כיף NRG - אל תיגע לי בפאנלים

ראשי > כיף > מוזר ומעניין > כתבה

טוני ב.ושדיו מנקים את המטבח
צילום: נדב נויהאוז

אל תיגע לי בפאנלים

תכירו את מייסד חברת הניקיון הנודיסטית הראשונה בעולם. הוא אולי לא נראה משהו, אבל הטוסיק שלו עושה יופי של פוליש

דפדף בכיף

בעז גאון, ניו-יורק
1/5/2005 9:22

הטעות שלנו לא היתה שלא הסתפקנו בראיון טלפוני ממרחק סטרילי. הטעות גם לא היתה שעמדנו על כך (בהיותנו עיתונאים-חוקרים מהזן שלעד יקריב את שלומו האישי על מזבח זכות הציבור לדעת) שאיש הניקיון הנודיסט טוני ב. יגיע אלינו כמו שהוא מגיע לכל לקוח אחר: יטריח את עצמו עד לקומה השלישית של בניין המגורים בג'רזי סיטי, ישיל בדרך את הגרדרובה הבוהמיינית שלו, ויפרוץ אל הדירה הריקה כשחזהו ואשכיו מתנדנדים מצד לצד בהרמוניה שכמעט הביאה אותנו לידי מחיאות כפיים.

הטעות התרחשה - ואנחנו מנתחים את כל זה בדיעבד כמובן, כאן בבר הסמוך וליד בקבוק הוויסקי הריק שבעזרתו אנו מנסים לגרום נזק בלתי הפיך לזיכרוננו הוויזואלי - כאשר ירד טוני על ברכיו. בדיוק אז, ממש כשהוא ביקש לבחון את הפאנלים ולרענן באמצעות קור רצפת הפרקט את עכוזו החשוף שלבש מיד תצורה שטוחה כמו בצק עוגיות בתבנית, הפגנו חולשת דעת לא אופיינית. ובקיצור: כשטוני אמר "אני רעב",

לא אמרנו לו "תאכל בבית".

במקום זה התנדבה בעלת הבית להימלט לפיצרייה הקרובה. כעבור מספר דקות היא חזרה משם עם שמונה משולשים מכוסים במנה כפולה של גבינה, שהסתלסלה ונמתחה כמו מניפת בית השחי של המנקה הנודיסט כאשר הושיט יד ואסף מידי בעלת הבית חשוקת החיוך את המשולשים. אותם משולשים שבלעדיהם - כמו כל שיפוצניק טוב שמסרב לערבב את הצבע לפני שמערבבים לו טורקי - לא הסכים להרים את עכוזו האלסטי מהרצפה.

קוראים, ידידים, שותפים לדרך: כאשר יקרה לכם הבלתי נמנע וגם אתם תזמינו הביתה איש ניקיון נודיסט עם פטמות זקורות כעטיני כלבת תחש - למען השם, אל תזמינו אותו לצהריים. ואם תזמינו - לא לפיצה. ואם לפיצה - בלי גבינה. ואם עם גבינה - בלי פטריות. כדי לרמוז מדוע מבלי לגרום לכם להתעורר באמצע הלילה אגב זעקת "לא צריך, אל תיגע בפאנלים! ", נשאיר אתכם עם רצף המלים הטעונות הבאות: כוח המשיכה, בטן תחתונה, שמפיניון.


פטמות זקורות כעטיני כלבת תחש.טוני ב. בפעולה. צילום: נדב נויהאוז


	"בגדים זה דבר צבוע"


	מה שלא אומר, כמובן, כי טוני ב. ראוי לבוז. אחרי הכל, הוא לא סתם נודיסט אלא מייסדו, מנהלו, גזברו ומנהל צי הרכב של קונצרן הניקיון הניו-יורקי המתפתח Naked Man Cleaning) NMC). וזה לא רק ניקיון. הקונצרן של טוני מספק, כך מתברר, גם חבילות נוספות כגון טוני-מגיש-משקאות-בעירום, טוני-תולה-מעילים-בעירום, טוני-מתקין-אהילים בעירום, והליין המועדף על בעל הבית (כמו גם על ידי זוג לקוחות קבועים בסוהו, שאם אי פעם תתקלו בהם בסמטה חשוכה קיפצו מייד לתוך פח הצפרדע הקרוב): טוני-הלבוש-רק-בסינר-מכין-ארוחת-ערב איטלקית. השף העירום - גירסת הטראומה? לא נכחיש. בארטנדר! עוד בקבוק וויסקי לזוג העיתונאים בקצה הבר! "הכל התחיל", מספר טוני ב. בעודו רוכן קדימה כדי להבריק את מסגרות החלון הפתוח, ושערותיו, ולא רק אלה שעל הראש, מתבדרות ברוח, "כשביקרתי איזה ידידה שלי בדאונטאון. כרגיל הייתי עירום. אני לובש בגדים רק כשאין לי ברירה. בגדים הם דבר מגביל, צבוע ולא אמיתי, ולהיות בלעדיהם מעניק לי הרגשה נהדרת, משוחררת וחופשייה. הדבר היחיד שאני לובש רוב הזמן הוא נעליים וגרביים. כדי לא לדרוך על מסטיקים. בקיצור (רוכן להרים את הדלי - ב.ג), היא ביקשה שאעזור לה לנקות. וזה כנראה מצא חן בעיניה, כי היא סיפרה על כך לכמה חברות. משם דבר הוביל לדבר, ופתאום גיליתי שאני יכול להרוויח ככה כמה דולרים מהצד. אשתי, כמובן, לא אהבה את זה. היא סטרייטית, כלומר מסתובבת עם בגדים. אפילו כשאנחנו הולכים למסיבת נודיסטים, היא נשארת לבושה! (רוכן כדי לטבול את הסמרטוט בדלי - ב"ג). במקרה הטוב היא מורידה את החלק העליון. זה קרה לי פעם, אגב, בזמן עבודה. אחת הלקוחות הורידה חולצה תוך כדי שאני מנקה. מה עשיתי? אמרתי לה שתשתלט על עצמה, כי לא בשביל זה באתי. אגב, יש לכם כפפות גומי? " מעגל הלקוחות של טוני מונה היום כמה עשרות נשים. קוטרו היה ככל הנראה גדול מספיק עבור המגזין "טיים-אאוט", ששריין לידידנו הנטורליסט מקום של כבוד בפרויקט "העסקים המשונים ביותר בניו-יורק" שפורסם כאן במרס. אותו פרויקט כלל, אגב, גם את הזוג ההוא שמציע לחטוף אנשים מהרחוב ולכלוא אותם לתקופות ממושכות בתמורה לתשלום נאה, פלוס מס, פלוס טיפ. מה שמרמז, לכל הפחות, כי מסתתרת כאן הזדמנות נדירה לשיתוף פעולה כלכלי. שכן מי רוצה לחזור מחטיפה לדירה מלוכלכת?


	והוא גם משורר (בעירום)


	טוני גמר עם החלון ועם הפאנלים ונשען על ידו האחת כדי להגיע לפינותיו המרוחקות של השולחן המפריד את המטבח מהסלון. ידו המקרצפת שולחת רטט חשמלי במעלה פלג גופו העליון (את התחתון בחרנו להדחיק), כמו נחשול צופים במשחק כדורגל ברזילאי. לחלופין, הוא נראה כמי שבלע בלנדר. עכשיו הוא מספר לנו כי הוא בעצם משורר, בשורה שלא מפתיעה אף אחד אך מחייבת דיון חירום בשאלה "השירה לאן? ". מי שאיננו רוצה לראות אותו מנקה בעירום, אלא סתם לראות אותו עירום, מוזמן לפקוד את אחד מערבי הקריאה הנודיסטיים ברחבי העיר. במהלך ערבי השירה הללו נוהג טוני להשיל את המותג הגשמי "איש עירום מנקה" לטובת התואר הנאצל והרומנטי "המשורר העירום". סובבנו את ידו הפנויה של טוני אל מאחורי גבו (מבלי להסתכל לשם) עד שהסכים לדקלם בפנינו, בפני בעלת הבית ובפני השכנים מהחלון ממול, שצפו בנו עם יד אחת המחייגת לחותנת ויד שנייה המחייגת למשטרה, את שירו המפורסם ביותר: "עירום". שיר שאיננו אלא קריאה נרגשת לאזרחי כל העולם ללכת בעקבותיו (הנעולות רק בגלל המסטיקים) ולהקים "חברה נטולת בגדים". כל זאת כדי להרוויח מ"ההרגשה האוורירית הנהדרת" הנלווית לעניין הזה, על אפם ועל חמתם של הפרימיטיבים החנוטים בבד, שמעדיפים שלא להתעמת בצהרי יום שטוף שמש, שאיננו מסתיר דבר, עם התופעה הפיזיולוגית המרתקת המכונה "שדיים גבריים". כך או כך, את סיומו של השיר ליוותה שתיקה טעונה ומלאת משמעות. לפתע הרגשנו כאחים. טוני הסתכל עלינו וחייך. אנחנו הסתכלנו עליו והשפלנו מבט. אבל אז הרמנו את מבטינו שוב, מבועתים.