יווני זה הכי אחי
יוסי שובל חושב שככל שסרנגה מתקרב ליוון, ככה הוא תופס את הישראליאנה בביצים
לאבא של שלומי סרנגה קראו איזידור, הבן שלו רצה להיות סטליוס קזנג'ידיס אבל גמר בתור נער פוסטר לאפילציה. איזה מצלולים יפים יש לכל המילים הללו מהמשפט הקודם. אפשר לשיר אותן לצלילי לחן יווני עממי, נניח "פוסומוליפי", אפילו מבלי להבין את המשמעות שלהם.
ניפגש ליד התמי 5
תגידו, אפשר לבצע שיר מרגש ולרגש מבלי להבין את משמעות המילים? כנראה שכן, אחרת איך אפשר להסביר את סרנגה התופעה. רגע, ולסרנגה האיש זה לא משנה? כנראה שלא, יש לו מספיק כסף להוריד שיער מכל הגוף, לשלם על מנוי לחדר כושר ולשמור על החיוך העקום.
סינגר-סונגרייטר
מה זה? ובשביל מה בכלל צריך לחבר מנגינות כשאפשר לקטוף אותן מאוויר הרים צלול כאוזו – מוכנות לשימוש. ולמה לדחוף פתאום את פוליקר? למה, הוא יווני? ועכשיו בדיוק היה יום השואה. לא יפה.
איך אומרים, רבטיקו או רבטיקה?
ביוון הסגנון הזה פוליטי מאוד. סרנגה מסכים? כנראה שכן, כי מתבצעת כאן חלוקת עושר מחודשת.
תחנות תרבות
אלבום בכורה אצל הראובנים, דואט עם איילת זורר, פלטינה עם "חגיגה יוונית", מועדון "חבית הזהב" באתונה וחזרה לישראל ל"חלום מתוק" עם מושיק עפיה. מרשים. וכל זה בלי מילה
יכול להיות שהוא אהבל?
ובכל זאת, מדוע שלומיקוס כל כך פוחד מהעברית? אולי הוא לא יודע מספיק? אופציה סבירה בהחלט עבור בוגר מערכת החינוך הישראלית (הרשמית, לא השחורה של העשירים).
תיאוריה פוסט-קולוניאליסטית
רגע, אולי זה בכלל הדיסוננס המוכר – מזרחי לא רוצה שיחשבו שהוא ערבי אז הוא מתפשר על לחנים יווניים. מממ... במקרה של סרנגה זה לא ממש משכנע. אם הוא היה חושב שהוא יכול לבנות את עצמו כמותג של רבעי טונים הוא בטח היה הולך על זה.
אז סרנגה, מה הופך אותך לכל כך ישראלי?
תראה רפי, אני חושב שזו הגישה. הלוק. הנפח. הצמוד במפשעה. בסופו של דבר, להיות יווני זה הכי ישראלי.
שלומי סרנגה ארכיון
עדכון אחרון : 11/5/2005 18:59
נא להמתין לטעינת התגובות
