 |
/images/archive/gallery/147/656.jpg רן דנקר.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| רן דנקר הוא הסוכריה הכי חמה שהיתה כאן מזה כמה שנים. מה גורם לו לתקתק? במי הוא מקנא? ליסה פרץ מביאה פרופיל מסקרן של האיש היחיד שקורא לנינט, "נינטי" |
|
|
|
 | דפדף ברכילות |  | |
ליסה פרץ, סופשבוע
6/8/2004 13:02 |
|
|
|
|
|
|
|
עוד לא הספיק העם היושב
בציון להתאושש מפרשת הקלטת הלוהטתשהיתה או לא היתה, והנה לפני שבועיים כמעט איימה להתנפץ עליו שערורייה נוספת. ידיעות באינטרנט בישרו כי מקץ שלושה חודשים, נינט טייב ורן דנקר החליטו להתיר את החבילה. אך הושקה הידיעה ברשת, נשטפו מיד הפורומים בתגובות גולשים, אתר הבית של "השיר שלנו" הפך למרקחה, בורסת ההימורים החלה שוקקת חיים ורכילאים נכנסו לכוננות קולמוסים. בקיצור, הכל היה מוכן ומזומן להשקת אייטם פרידה גרנדיוזי על גבי דפוס, תחת הכותרת הבלתי נמנעת "ים של דמעות."
אלא שזמן קצר לפני שהעיתונים היומיים עמדו להעניק לזוג את עמודי האמצע שלהם, שוגרה מגזרת טייב-דנקר הודעה רשמית לפיה הכל בסדר ולזוגיות שלהם שלום. בסך הכל, כך נמסר, התגלע ביניהם ויכוח, אפילו לא מדי סנסציוני. סתם מחלוקת מקולקציית המחלוקות הזוגיות השגרתיות.
שבועיים חלפו מאז, הדי הפרשייה כבר הספיקו להיבלע בקקופוניה השגרתית, אבל דנקר, כך נראה, עדיין לא יצא מהסרט. "מדובר בשטות אחת גדולה," הוא אומר, ובקולו מבעבע זעם בפעם הראשונה והיחידה במהלך הראיון. גם ציץ כרבולתו מזדקר בסינכרון מושלם. "התקשרו מאחד העיתונים לפלאפון שלי ונינט הרימה. אומרים לה, 'תגידי, זה נכון שאת ורן רבתם ביום רביעי.'? והיא מנסה להיזכר מה בכלל קרה ביום רביעי.
"ישבנו וחשבנו, 'זה קרה, לא קרה,' ואז הבנו שאין בכלל טעם להתעסק בזה. צפוי שבין בני זוג שעובדים ביחד יהיו לפעמים ויכוחים, לא? אבל מזה ועד לפרידה, הדרך עוד ארוכה. אולי באותו יום לא יצא לנו הרבה לדבר, אז אנשים פירשו את זה בתור ריב. יש סביבנו איזו ציפייה שכל היום יהבהב לנו מעל הראש לב גדול כזה."
נכון לרגעים אלה, טייב את דנקר ניצבים בראש רשימת הזוגות החמים ביותר בישראל. יותר משרי אריסון ועופר גלזר, סנדי בר ואקי אבני, אהוד ברק ונילי פריאל, אפילו יותר מיעל בר-זוהר וגיא זוארץ. בדומה לאלה, גם יחסיהם נושאים אופי קרטלי משהו, ולראיה הפרסומת המשותפת שלהם ל"יס." בשונה מהזוהרצים, זוגיותם אינה מעיקה ושמנונית. להפך. יש בה מן הרעננות, ולו בגלל שהטלנובלה התאחדה עד כדי סימביוזה עם המציאות. אם תרצו, "נורית" של ששי קשת ויונה אליאן, בגרסת ה.S.M.S-
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
החיים תחת הצל הגדול של נינט
|
|
|
 |
|
|
|
את יחסי דנקר וטייב אפשר לקרוא כסיפור סינדרלה בתוך סיפור סינדרלה, רק בהיפוך התפקידים המסורתיים. הנערה התמה מן הפריפריה אשר זכתה לתהילת עולם, חוברת אל שחקן אלמוני והלז קונה את עולמו בן לילה. בינתיים מאזן הכוחות נוטה לטובתה של טייב, שכן היא זו שאוחזת במושכות. אבל גם במקרה של הפרדת כוחות, לדנקר יהיה יהיה מה להציע.
דנקר הוא בחור מצודד ביותר, נעים הליכות, רהוט, שאפתן ובעל כישורי משחק. אמנם מעט גולמיים בשלב זה של הקריירה, אבל בהחלט עם פוטנציאל. אם נתונים אלה בכל זאת לא יספקו את הסחורה, הרי שתמיד יוכל לנופף בעברו כאקס של טייב, בהנחה שמניותיה עוד יהיו שוות משהו אז. לעת עתה נוכחותו של דנקר הכרחית, שלא לומר דחופה, שכן היא משמשת אלטרנטיבה נינוחה וסטרילית לפיגורות טלוויזיוניות מתלהבות דוגמת עופר שכטר ושאר שיבוטי שיבוטים שלו, ומפלחת את מפלגת גיבורי התרבות של הנוער, כששכטר אוחז בקצה הימני ודנקר בשמאלי.
טרם יחסיו עם טייב, כונן דנקר חברות בת שלוש שנים עם נעמי, אהובתו מימי התיכון, חברות שנגדעה מיד עם עליית הסדרה לאוויר. "זה לא קשור ל'שיר שלנו' או לעובדה שהפכתי למפורסם," הוא יוצא למתפרצת נוכח רמיזות שאולי לקה בתסמונת המוכרת של מלכות היופי. "קרו כל מיני דברים בינינו שהפכו את הפרידה הזאת לבלתי נמנעת. במוקדם או במאוחר היינו נפרדים."
עוד לא הספקת להוציא רגל ממערכת היחסים עם נעמי וכבר נפלת על נינט. מריח כמו ריבאונד קלאסי.
"לא הייתי אומר שאני עובר מאישה לאישה. אני עובר מזוגיות ארוכה אחת לזוגיות ארוכה אחרת. בעזרת השם, אני מקווה שזו תהיה זוגיות ארוכה. בדרך כלל שחקנים עוצרים את עצמם מלנהל רומנים. אני לא הצבתי לעצמי את הגבול הזה. כשהרגשתי שהרגש שלי הולך וגובר, זרמתי עם זה. אבל את יודעת מה זה, נורא קשה לעבוד עם הבן זוג שלך. אני ונינט מאוד משתדלים להפריד בין הזוגיות לעבודה. זה לא אומר שאם תגיעי לסט, לא תמצאי אותנו מתחבקים ומתנשקים, אנחנו מאוהבים וכיף לנו, אבל אנחנו מקפידים לעשות את ההפרדה הזאת."
מתבקש שאחרי מערכת יחסים ארוכה, כל מה שתרצה לעשות זה לתקתק את כל הבחורות בעיר, לא?
"עשיתי את זה כבר בגיל ,16-15 זה לא מעניין אותי היום. לא מושך אותי סטוצים, אני בנוי לקשרים לטווח ארוך. הם עושים לי טוב, מחזקים אותי. זה מבנה האישיות שלי, מה אעשה."?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מכתבים ממעריצות
|
|
|
|
|
|
|
"השיר שלנו," יחד עם הסטטוס החדש שקנה לו כבן זוגה של הבחורה המסוקרת ביותר כרגע בישראל, גלגלו אל מפתן דלת הסוכנת שלו שפע הצעות עבודה, מתאטרון דרך טלוויזיה ועד קולנוע. בינתיים החליט להמר על אופציית הפסטיגל, שלו הוא מקליט שיר בימים אלה. "מה שאני הכי רוצה זה להוציא דיסק," אומר דנקר, ומיתרי קולו נשנקים למראה אביב גפן החולף על פניו בבית קפה תל אביבי. תגובה לזכר הימים שבהם העריץ עזות את היוצר, או התקף פרובינציאליות בלתי נשלטת? אין לדעת. "היתה לי להקה בתיכון, בלי שם, לא ממש מקצועית. סתם להקה של חברים שניגנו בבית. אין, זה חלום נעורים שאני חייב להגשים."
כמה דומה העולם שלך לזה של עפר שכטר?
"אנחנו עובדים במדיומים שונים, אני שחקן והוא מנחה. יש לו אנרגיות אחרות משלי, הוא יותר משתולל ואומר מה שבא לו. אין לי את האופי הזה. התארחתי אצלו בתוכנית בתחילת הסדרה והוא היה ממש נחמד."
די מתבקש לכנות אותך חנאנה.
"יש לי את המרידות הקטנות שלי, אבל אני לא מפגין אותן בפומבי. אני לא מרגיש חייב. כן, את יודעת מה, אני ילד טוב. מה רע בזה? אין בזה שום דבר רע. בסך הכל אני יודע לשמור על עצמי."
נותרו לך חברים מתקופת הפרה מפורסמות שלך?
"כן, בטח. בגלל שאני עובד והם בצבא, עכשיו יוצא לי פחות לראות אותם. אם הם רוצים לצאת ואני אומר להם שאני חותך מוקדם, כי אני צריך לעבוד עוד על טקסטים, הם מתחשבים בי."
ומעריצות יש?
"בעיקר צעירות, בגילי .15-14 הן אומרות, 'יו, איזה יפה אתה,' 'איך אתה משחק טוב,' 'אתה כל כך נחמד.' הן גם מתעניינות בשלום נינט. לפעמים הן מתקשרות אלי לפלאפון או הביתה, ואני מקפיד לענות להן בשיא הנימוס. אין מכתב מעריצים שאני לא עונה לו."
למה, בעצם?
"אני מרגיש שאני חייב. כי הם מגלים כלפי אהבה, כי הם בוטחים בי, כי אני מגלם דמות בסדרה שהם מזדהים איתה. אבל יותר מכל אני מרגיש חייב כי קיבלתי בגיל מאוד צעיר הזדמנות. הרי מה עושים אנשים בגילי? עדיין עובדים בפיצוציות. כל יום אני מודה לאלוהים שיש לי את האפשרות לעשות את מה שחלמתי עליו עוד מילדות."
נתקלת בגילויי הערצה קשים מנשוא?
"זה שייך יותר לנינט מאשר אלי. פעם עליתי לקו שירות מנתניה לתל אביב ואישה, בת 40 בערך, פנתה אלי וביקשה חתימה בשביל הילדה שלה. נתתי לה. אחר כך היא אומרת, 'ומה איתי.'? אמרתי, 'אתן גם לך חתימה.' והיא עונה, 'לא, אני מתכוונת ליותר מחתימה.' איך התפדחתי, את לא מאמינה. עוד הייתי צריך לנסוע איתה עד לתל אביב. ישבתי כל הדרך מכווץ מפחד בפינה." | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
