 |
/images/archive/gallery/201/805.jpg יובל שרף
צילום: אלי דסה  |
|
|
|
|
| כמו שכבר אמרנו, יובל שרף היא הדבר החם ביותר במזרח התיכון של תום עידן ערפאת. גם בלי להתפשט ב"חשיפה", שרף עושה את העבודה. ועכשיו היא גם מדברת |
|
|
|
 | דפדף ברכילות |  | |
טל פרי, תרבות מעריב
|
|
|
|
|
|
|
|
לא עוברת חצי שעה מהסיום הרשמי של הראיון עם יובל שרף והפלאפון שלי מצלצל. שרף על הקו והיא בלחץ. "חשוב לי נורא להבהיר", היא אומרת, "שאם מבינים ממשהו שאמרתי שאני לא גאה ב'חשיפה' או לא עומדת מאחורי מה שאני עושה שם, זה ממש לא ככה. וגם שכחתי לבקש: תציין שזה משודר בערוץ Yes Weekend בימי שישי ב-11 ורבע בלילה. היחצנית אמרה לי שנורא חשוב שזה יופיע בכתבה".
הספתח הנ"ל, מעבר להיותו סיוע הומניטרי לשרף, הוא בעיקר תמצות מדויק של אובייקט הראיון. תשכחו מהפנטזיות על טמפרמנט מרדני וסוער שנהוג להצמיד לג'ינג'יות. יובל שרף בשר ודם היא בעיקר המקבילה ליסמין ברנע,הדמות שאותה היא מגלמת ב"חשיפה", כלומר כבשה לבנה בקאסט של כבשים שחורות. בסיום המפגש בינינו היא אפילו מפריחה לי נשיקה באוויר, אקט שמועתק במדויק מהפרומואים שצילמה ל-Yes Weekend.
רוצים פרובוקציות? יש קמילה. רוצים יובל שרף? תקבלו ילדה טובה אבן יהודה, או-טו-טו בת 20, שמתהדרת ברזומה שכולו מכתב המלצה לתפקיד ראש מועצת התלמידים.
שרף נולדה וגדלה בתל אביב לאב עורך דין ולאם מורה לחינוך מיוחד. בגיל 12 עקרה עם משפחתה לאבן יהודה, ובנוסף להיותה תלמידה מצטיינת אף מצאה זמן להתנדב למען ילדים אוטיסטים, לסייע בארגון אירועים למען נכי צה"ל ולשרת ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל. כל זה לא מנע מסוכן העל רוברטו בן שושן לקלוט את הפוטנציאל של הג'ינג'ית התמירה (1.71 מ') ולאסוף אותה תחת חסותו עוד בהיותה בת 15, חממה שבה היא מטופחת עד עצם היום הזה.
"רוברטו עוד לא היה האימפריה שהוא כיום", מבהירה שרף, "אני הייתי חלק מגרעין הדוגמניות ש איתן הוא פתח את הסוכנות. היינו אז רק חמש בנות, אחת מהן היתה אגם רודברג".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ילדה טובה אבן-יהודה. צילום: אלי דסה
|
|
|
 |
|
 |
|
אגם רודברג חברה טובה
|
|
|
 |
|
|
|
את ואגם הייתן חברות?
"כן, ואנחנו בקשר גם כיום למרות ששתינו עסוקות נורא ויוצא לנו לדבר פחות. תראה, אני לא מנסה להסתיר את העובדה שקריירת הדוגמנות שלי לא היתה הצלחה מסחררת, ואני גם לוקחת אחריות מלאה על זה. עשיתי כמה קמפיינים, הצטלמתי קצת בחו"ל, אבל פספסתי הרבה יותר אודישנים ממה שעברתי".
למה?
"כי לא הייתי באמת מוכנה לזה. כשאתה רעב להצלחה זה קורן ממך החוצה, ובהמון מקרים זה מה שגורם למלהקים לבחור בך מתוך עשרות בנות מהממות שמגיעות לאודישן. לאגם היה את זה כבר בגיל 14. היא היתה מגיעה לאודישנים עם אש בעיניים ורצון אדיר להיות כוכבת. אי אפשר שלא להעריך את זה, במיוחד אם לוקחים בחשבון שאגם גדלה במושב בסוף העולם ולא בלב הברנז'ה. לי לא היה הרעב הזה, כי כנראה לא האמנתי בפוטנציאל שלי".
לא חשבת שאת נראית טוב?
"לדעת ולהיות מודעת זה שני דברים שונים. אין לי בעיה לפרגן למישהי שיפה בעיניי. אם אני רואה כוסית ברחוב אני יכולה לגשת אליה ולהגיד: 'את נראית מהמם', מהמקום הכי נקי של מחמאה נטו, אבל כשאומרים לי דברים כאלה אני בעיקר נבוכה. כילדה לקח לי שנים עד שלמדתי לחיות בשלום עם זה שאני ג'ינג'ית עם שם של בן. כיום יובל זה שם די נפוץ לילדות, אבל פעם זה נחשב מאוד יוצא דופן, והג'ינג'ים זה בכלל סיפור. בגיל שלוש כבר הייתי מנסה לקלף אותם בכוח מהעור שלי. לא סבלתי את השיער שלי. ילדים קראו לי 'מקל סנוקר'. בסוף אמא שלי עשתה לי קטע של פסיכולוגיה הפוכה. היא לקחה אותי לספר וביקשה ממנו שיצבע לי את השיער בשחור. ברור שחטפתי מיד רגליים קרות".
את עדיין סובלת מחוסר הביטחון?
"משהו מזה נשאר. בצילומים של 'חשיפה' אף פעם לא ביקשתי לראות איך יצא אחרי שהשלמנו סצנה. גם בגלל שעבדנו בקצב מהיר מאוד ולא היה זמן, אבל גם בגלל שלא באמת רציתי. פחדתי שאם אני לא אוהב מה שאראה זה יפגע לי בביטחון. אבל באודישן לסדרה כבר היה לי הרצון לקבל את התפקיד. יצאתי ממנו בהרגשה שזה היה טוב. כנראה שהבמאי רובי דואניס קלט את הרעב הזה שדיברתי עליו קודם ואהב אותו. בקיצור, לא התפרסמתי מוקדם יותר כי כנראה לא הייתי בשלה. עכשיו אני כן, ועובדה שדברים טובים מתחילים לקרות לי. התקבלתי ללימודי מכינה בסטודיו של ניסן נתיב כמעט במקביל לקבלת התפקיד ב'חשיפה'".
ההפסד כולו של האוטיסטים.
"האמת היא שהפסקתי את הפעילות ההתנדבותית שלי איתם לפני שנים, אחרי שאחד המטופלים הכניס לי סטירה. זה לא היה בכוונה. הוא פשוט נכנס לאחת מאותן פעולות מוטוריות קבועות שהם עושים בצורה לא מודעת. הניף את הזרועות לכל הכיוונים ואני בדיוק עברתי לידו וחטפתי את הכאפה ישר לפנים. לא חזרתי לשם יותר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הפסד של האוטיסטים. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
טלפון מרוברטו
|
|
|
|
|
|
|
למי שטרם עודכן: הסדרה "חשיפה", שמעטות בה הן הסצנות שגיבוריה לא עסוקים בפעילות אינטנסיבית בין הסדינים, מביאה מפגש הזוי בין אחורי הקלעים של מהדורת חדשות טלוויזיונית ואחורי הקלעים של מועדון חשפנות.
יסמין ברנע, הדמות אותה מגלמת שרף, היא סטודנטית לתקשורת שמנסה לגשש את דרכה לבריכת השחייה של הגדולים אך לצורכי פרנסה נאלצת למלצר במועדון החשפנות, שם היא גם מוצאת אהבת אמת בחיקו של הבעלים מני (אריק משעלי), ערס עם לב זהב שמלמד אותה באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה האמיתית. השאלה הגדולה היא, כמובן, מה עושה מישהי שלא אוהבת חמאה.
"בהתחלה היה הטלפון מהסוכנות של רוברטו ואמרו לי: 'יש לך אודישן לסדרת טלוויזיה'", משחזרת שרף את האירועים שהביאוה עד הלום. "רק מאוחר יותר הבנתי שמדובר בסדרה שיהיה בה דגש חזק מאוד על הצד הסקסי. באודישן רובי דואניס היה מקסים, עשינו יחד קריאה לשתי סצנות של יסמין וסצנה אחת לדמות של יעל (מגישת החדשות הזוהרת אותה מגלמת בסופו של דבר לינוי רייך, ט.פ), ואז רובי שאל אותי מה דעתי על האפשרות להצטלם בעירום חלקי. אמרתי לו שזה מאוד יביך אותי ואני לא חושבת שאסכים. חשבתי שבזה נגמר העניין מבחינתי, אבל רובי היה מאוד מבין ומתחשב ובאמת לדמות של יסמין אין סצנת עירום בסדרה.
"אני לא יודעת עד היום אם זה היה ככה בתסריט המקורי, או שרובי תכנן את זה כדי שארגיש נוח. זה לא אומר שלא היו לי המון לבטים לפני שהחלטתי לקחת את התפקיד. ההורים שלי הגיעו איתי לפגישה במשרד ההפקה של הסדרה, ושמענו הסברים על מה בדיוק יהיו הדרישות ממני ומה לא מצפים שאעשה. לא הסכמתי להתחייב לכלום לפני שידעתי שזה פרויקט שאוכל לעמוד מאחוריו".
יסמין ברנע רוצה להיות עיתונאית מוערכת, אבל נאלצת להתפרנס ממלצרות במועדון חשפנות. את חולמת על קולנוע ותיאטרון והתקבלת לא מזמן למכינה בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, אבל הסיבה שאנחנו מדברים היא תפקיד בטראש-נובלה שרוב כוכביה בוגרי תוכניות ריאליטי.
"מה השאלה שלך? קודם כל, אין רע בלעשות משהו כדי להתפרנס. גם זה חשוב. חוץ מזה, כדי להגיע לטופ צריך להתחיל ממשהו ולמה לא תפקיד בסדרת טלוויזיה? בניסן נתיב ידעו שאני עושה את 'חשיפה' ולא היתה להם בעיה עם זה. עכשיו, כשגמרנו לצלם, אני מתכוננת להתמסר ללימודי המשחק".
היית צופה ב"חשיפה" אם לא היית משתתפת בסדרה?
"אבל אני כן משתתפת בסדרה, אז זו שאלה לא רלוונטית. כשאתה מעורב בעשייה של משהו אתה נקשר לתוצאה. אני חלק מהפרויקט הזה. חוץ מזה, אני לא רואה טלוויזיה בכלל. לא yes ולא HOT. אבא שלי עשה עכשיו מנוי ל-yes רק כדי לראות אותי בסדרה, אבל היות שאני גרה בתל-אביב אצל סבתא שלי לא ברור כמה פרקים ייצא לנו לראות ביחד".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ראוררר. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
נעמה נטיב דווקא אחלה
|
|
|
|
|
|
|
יביך אותך לצפות ב"חשיפה" עם כל המשפחה?
"לא, כי אני שלמה עם כל הסצנות שלי שם". -
ולא מצולמת בעירום.
"גם".
אגב, יש סיכוי לשינוי או שזה חוק ברזל?
"אני אצטרך להיות משוכנעת לחלוטין שזה חיוני לסצנה בסרט או בהצגה, וגם תלוי מי יהיה הפרטנר שלי ומי יביים אותי ועד כמה ארגיש נוח איתם. עקרונית, קולנוע זה החלום הגדול שלי. ראיתי לא מזמן את הסרט 'אור', והתפקיד שדנה איבגי עשתה שם גרם לי להבין קנאה מהי. דנה לומדת עכשיו בסטודיו של ניסן נתיב, וראיתי אותה כבר פעמיים במסדרון אבל לא היה לי האומץ לגשת ולהגיד לה כמה היא היתה מדהימה. היא כנראה תקרא את זה בעיתון. זה למשל תפקיד שבשביל ההזדמנות לעשות משהו ברמתו הייתי מוכנה לשקול כל אפשרות".
ומה עמדתך בסוגיית נעמה נטיב, שהתלוננה אחרי שידור הפרק הראשון שכל המבקרים התייחסו לסצנת העירום ולחזה שלה והתעלמו מהמשחק שלה?
"אני מאוד מחבבת את נעמה, למרות שכמעט לא יצא לנו לעבוד יחד כי הדמויות שלנו בסדרה לא ממש מתקשרות. בוא נאמר שבמקצוע הזה יש מחיר לכל דבר. אם הסכמת להצטלם בעירום, תקבלי את זה שבאופן טבעי זה מה שימשוך את רוב תשומת הלב. כמו שאני, כשהודעתי שלא אצטלם בעירום, לקחתי בחשבון שהמחיר עשוי להיות פחות פוקוס לדמות שלי. חס וחלילה שלא ישמע שאני מתנשאת, או חושבת שאני יותר טובה ממישהו, אבל אם מה שיצא בסוף זה שמראיינים אותי ל'תרבות מעריב' אז כנראה עשיתי החלטה נכונה כי משכתי את תשומת הלב שהיה חשוב לי לקבל".
בניגוד, וחס וחלילה שלא יישמע שאני מתנשא או חושב שאני יותר טוב ממישהו, לתשומת הלב של צילומי פפראצי במדורי רכילות ב"רייטינג" וב"פנאי פלוס" ?
"אין ספק שלראות ולהיראות זה חלק מהמקצוע. פשוט יש גבול למה שאני מוכנה לעשות כדי להגיע למדורים האלה. אם תהיה מסיבה שיערוך מישהו קרוב אליי, שאני אוהבת, אני אגיע בשבילו. למסיבת יום הולדת של מישהו שאני בכלל לא מכירה אני לא אתייצב רק בגלל שיהיו שם צלמים, למרות שהרבה פעמים שולחים לי הזמנות לאירועים מהסוכנות ואומרים שנורא חשוב שיראו אותי שם".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
לא אוהבת להתפשט. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
אין לה חבר!!!!
|
|
|
|
|
|
|
לא מעט משתתפים ב"חשיפה" מעבירים חלק ניכר מזמנם בריצות בין אירועים חברתיים.
"יש חוקים בעולם הזה. כל אחד בוחר איך לשחק עם הקלפים שיש לו וזה לגיטימי. אני לא שופטת אף אחד. להגיד לך שהעולם מושלם? הוא לא. כל טלנובלה היתה יוצאת הרבה יותר טוב אם היו מלהקים רק שחקנים מקצועיים בוגרי בתי ספר למשחק, או כאלו שכבר התנסו בהפקות במה וצילמו כמה סרטים. מצד שני, אני יודעת מה קורה להמון בוגרים של בתי ספר למשחק שמסיימים לימודים, חלקם בהצטיינות, ועדיין נורא קשה להם לפרוץ. אז מי אני שאגיד מילה רעה על אנשים שמנסים לקבל את ההזדמנות שלהם דרך תוכניות ריאליטי? בסופו של דבר, מי שישרוד זה מי שיעשה דברים טובים לטווח ארוך".
כלומר את.
"אני אעשה הכל כדי שזה יקרה".
- רק כדי להוכיח שאנחנו לא טובים בהרבה מ"רייטינג" ו"פנאי פלוס", הבה נדרש לסוגיית החבר.
"אין לי חבר כבר יותר משנה. היו כל מיני התחלות של דברים שלא ממש התפתחו. אולי בגלל שעם החבר הרציני האחרון שהיה לי הייתי שנתיים, ולא קל לי לשחזר עם מישהו חדש מה שהיה בינינו. אני לוקחת את הזמן לפני שאתחייב שוב לרמות רגש כאלו".
- בעוד כמה שנים, כ"שתרבות מעריב" יראיינו אותך לרגל זכייתך הלא מפתיעה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקיד נכדתו של מוני מושונוב בסרטו השמיני של דובר קוסאשווילי, עבורו למדת במיוחד לדבר גרוזינית שוטפת וצילמת סצנת עירום חושפנית עם יובל סגל, איך תגיבי כשיזכירו לך את יסמין ברנע ב"חשיפה" ? משהו בסגנון: "הייתי צעירה והייתי צריכה עבודה" ?
"משהו בסגנון: 'הייתי צעירה, אבל עשיתי עבודה טובה'".
|
|
|
|
|
|
|  | | "אין לי חבר כבר יותר משנה". צילום: אלי דסה | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
