אקדח מעשן
דרמה בחמש מערכות. יובל יוסף היה מנהל הקופות בתאטרון ירושלים וניהל מאבק נגד העישון במוסד. המנכ"לית לא אהבה את הקשרים שרקם עם קופאית אחרת, והגישה לו מכתב פיטורים. יוסף טוען שהיה לו רומן לגיטימי. התאטרון קובע כי הוא כשל בעבודתו ושאסור היה לו לנהל מערכת יחסים עם הכפופים לו. הצגת תכלית, פולמוס משפטי או תאטרון אבסורד
יובל הימן
,
21.12.07,
12:21
יובל יוסף
צילום: שימי נכטיילר
שמח בתאטרון ירושלים. כאילו הצליחו להנחית במוסד התרבות הירושלמי את החלק השני של מופע האיחוד של "לד זפלין". הבעיה היא ששמח בתאטרון לא מהסיבות הנכונות. האסוציאציה המיידית שעה שמשחררים מהפה את הטייטל "תאטרון ירושלים לאמנויות הבמה" היא של אליטיזם תרבותי מנומס, בין שעולה בראש מיקום מוסד הקולטורה בשכונת טלביה האנינה ובין שמדפדפים בתוכניית התאטרון ומוצאים בה מופעים, סרטים והצגות שמיועדים לחלק מאוד מסוים באוכלוסייה. עממי הוא לא, אף על פי שבשנה וחצי האחרונות נעשים ניסיונות מוצלחים להצעיר את פני התאטרון.
יובל יוסף:''המנכ''לית שאלה אם אני מחזר אחרי רעות. סירבתי לענות כי זה פרטי. היא איכשהו הוציאה ממני את זה, ושאלה אם הקשר חשוב לי עד כדי כך שאאבד את העבודה שלי בגללו''
אך אל לנו להיות ציניים. התאטרון הוא ממוסדות התרבות החשובים של ירושלים ואחד החשובים במדינה. בדיוק בגלל הנינוחות התרבותית של המוסד, מפתיע שבין כתליו מתנהלות שתי מערכות בין עובדים לשעבר ובין הנהלת התאטרון. הראשונה היא דרישה של כמה מעובדי הקופה כי הנהלת התאטרון תאכוף את התקנות בנוגע לעישון במקומות ציבוריים. השנייה, והקשה יותר, היא מלחמתו של מנהל הקופות לשעבר, יובל יוסף, שטוען כי פוטר בניגוד לחוק אחרי שהואשם לכאורה, בין יתר הטענות, בהטרדה מינית של אחת העובדות.
מאבק עובדי הקופה הלא מעשנים התחיל לפני כארבע שנים, בצורה שקטה מאוד. יוסף, שניהל את המחלקה הגדולה בתאטרון במשך שש שנים, החליט לאסור עישון בחלל שמאחורי הקופות אף על פי שהוא עצמו מעשן. במשך כמה שנים התנהל נושא העישון במשרדי התאטרון על מי מנוחות. כשהתחלתי לעבוד בתאטרון, לפני תשע שנים, עישנו בקופה", מספר יוסף, "לא בקבלת קהל, אבל מאחורה. את הנוהג הזה הפסקתי, כי אנשים טענו בפניי שהם לא יכולים להיכנס למרכז התקשורת של הקופה. בעצם, פה ושם אנשים עוד עישנו, הם ביקשו אישור מאחרים וזה היה לא נעים. אני מודה שגם אני הייתי פושע בעניין".
המאבק בעישון החל לקבל תנופה כשבחורה בשם רעות פאר הגיעה לעבוד במחלקה של יוסף. תזכרו את השם. רעות פאר היא כמו האקדח שמופיעה במערכה הראשונה. כמו במחזות, היא הופיעה במערכה האחרונה. "באמת לאחרונה, ובעיקר כשרעות הגיעה, הנושא קיבל תנופה", ממשיך יוסף, "היא כל הזמן העירה. כבר לא עישנו בקופה עצמה אבל עישנו במחלקת מנויים של התאטרון, שזה מעבר לקופה. שם עישנו, בשעות הערב בעיקר. רעות באה ואמרה שזה מפריע לה, וזה הפריע לאנשים אחרים שלא מעשנים.
"פניתי לענבה רייזמן-לוי, שהיא מנהלת השיווק והמכירות של התאטרון, ואמרתי לה שיש אנשים שהעישון מפריע להם. החלטנו שבאופן עקרוני מפסיקים לעשן שם. מה שכן, תמיד היה מי שמדליק את הסיגריה בערב אחרי תור ענק להצגה. זה תמיד היה ברקע. אחרי ההחלטה פניתי ליפעת צחי-קריאל, המנכ"לית, כדי שתוציא איזשהו חוזר שמחייב את העובדים להפסיק לעשן. יפעת אמרה שאני צודק, אם כי ההחלטה הייתה שמפסיקים לעשן אבל שאפשר לעשן מאחורי דלתות סגורות".
מה היא קבעה לגבי הקופות?
"היא לא קבעה שום דבר ספציפי לגבי הקופות. זאת הייתה החלטה שלי ושל מנהלת השיווק. אחורי הקלעים של המשרדים הם מסדרון ארוך, ובאמצעו יש משרד של ההנהלה, שבו יושבות המנכ"לית, הסמנכ"לית והמזכירות שלהן. המזכירה של יפעת מעשנת. הן סגרו את הדלת שהייתה פתוחה תמיד ועישנו. זה אמר שמי שלא מעשן לא יכול להיכנס לשם. סגרו את ההנהלה בפני העובדים. יש משרד ודלת סגורה, ויש מסדרון ארוך שאתה צריך לעבור דרכו כדי להגיע לעבודה. "באותה תקופה רציתי לדבוק באמת שלי וניסיתי להפסיק לעשן. אני נכנס לעבודה בבוקר והיה סירחון מטורף של סיגריות. באותו בוקר עובדים התלוננו בפני על כך. בגלל לחץ של חלק מהעובדים ובגלל שצריך להפוך את האיסור לרשמי, החלטתי לעשות משהו בעניין. כתבתי מכתב בשם העובדים שלא מעשנים".
בכמה עובדים היה מדובר?
"מדובר בשלושה עובדים. יכולתי לפנות לכל העובדים שלא מעשנים אבל יצאתי מנקודת הנחה שאם עובד אחד רוצה שיפסיקו לעשן, זה מספיק. לא ראיתי טעם לפנות לעובדים האחרים וחתמתי בעצמי על המכתב. הפניתי אותו לסמנכ"לית, עליזה בנקין. היא נכנסה באותו רגע למנכ"לית עם המכתב, וביקשתי ממנה שיוציאו מכתב רשמי כדי שעובדים לא יגידו לי שהם לא רוצים להגיע יותר לעבודה".
יובל יוסף ורעות פאר. פתחו קופת שרצים צילום: שימי נכטיילר
על חיזור והטרדה
המכתב שהופנה להנהלה יצא ב-17 ביוני 2007. "אמרתי ליפעת שיש אנשים שמתכוונים לפנות למשרד הבריאות בעניין", הוא ממשיך. "ושבאתי כדי למנוע את זה מהתאטרון. המזכירה של המנכ"לית התחילה לכתוב איזה מכתב בעניין אבל הוא נגנז. לא תלו אותו במשרדים. המכתב נעלם. כששאלתי מה קרה למכתב היא אמרה שהחליטו לא לתלות אותו".
מי זה החליטו?
"החליטו, לא יודע".
מכאן כדור השלג קיבל תאוצה. אף על פי שבתאטרון מכחישים כל קשר בין פיטוריו של יוסף לבין המכתב ששלח בנוגע לעישון, קשה להתעלם מסמיכות האירועים. המכתב נשלח, כאמור, ב-17 ביוני, ואת מכתב הפיטורים קיבל לידיו יוסף ב-2 ביולי. הבדל של שבועיים בין מכתב למכתב, ועוד פחות מכך בין המכתב הראשון לבין שיחת הפיטורים.
"המנכ"לית ואני קבענו להיפגש ביום שלישי", הוא מספר, "היא התחילה להסביר לי על החוק למניעת הטרדה מינית ואמרה שהיא מאוד בקיאה בחוק ושיש לה ניסיון. היא שאלה אותי אם אני מחזר אחרי רעות ואמרתי לה שאני לא מעוניין לענות על זה כי זה עניין פרטי. בסוף היא איכשהו הוציאה ממני את זה. היא שאלה אותי אם הקשר חשוב לי עד כדי כך שאני אאבד את העבודה שלי בגללו. אמרתי לה שאני לא ילד קטן ושמבחינתי הקשר חשוב אבל זה לא משהו שאני יכול לענות עליו".
אם היא ידעה שאתה בקשר עם רעות, איך זה שהיא ניסתה לכאורה להלביש לך תיק של הטרדה מינית של אישה שאתה נמצא איתה בקשר רומנטי? זה נשמע לא הגיוני.
"כי זה היה משהו מאוד טרי, קשר של שבוע וחצי או שבועיים, ולא נראה לי שהיא ידעה בדיוק מה יש בינינו. קבענו להיפגש יום אחר כך. בבוקר הגעתי לעבודה, נכנסתי למשרד שלה והיא חיכתה שאני אגיד משהו. אמרתי לה שהעובדות ידועות והיא זאת שצריכה לדבר. היא אמרה שהיא מפטרת אותי".
היא נימקה מדוע?
"לא, אבל היא נימקה יום לפני כן. יום קודם היא דקלמה את החוק פחות או יותר, אבל לא אמרה לי במפורש שאני עובר על החוק. היא אמרה לי שכדאי לי לוותר על הקשר כדי שאוכל להמשיך לעבוד. אמרתי לה שאנחנו בקשר ודברים נעשים בהסכמה של שנינו. היא אמרה שיחסים כאלה לא מקובלים בתאטרון, שמנהל נמצא בקשר עם עובדת שלו".
האם זה חלק מהחוק להטרדה מינית?
כאן ענה במקום יוסף עו"ד דב אלפרט, המייצג אותו בתביעה מול התאטרון כמו גם את רעות פאר ועובדת נוספת. "הטרדה מינית לפי ההגדרה של החוק היא סחיטה באיומים, מעשים מגונים, התייחסות מבזה ועוד", מסביר עו"ד אלפרט, "אף אחד מהדברים האלה לא מתייחס לבנייה של קשר אמיתי. אין שום מניעה להכיר מישהו או מישהי במקום העבודה. אם הדבר היה אסור, הרבה מאוד אנשים לא היו מכירים, כי הרבה מכירים במקום העבודה. הבעיה הייתה אם לכאורה הוא היה מתחיל עם רעות בצורה מטרידה או היה מעיר לה הערות מיניות, ומתוך זה שהוא מנהל היא הייתה נמצאת במצב שבו היא לא יכולה להתנגד. אתה תשמע גם ממנה שזה היה מצב ששני הצדדים רצו בו. לא היה פה שום דבר שדומה להגדרה של החוק להטרדה מינית או ניצול יחסי מרות".
יפעת צחי קריאל. קשרים לא ראויים צילום: ארכיון
סודות הפרוטוקול
נושא ההטרדה המינית לכאורה נשכח, ויוסף והמנכ"לית עברו לדיבורים פרקטיים בנוגע לפיטוריו של יוסף. "באותו בוקר שבו דיברנו היא אמרה לי 'אני לא חייבת לתת לך פיצויים בגלל שעשית עבירה'. בפגישה הראשונה היא אמרה שכל מה שנאמר יירשם בפרוטוקול האישי שלי. ביקשתי ממנה את הפרוטוקול והיא לא נתנה לי אותו. בסופו של דבר היא אמרה לי שהיא כן תשלם לי פיצויים ולא נחשוף את סיבת הפיטורים אלא נספר שהתפטרתי, בשביל לשמור על שמי הטוב. היא התנתה את מתן הפיצויים בזה שאני לא אפרד מהעובדים שלי בצורה רשמית".
לטענת יוסף ועו"ד אלפרט, צחי-קיראל הוציאה ממנו הבטחה שהוא לא ידבר עם העובדים כדי שלא ידעו למה באמת הוא פוטר. "היא כאילו באה לקראתי", מבאר יוסף, "יצא לי לקרוא את החוק להטרדה מינית ואני יודע שלא הטרדתי מינית. בנקודה שבה הייתי, היחסים שלי עם התאטרון כבר התקלקלו והיה לי חשוב לקבל את מכתב הפיטורים".
עד שהיחסים הידרדרו ראית את עצמך עושה קריירה בתאטרון?
"זאת הייתה פרנסה טובה. יכול להיות שכן, אני לא יודע איך דברים היו מתפתחים. הסיפור לא נגמר כאן. אני הייתי אמור להגיע ביום ראשון לקחת את המכתב ולהפסיק לעבוד אבל החלטתי לא להגיע יותר לתאטרון אחרי הפגישה. עובדים חיפשו אותי כי הם לא הבינו לאן נעלמתי פתאום, אבל לא יכולתי להגיד לאף אחד מה קרה. אפילו לא יכולתי להגיד להם שפוטרתי. ביום ראשון נכנסתי למשרד של יפעת שוב ואז היא הוסיפה עוד סיבה לפיטורים, שלא תפקדתי כמו שצריך. היא אמרה שיש שתי סיבות: עבירה, בגלל הקשר עם רעות, והדבר השני היה שהיא לא מרוצה מהתפקוד שלי. בנוסף, היא אמרה שענבה, המנהלת הישירה שלי, פנתה אליה והמליצה לה לפטר אותי".
עד המכתב הזה רייזמן-לוי דיברה איתך על התפקוד שלך?
"לא, שום דבר שהוא לא שגרתי. שבועיים לפני כן היה ערב מעט בעייתי והיה תור בקופה. לא משהו קריטי. בתשע שנים שאתה עובד במקום אתה עובר דברים כאלה".
ומה היה אחר כך?
"ביום שני קיבלתי את המכתב והחלטתי שאני מדבר עם העובדים. קבעתי איתם פגישה בערב, אחרי שעות העבודה. קיבלתי טלפון בשעה 17:00 מהמנהלת החדשה של הקופה, שאמרה שבדיוק ענבה דיברה איתה והיא לא מסכימה שניפגש בקופה. התקשרתי לענבה בעצבים ואמרתי לה 'ענבה, אין מצב שאחרי תשע שנים בתאטרון ושש שנים כמנהל הקופה אני לא אפגש עם העובדים ואעשה שיחת סיכום, ואם זה לא יתקיים בתאטרון זה יתקיים בחוץ'. אנשים פחדו להכניס אותי לתאטרון. כולם הגיעו וישבנו במעגל בחוץ. אמרתי להם שפוטרתי בגלל הקשר עם רעות".
את מאבק העובדים באי אכיפת חוק העישון הובילו שלושה: יובל יוסף, רעות פאר, שמאז המקרה התפטרה, ועוד עובדת, שביקשה להישאר בעילום שם. "היינו שם לפני כמה שבועות בסרט ועישנו שם בפנים", אומרת פאר, "מנהלת הקופה עישנה יחד עם אחת מאחראיות המשמרת ואחת הקופאיות הוותיקות".
בתאטרון טוענים שהם אוכפים את החוק.
"עבדתי שם תשעה חודשים ומהרגע שהגעתי ביקשתי שיפסיקו לעשן לידי. זה התחיל לאט מאוד. קודם הפסיקו לעשן בקופה, כשיובל היה בסביבה. כשהוא לא היה בסביבה כן המשיכו לעשן מדי פעם. אחרי זה, זה עבר למנהלת האחראית על יובל והחליטו שלא יעשנו גם אצלנו וגם במחלקה ליד, של המנויים, ולמרות מה שנאמר המשיכו לעשן, כולל ענבה. ביקשנו שיפסיקו ויודיעו לכולם, ושבועיים אחרי זה הוא פוטר. עובדים שנמצאים בקשר עם יובל אמרו לו שעדיין ממשיכים לעשן בתאטרון".
מה את יודעת על ההאשמות לכאורה ששטחה יפעת צחי-קיראל בפני יוסף?
"אני הבנתי את זה ממנו. כשבאתי לשאול את יפעת על המקרה היא בכלל לא שאלה אותי אם מערכת היחסים שלנו הדדית. היא אמרה שהיא הבינה שהיא הדדית ושבאופן כללי אין לה מה לדבר איתי על המקרה. היא אמרה לי שזה לא קשור אליי והרבה מעבר למה שאני יודעת, ולכן לא הייתה לה שום סיבה לפנות אליי. אמרתי לה שאם כך אין לי עוד מה להגיד. קמתי והלכתי".
יובל הטריד אותך?
"ממש לא, ברור שלא".
תאטרון ירושלים. מה קורה מאחורי החומות הגבוהות? צילום: שימי נכטיילר
התאטרון: יובל יוסף כשל בעבודתו
מתאטרון ירושלים נמסרה התגובה הבאה: "מר יובל יוסף כשל בתפקודו בהיבטים רבים. ניתנו לו התרעות חוזרות ונשנות מצד הממונים עליו, אך ללא הועיל. במסגרת ייעוץ חיצוני מקיף שניתן לתאטרון ניתנה לגביו חוות דעת מקצועית שלילית ביותר. פיטוריו של מר יוסף היו מוצדקים.
"התאטרון פועל בהתאם לחוק הגבלת העישון ואוסר באופן מוחלט על עישון בכל השטחים שבהם אסור העישון לפי החוק. התאטרון הציב שלטים בדבר איסור עישון כאמור במשרדים ובמסדרונות, ונקט באמצעי אכיפה שונים נגד מי שנמצא מפר את הוראות החוק. דווקא מר יוסף, שהוא מעשן כבד, נצפה לא פעם מעשן בתוך כותלי התאטרון, והוא סירב לבקשות עובדים שונים לחדול מלעשן.
"פיטוריו של מר יוסף נעשו ללא קשר למכתב שנשלח על ידו בנושא הגברת האכיפה בעניין העישון. לשאלתכם בדבר סמיכות הזמנים בין משלוח המכתב האמור לבין פיטוריו, הרי שמבחינת התאטרון אין קשר בין הדברים, אם כי ייתכן שמשלוח המכתב על ידי מר יוסף בעיתוי האמור נעשה בשל תחושתו שלו כי פיטוריו נשקלים ומתוך רצון לייצר לעצמו, יש מאין, מעין 'חסינות' בפני פיטורים. עובדה היא כי מר יוסף נצפה מעשן בתוך כותלי התאטרון ובמשרדים גם לאחר משלוח מכתבו וגם לאחר הנחיות נוספות בעניין מצד ההנהלה.
"בשיחה עם המנכ"לית בדבר הקשר שניהל מר יוסף עם עובדת הכפופה לו, היא הביעה את דעתה כי קשר זה אינו ראוי. לשאלתכם, המנכ"לית לא הקריאה בפניו את החוק נגד הטרדה מינית. למיטב הבנתנו, קשר כאמור, אשר יוצר בעל תפקיד אחראי עם עובדת הכפופה לו ישירות במהלך עבודתם המשותפת, עשוי לעלות כדי ניצול יחסי מרות ולהוות הטרדה מינית במסגרת החוק, אשר העובדת עשויה להלין ולתבוע לגביה בכל עת גם אם לא הביעה את התנגדותה לכך בעבר.
"גם אם נניח כי קשר זה אינו עולה כדי ניצול יחסי מרות, מעסיק רשאי לראותו כפסול בשל היותו גורם למתיחות ואף אפליה בין העובדים השונים הכפופים לאותו בעל תפקיד, אשר חלקם אינם מקיימים עמו קשרים כאלה. לראייה, במקרה דנן הובעו תלונות ברורות וקונקרטיות, המגובות בעדויות בכתב, מצד עובדים בעניין זה ממש. יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה מר יוסף יוצר קשר מיוחד עם עובדת הכפופה לו.
"עם סיום עבודתו של מר יוסף שולמו לו פיצויי פיטורים כדין, וכמובן שהתאטרון לא מנע ממנו להיפגש עם חבריו כרצונו שלא במסגרת העבודה השוטפת, אך יחד עם זאת לא הסכים להיענות לבקשתו לכנס את כל העובדים בין כתלי התאטרון לפגישה עמו.
"בקשר לשאלתך מדוע לא פוטר מר יוסף מיד עם כניסתה של המנכ"לית לתפקידה, נשיב כי מאז כניסת המנכ"לית לתפקידה, ולאחר שנוכחה בתפקודו הלקוי של מר יוסף, ניתנו לו כאמור התרעות, אך ללא הועיל, ובסופו של דבר הוא פוטר כאמור. יצוין כי לאחר סיום עבודתו של יוסף בתאטרון עלו נתוני המכירות בקופה באופן משמעותי (מאות אחוזים), נתון שיש בו כדי להוות חיזוק נוסף לכך שתפקודו של יוסף היה לקוי.
פרטים נוספים בנוגע לעניין מצויים במכתבם של עוה"ד יאיר עשהאל והדס אהרוני ממשרד אברמזון ושות', שנשלח לעורך דינו של יובל יוסף בתשובה למכתבו בעניין זה ואשר התאטרון משוכנע כי מר יוסף לא יימנע מלהעמידו לעיונכם".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
