 |
מודה, תחושה עמומה של חמימות ברחם התפשטה בי כשנודע לי שקרן (קטנטונת) פלג ועדלי (בייבי) מרכוס, הברבי והקן של "רצים לדירה", מזמינים אותי לחתונה שלהם. כבר שנים שלא הוזמנתי לשום חופה,
אז אין פלא שהתלהבתי כמו הלו קיטי. אפילו כשגיליתי שחוץ ממני, מר כוס וגב' כוסה פירגנו הזמנות גם לירקן, לגנן, לזבן ולכל אחד שיצא לו לקרוא איזה עיתון מהסופ"ש - לא התייאשתי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ציפי משהיד בשלב קבלת הפנים, והשיער קצת מסתבך בדיסק של הפלייבק. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
 |
|
באתי בגלל ציפי
|
|
|
 |
|
|
|
כבר בכניסה לגן אורנים הבנתי שאני לא חד-פעמית כמו שאני חושבת. זה קרה בערך כשהשומר בחניון ביקש ממני 20 שקל, או את ההזמנה הקריאטיבית "קרן ועדלי רצים לחופה". מוטיב "רצים לדירה", כך יתחוור לי בהמשך הערב, יכה בנו בכל רגע שלא נצפה לו, כמו שחין. נרוץ לדירה בשעת החופה (נעימת הנושא הממסטלת), נרוץ לדירה כשנשב לאכול (לקט מתוך התוכנית הנהדרת) וכמובן שנדון בו בהרחבה עם כל זוג שהוא לא אבי וג'ולי. ועם ציפי משהיד. ועם מיכל רשף. ועם ליאון רוזנברג. ועם רון רוזנפלד. ולגבי העשרים שקל? אין סיבה שלא נייחצן אותם וגם נממן להם את הסושי והפן. אז נכון, לדרוש כסף על אירוע שהיו בו יותר תחנונים לסיקורים מאשר סטרפלסים מהגונים זו כן קצת חוצפה, אבל מה שטוב לשירה חן ("באתי בגלל ציפי, וגם כי אמא שלי מפיקה את האירוע") - טוב ללופו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מיכל רשף ובנזוגה ההוא מהתוכנית ההיא. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
תמונה של שירה חן מסתכלת על עצמה בתמונה (הכי משמאל, אפשר לזהות לפי הכובע התמידי). צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
ליאון רוזנברג מוכיח התמדה. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
|
|
|
|
ארבע קבוצות
|
|
|
|
|
|
|
משהתחילה קבלת הפנים, גיליתי שאת כל הנוכחים אפשר לחלק לארבע קבוצות: העורכדינים - חברים מעונבים עד שיממון של עדלי, לרוב חמושים בהמבורגר; הרקדניות - כוסיות ססגוניות וחברות של קרן, ניתן לזהות לפי הצבעים המטאלים בשמלה; הזוגות המתחרים - סלבז ריאליטי מזן החתנכלה ששרויים במסע רוחני לאיסוף פלאשים; והתקשורת - שולחן אריסטוקרטי צדדי ועוין שלא יביא לך בטריות למצלמה ולא משנה כמה קצרה לך החצאית.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
זוג מפחיד מ"רצים לדירה". צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
עוד זוג מפחיד יחסית מ"רצים לדירה". צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
ובהתאמה - רון רוזנפלד מפוחד (קצת באווירת מיק האקנל לסימפלי רד). צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
|
|
|
|
קפטן הוק
|
|
|
|
|
|
|
במכוון או לא, גן האירועים ממוקם בדיוק בסמוך ללונה פארק, ומתקן "הגמל המעופף", שעבר כל הערב בלופים מעל ראשו של הקהל המבולבל, העמיד קצת פרופורציה בריאה. רק עדלי, שהיה חנוט בחולצה מגוהצת של פיראט כריזמטי והתהלך בנחישות של שודד ים שובב, היה רגוע. אולי בגלל החתונה, אולי כי בפנים הוא ידע שאפחד לא יתעסק עם קפטן הוק החתן.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ציפי גונבת פוקוס ברגע המכריע. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
עוד קצת שירה וציפי. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
|
|
|
|
דרייב לכיוון הפלאשים
|
|
|
|
|
|
|
ולמרות כל זה, שום דבר לא הכין אותי לאקשן המפנק שזימנה לי החופה. הריאליטיות של זוגות הריאליטי היא בעורקיהם, זה ברור, אבל לא די בכך שהזוג הנוצץ התכונן כל חייו לרגע מפורסם של תהילת חופה כזאת – מסתבר שגם ההורים המאושרים התברכו בדרייב דיי משונה לכיוון הפלאשינג. ככה יצא שכל אחת מהאמהות, בתורה, התהלכה על השטיח האדום כשהיא מחופשת לדמות מאוירת אחרת. אם הכלה זהרה בטורקיז בת הים הקטנה, אם החתן דידתה חזק בתפקיד המכשפה מעמי ותמי והשושבינות דילגו בחיוכים מתוקים דורשי שיננית (וגם דפקו נאמבר נוסח חמסה ז"ל לצלילי "איי לאב יו בייבי").
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אם הכלה. בת הים הקטנה. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
 |
|
אם החתן. המכשפה מעמי ותמי. צילום: אורי גולדשטיין
|
|
|
|
|
|
|
ניצחון אהבת האמת
|
|
|
|
|
|
|
וככה, כשצ' השאהידית כבר שרה ("כשאת נוגעת בי") וזוג המרכוסים נאות להיכנס, אין אחד בקהל שלא חטף קתרזיס בגוון דיסני. משהו בסגנון ניצחון אהבת האמת הפוטוגנית על כל היתר. כלום לא היה יכול להרוס את זה. כלום. חוץ מריקוד חתן-כלה על רקע סלין דיון.
(אבי וג'ולי, שהוזמנו לחתונה, לא באו).
|
|
|
|
|
|
|
 | | ריקוד החתן והכלה. היה שווה 20 שקל. צילום: אורי גולדשטיין | |
