ראשי > רכילות > מורן שריר





פעם, כשהיינו שעירים וצודקים
מורן שריר מביט לאחור וקולט את האלימות העצורה בשארם של יהורם גאון ואסי דיין
10/5/2005
כשאמרתי לעצמי, תחשוב על סלב ישראלי, הדבר הראשון שעלה לי לראש זה צביקה הדר. אבל זו לא חוכמה, צביקה הדר הוא בהרבה מקרים הדבר הראשון שעולה לי לראש.

חוץ מזה ברגע שיצא גיליון יום העצמאות של רייטינג וראיתי את הדר מנפנף מנגל על השער, הבנתי שאני צריך למצוא מישהו אחר להיאחז בו.

יהורם גאון ואסי דיין הם כל הדברים האוטומטיים שנהוג להגיד על ישראל. שניהם כמו תאומים סיאמיים, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, גילמו בשנות השישים והשבעים את תפקיד הצבר המקסים, החצוף והשעיר.

לא צריך לחפש איפה הם היום, מספיק לראות שוב את אותם הסרטים הישנים בשביל להבין שמדובר בשני ניאנדרטליים המטרידים מינית למחייתם. ה"קסם" הוא בהמי, ה"אומץ" הוא טמטום, ה"צדק" הוא התחסדות וה"חוצפה הישראלית" גובלת בפלילים.

הדבר היחיד שנשאר זה עובדת היותם חתיכי על. אבל אפילו סריג השיערות שארוג על החזה הציוני שלהם נחשב פעם למופת והיום הוא נראה כמו בעל-חיים וולגרי שמקומו בהסגר.

מבט קצר על שני האנשים האלה בגלגול הנוכחי מראה שהתאומים הסיאמיים נפרדו לדרכים נפרדות ומקבילות. דיין בחר בחיי נדודים. דומה שאין לו מסלול מוגדר בחיים אבל הוא מתקדם בעולם באמצעות בעיטות. הוא בועט ונבעט ממקום למקום. יותר מכל הוא מזכיר ילד בן 60 עם תסמונת טורט.

גאון לעומת זאת בחר בממלכתיות כדרך חיים. דומה שגם כשהוא עומד לבד מול האסלה, הוא אינו מטיל את מימיו יותר מדי ימינה או שמאלה. בדיוק באמצע ורצוי על דפנות החרסינה, כדי לא לעשות רעש מיותר. לפעמים אני מזפזפ ורואה אותו ביום שישי בערוץ הראשון. המסקנה היחידה שלי בכל פעם היא שהאדם עשוי ממרגרינה. אני לא מבין איך אור הזרקורים לא ממיס אותו.

אז אפשר להגיד שהוולגריות האלימה והממלכתיות הממארת של שניהם היא מה שקרה לישראל מאז הימים של הבלורית היפה כשהם גילמו את יוני נתניהו ואורי מ"הוא הלך בשדות". בדיעבד אנחנו יודעים שהפלמ"חניק החמוד שגנב עוף מהלול הוא אותו פרעח שגונב מגבות ממלונות. בדיוק כמו שטופול המילואימניק המקסים שמזיין כל מה שזז בסרט "התרנגול", הוא אותו איציק מרדכי שנגע אובססיבית בחיילות.

אז אמרו את זה קודם לפני. לא משנה, זה לא הופך את זה לפחות נכון.

אני עדיין אוהב אותם. ממש. פעם החלטתי ביני לבין עצמי שהתמונה היחידה שהייתי מפלח מארכיון מעריב היא התמונה היפה של דיין וגאון בצילומי "מבצע יהונתן". כנראה שזו המורשת שלהם אלי.
דיין וגאון בתמונה שמעולם לא פולחה מארכיון מעריב
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


תסריטאי ואיש תרבות פופ
  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
גאון לעומת זאת בחר בממלכתיות כדרך חיים. דומה שגם כשהוא עומד לבד מול האסלה, הוא אינו מטיל את מימיו יותר מדי ימינה או שמאלה. בדיוק באמצע ורצוי על דפנות החרסינה, כדי לא לעשות רעש מיותר. לפעמים אני מזפזפ ורואה אותו ביום שישי בערוץ הראשון. המסקנה היחידה שלי בכל פעם היא שהאדם עשוי ממרגרינה. אני לא מבין איך אור הזרקורים לא ממיס אותו