיו. בתקופה זו, רוב התינוקות מוכנים מבחינה התפתחותית לאכול לבד ויש לעודדם לעשות זאת.
התנהגויות אכילה חשובות בתקופה זו כוללות נטילת מזון מתוך כף, לעיסה, האכלה עצמית באצבעות או כף ושתייה עצמאית מכוס. החל מגיל שנה מומלץ שהתינוק יאכל מגוון מזונות מכל קבוצות המזון. בהצלחה!
***
רונית דוייב היא מנהלת מדעית באבוט, יצרנית סימילאק
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם