שישי האחרון בתמונע. קורין אלאל מגיעה להופעה של עצמה אבל מקדימה שיא.
בינתיים באולם אחר מופיעים עם ההצגה "רעב" שזה כולל אסתי זקהיים וחני פירסטנברג ועוד כל מיני וקורין מחליטה שאם כבר תרבות זו לא מילה גסה, אז אפשר להיכנס וליהנות מפרינג' במקום לעשות חימום, בעיקר בגלל שאת המוסיקה ל"רעב" הלחינה קורין אלאל.
רק שקהל שמגיע מאוחר, שלא נאמר, ממש לקראת הסוף, מפספס את הקטע שאומרים "נא לכבות פלאפונים" והסלולרי של קורין נשאר פתוח וגם מצלצל בקריאות "מי פנוי לקבל שיחה" כמו אחרון הערסים בהופעה בהיכל התרבות של קריית גת.
קורין שמרה על הפאסון, מכחישה כל קשר בינה לבין המכשיר הרעשני הזה ובלי שאף אחד הרגיש סיננה את השיחה ואחר כך סיננה את עצמה החוצה. אבל זה ממש לא הסוף. חכו.
בהמשך מגיעים החבר'ה של "רעב" להופעה של קורין אלאל באולם הסמוך וב-מ-ק-ר-ה משאירים את הניידים שלהם לגמרי דולקים עד שאחד מהם (בלי שמות, כפרה עלינו) מתחיל לצלצל, מה שכמובן נורא מצחיק את קורין שפוצחת בחקירה ("זה אתם?") ואז בוידוי סוער על הבמה שקריאות ה"מי פנוי" באו ממנה.
