ראשי > רכילות > מקומי > כתבה





מפגש הקוסקוס
מאגף הזוהר הנצחי קבלו את ניקול הלפרין, מאגף הזוהר הטרי הריעו לסימה בכר, ומחיאות כפיים גם לאביטל דיקר, נציגת הבלונד. שלוש נשים שיודעות משהו על העולם הזה כונסו לצפייה משותפת ב"עקרות בית נואשות", שעולה בשבוע הבא, ופתחו את הלב. למה עזבה ניקול את רמת אביב ג'? איך זה שמדביקים לסימה רומנים מהצד? ומה יש לאביטל נגד פוסט פמיניזם? דבר אחד בטוח, רומן עם הגנן כרגע לא רלוונטי
  גבי בר-חיים ואיתי יעקב, סופשבוע
13/5/2005  11:34
יריית אקדח אחת, ללא מניע נראה לעין, שמה קץ לחייה של מרי אליס יאנג ומכניסה את חברותיה לסחרור. יאנג, עקרת בית ומאמא עוף למופת, מחליטה להיפרד מהעולם ומותירה בו חבורת נשים בגילי ה-30, החולקות מרחב מחיה משותף בפרבר אמריקני מהמעמד הבינוני פלוס. כל אחת מהן מתחילה לבחון מחדש את חייה, כולל טאטוא אבק מהפינות החשוכות ביותר. מהחומרים האלה נוצרה הדרמה הקומית "עקרות בית נואשות", מהסדרות הנצפות והמדוברות ביותר בארצות הברית, שתחרוך לראשונה את מסכינו ביום ראשון הקרוב בערוץ +yes.

מרגע מותה יאנג היא הקול המנחה בסדרה. נוכחותה כרוח רפאים מסתתרת בכל פאי תפוחים, מזכירה לסובבים אותה ולצופים בבית שמעבר לשיניים הצחורות, לבגדים המגוהצים ולמפיות הרקומות, הייאוש אף פעם לא נעשה יותר נוח.

במהלך העונה הראשונה נחשפים הסודות הקטנים והמלוכלכים של אותן נשות פרברים, מסוזן מאייר הגרושה הרגישה שבעלה עזב אותה לטובת המזכירה שלו, דרך ברי ון דר קמפ, לכאורה עקרת בית למופת, לינט סקאבו, קרייריסטית לשעבר, מחתלת בהווה ועד האקס דוגמנית גבריאל סוליס שמנהלת רומן עם הגנן. גם אידי בריט, גרושה סדרתית שקופצת ממיטה למיטה, היא חלק מהעסק.

"עקרות בית נואשות" סחפה את אמריקה עד כדי כך שאפילו לורה בוש, הגברת הראשונה, טרחה לדווח לכתבי הבית הלבן שבסופי שבוע בעלה מותיר אותה לבד מול המוצר הטלוויזיוני הלוהט של רשת איי בי-סי. אבל הסדרה איננה עוד תופין לנשות פוליטיקאים משועממות. למעשה, "עקרות בית נואשות" לשנות האלפיים היא מה ש"סקס והעיר הגדולה" היתה לניינטיז: סוג של בבואה שמספקת לצופים ייצוג של נשיות מעודכנת. במילים אחרות, הרווקות הניו יורקית על כל גרורותיה היא פאסה. קארי בראדשו כפי שהכרנו אותה התפגרה וכעת היא חיה בפרברים, לובשת טרנינג, אוחזת בדבוקת ילדים ומתמרמרת על מיסטר ביג שמשאיר אותה לטבול בחיתולים מלוכלכים. קוסמופוליטן? לא תודה. יותר עדיף לשחק קלפים עם הבנות.

מדובר בלא פחות ממהפך בדימוי הנשי המיינסטרימי בארצות הברית. כפי שמיליונים התמכרו להשתרללות של סמנתה ב"סקס והעיר הגדולה", כך 23 מיליון אמריקנים צופים שבוע אחר שבוע במאבקיה של לינט סקאבו אל מול התפלצות שהיא מכנה צאצאיה. הדבר היחיד שעבר מעידן קארי בראדשו ל"נואשות" הוא החבורה הנשית המוכרת, על פטפטת הפות המשובחת שבה.

כהומאז' להגעתה של הסדרה ארצה כונס מפגש פסגה במסעדת ארטישוק התל אביבית. בתפריט: שמפניה, כבד אווז וצפייה בשני הפרקים הראשונים של הסדרה. בפאנל שלוש נשים מוכרות לציבור, כל אחת ופועלה היא. סימה בכר, 28, היא החביבה העונתית של תעשיית הדוגמנות המקומית אחרי שזכתה במיסיז יוניברס, התחרות העולמית למלכת היופי של הנשים הנשואות, נשואה כשש שנים לכדורגלן אילן בכר (שמשחק כיום בקבוצת בראגה בפורטוגל) ואם לליה בת השנתיים וחצי. ניקול הלפרין, 35, היא מלכת יופי לשעבר ונערת זוהר נצחית; אם לשלושה, שניים מנישואיה לאיש העסקים רוני מאנה, שלו היתה נשואה במשך 13 שנה והשלישי מעופר לוי, איש שירותי הביטחון שאיתו התחתנה אחרי גירושים לא קלים. אביטל דיקר, שחקנית בולטת ודוגמנית לעת מצוא, איפשהו בשנות השלושים לחייה, היא אם לנינה בת הארבע ולילו בת השנתיים וחצי. בעברה היתה נשואה כמה פעמים (לבקשתה לא ניכנס לזה) ולא מזמן התגרשה מהבמאי גבעון שניר. לאחרונה נקשר שמה במוזיקאי חיים צינוביץ'.

בכר הקפידה לאכול כשר, הלפרין נשנשה חזק לחם, דיקר התענגה על לנגוסטינים, וזה רק אחד ההבדלים ביניהן. אבל אם אוספים שלוש נשים באמתלה של צפייה בסדרה על נשים, כמה שהן לא יהיו שונות, הפטפטת מובטחת. כסף ואהבה, קריירה מול גידול ילדים, גברים וזוגיות, פחדים ובדידות, דיכאון והגשמה עצמית. סקס? לא הפעם.

טניס זה לא רק ספורט
"לדעתי אחד הדברים הכי חשובים בעולם זה להגשים את עצמך", נאנקת בכר בסיום הפרק הראשון למראה אשת הקריירה העוסקת בהווה בגידול עדת זאטוטים. "את יכולה להדחיק מרמור שנה, שנתיים, אבל זה תמיד יישב לך בפנים ולא תהיי מאושרת".

אבל את לא ויתרת על קריירה בשביל לגדל צאצאים.
"נכון, אבל קחו אותי ואת אילן. אילן חי בפורטוגל, אני חיה בארץ, אנחנו נשואים ולא חיים ביחד. כאילו, אנחנו ביחד והכל בסדר, אבל אילן מאוד שאפתן ורוצה לשחק כדורגל בקבוצות הכי גדולות באירופה. אני, מבחינתי, לומדת, קצת עובדת, רוצה להגשים את החלומות שלי, שואפת להגיע להרבה יותר ובגלל זה אני בארץ. זה מחיר שאנחנו משלמים בגלל ששנינו לא מוכנים לוותר על הקריירה והחלומות שלנו. אז נכון, יש הרבה בדידות, אבל אני אישה חזקה".

איך את מתמודדת עם הבדידות?
"יש סרטים בדי-וי-די, יש חברות. חוץ מזה, אני ואילן מדברים כל היום בטלפון, מסנג'ר, כל תקשורת שאפשר".

עושר יכול לפצות על בדידות?
"ממש לא".

אנשים מדברים, לא? את יודעת, שמועות על רומנים מהצד.
"אנשים חושבים, בטח שחושבים. הם נהנים לחשוב דברים כאלה. עשו לי את המוות. אתם יודעים כמה פעמים התקשרו אלי ושאלו אותי,'למה את לא עם אילן? למה לא הצטרפת אליו?', כמה פעמים חשבו שיש לי או לו רומן? איזה שטויות. לאנשים אין מה לעשות בחיים. פעם אחת הלכתי לקניון עם אח שלי, שהוא גבוה וחתיך, ואחר כך כתבו שסימה בכר נראתה בקניון עם גבר. אני לא מתייחסת לזה".
לינט , שדיברת עליה, החליפה משרת ניהול בכירה בטיפול בארבעת הילדים שלה. היא כן ויתרה.
"ובגלל זה היא ממורמרת. תמיד יהיה בה את הספק של מה היה קורה אם היא היתה נשארת בעבודה ולא מוותרת. אין ספק שילדים הם עולם ומלואו, אבל הם גם השקעה שלא נגמרת. כשאת מביאה ילדים לעולם את צריכה לגדל, להשקיע ולא להביא מטפלת".

דיקר: "אנשים לא מבינים שלהיות אמא, לפחות אצלי, זאת העבודה הכי קשה שעשיתי בחיים. אין קאט. ילדים זה הפרויקט של החיים שלך וזאת עבודה מאוד קשה. בשנות האלפיים סוף סוף הרמנו את הראש ונשים מנסות למצוא את האיזון. כי המקום שאת עובדת כמו גבר משבע בבוקר עד תשע בערב הוא לא הגיוני יותר. נשים היום חושבות: רגע, אנחנו רוצות לקחת את זה באיזי".

בכר: "ברור שילדים זה משרה מלאה, אבל הגשמה עצמית זה חשוב. עם כל הכבוד לבית, את באיזשהו שלב בחיים מרגישה משותקת".


הנשיות העכשווית לא ממש מציעה פתרון לקונפליקט הזה.
 דיקר: "תקענו לעצמנו גול עצמי עם כל הפוסט פמיניזם הזה. פעם חלוקת התפקידים היתה הרבה יותר ברורה. אנחנו שני זנים שונים וגם ככה התקשורת בינינו לא משהו והיום בפוסט פמיניזם, כאשר הנשים מודיעות שהן שוות אך שונות, אין באלאנס. אני חושבת שהכיוון הוא חזרה לאמהות, אבל עוד לא מצאנו את הפתרון להיות אמא, אשת קריירה ופצצת על. מצטערת. אני מחכה שמישהו יוריד אותי מהעץ הזה שטיפסתי עליו".

המציאות שמשתקפת בסדרה מוכרת לכן?
הלפרין: "נתקלתי במקרים כאלה, ראיתי מקרים כאלה. אני חיה, מכירה, יודעת".

מה את מכירה? "שיעמום והתעסקות בטפל. כשאת אישה לא עובדת שיושבת בבית כל הזמן, את מתעסקת באיזה יהלומים לקנות. אם תליון של 15 אלף דולר זה מה שמחזיק אותך, אז החיים הם כבר שיעמום. וזה קיים פה, לא בהוליווד".

זה קיים גם ברמת השרון, שאליה עברת מרמת אביב ג '?
"חיפשתי ברמת השרון רחוב בלי מרצדסים ושופוני, אבל אני אומרת שזה קיים כי נתקלתי, ראיתי. חייתי בסביבה כזאת וברחתי ממנה". בכר: "אני גם חיה בסביבה כזאת ויודעת שזה קיים". הלפרין: "יש גם משהו שנקרא'המעמד מחייב'. חייב שיהיה מרצדס, חייב שיהיה לה טניס וכזה עם יהלומים. אני יודעת, אני הייתי שם".

מה זה טניס?
בכר: "זה צמיד שכולו יהלומים. עלית רמה? את חייבת וילה כזאת, וזה שהאישה לא תעבוד זה חלק מהמעמד. זה לקום בבוקר, לעשות אימון כושר, אחר כך לקבוע עם החברות, לשבת לקפה בכיכר המדינה או בקניון רמת אביב ולחזור הביתה". הלפרין : "ואם יש לך מרצדס ואישה שיושבת בבית, אתה גם חייב פילגש. זה מחייב. גם אם הכל טוב בבית". בכר : "יכול להיות שהאישה שלך מהממת ופצצה ויש לך הכל, אבל זה לא משנה". הלפרין : "זה כאילו האמא שמגדלת את הילדים לא יכולה לעשות מה שההיא עושה. לא ללכלך אותה".

בפרק שראינו דווקא לאישה יש מאהב, הגנן.
"בטח, כי אין לה זוגיות טובה והיא משועממת. כל היום בכסף. וזה קורה הרבה". בכר : "זו אישה שיכולה לקחת כל אחד ועל מי הלכה? על הגנן. כי הוא הקאבר הכי טוב. כאילו 'נראה לך, אני והגנן? כאילו, הלללללו?'". הלפרין : "מה שאני למדתי זה שאם יש זוגיות טובה אז החיים טובים בלי שום קשר לכמה כסף יש לך. אני חושבת שלאישה הזאת מהסדרה, עם הארבעה ילדים, היתה זוגיות מעולה. בעלה מגיע הביתה, מתגעגע, והדבר הראשון שהוא רוצה זה לנשק את אשתו. אז כמה שקשה עם הילדים או שיש לה מרמור מסוים, זה שבעלה מגיע ומתנהג ככה ויש סקס וזוגיות טובים זה כאילו מצדיק הכל. פעם חייתי עם כל ה. . . עזבו . ישבתי בבית. היום אני יודעת שאם אין משהו שמוציא אותך מהבית את נופלת לשיעמום ושם מתחילים הדברים הרעים. למדתי על בשרי".

תסבירי . יש הרבה נשים שהיו רוצות לשבת בבית.
"השיעמום אוכל אותך. זה את והיהלומים ב-15 אלף דולר, ואם זה לא 15 אלף דולר, זה לא טוב, לא בא בחשבון. רק 15 אלף דולר זה צריך להיות. החיים סובבים סביב כמה כסף במקום סביב החיים האמיתיים: זוגיות, ילדים, משפחה".

בשלב מסוים הרגשת שהמרדף אחרי הכסף תפס גם אותך?
"בגלגול הקודם. אבל הגיע שלב שכל כך נגעלתי מעצמי שברחתי. כשזה התחיל להיות מגוחך ולא היה שם שום דבר אמיתי".

ניקול וסימה, שתיכן ישבתן בבית תקופות. הייתן עושות את זה שוב?
בכר: "כשגרתי עם אילן בספרד השתגעתי.כל היום הייתי בבית. החדר כושר היה המפלט שלי, הייתי הולכת לשם שעתיים ביום רק כדי שיהיה לי עוד זמן בחוץ. לא היו לי חיים וזה גמר אותי. זאת התקופה הכי קשה בשבילי והחלטתי שזה יותר לא יקרה. אני צריכה לקום, להתלבש, לקחת את הילדה לגן ולהמשיך לעניינים שלי".

הלפרין : "בואו נגיד שבגלגול הנוכחי לא היתה לי את האפשרות לבחור. פעם ישבתי בבית, אבל עכשיו המציאות מחייבת שצריך להביא כסף. אני לא בשלב הזה שאני צריכה לצאת מהבית כדי להרגיש שאני עושה משהו, אני צריכה לפרנס".

בכר: "אבל כשישבת בבית היית ממורמרת מזה, ניקול?". הלפרין : "לא, כי גידלתי ילדים, השקעתי בהם. אז זה התאים לי, אבל אני חושבת שזה גם תלוי בבגרות. אני כיום לא רוצה את אותם דברים שרציתי כשהתחתנתי בגיל 20. אז הייתי צוציקית, מה ידעתי".

בכר : "את מזכירה לי אותי, אני כל כך מזדהה. אני בת 28, התחתנתי בת 22. הגעתי מירושלים לתל אביב, לא ראיתי כלום בחיים שלי. הכל קרה מהר. לא היה לי זמן לחשוב ".

את מצטערת על זה שהכל קרה לך כל כך מהר, חתונה, ילדה?
"לפעמים אני מסתכלת על רווקות תל אביביות בנות 28-27, ששוכרות דירה עם חברה, נוסעות לתאילנד, מכירות בחורים, עושות פה, עושות שם. אני לא מתחרטת על שום דבר, כי יש לי בעל מדהים מדהים מדהים,התחתנתי מהסיבות הנכונות,אבל היום מאוד חשוב שבחורה כן תעבור את כל השלבים האלו בחיים. אם הבת שלי תבוא בגיל 20 ותגיד לי:'אמא, אני רוצה להתחתן', אני לא אגיד לה לא, אבל אני אגיד לה:'חכי רגע, אין מה למהר. את תתחתני בסוף, אין סיבה שלא, אבל תחווי את החיים האלה ותגיעי לשם כשאת מלאה ויודעת'. יכלה להיות לי חרטה אם היו לי חיים לא טובים, אבל אני יודעת שהכל בסדר. אפשר להגיד שזה סוג של החמצה".

הלפרין : "זו טעות להתחתן בגיל 20. אז לא הייתי בוגרת ומשכילה כמו שאני היום. מה הייתי בגיל 20, עולר . הייתי חתיכת כלום, עשיתי הכל מהסיבות הכי לא נכונות שיכולות להיות. היום בחיים לא הייתי מתחתנת עם הבן אדם הזה (רוני מאנה-ג.ב.ח וא.י) במצב הזה ועושה את אותן טעויות. היום אני מאוד מבוגרת, מבושלת ומחושבת בכל דבר שאני עושה. אין מצב שהייתי עושה החלטות גורליות בכזאת ספונטניות".
צילום: ראובן קסטרו
גרושה זה מפחיד?
נכון להיום השלוש מייצגות פוזיציות שונות בזוגיות, אבל שלושתן עובדות חלקית כדי לגנוב עוד דקה עם הילדים. דיקר משחקת, בכר מדגמנת והלפרין משמשת יועצת תדמית במכון לניתוחים פלסטיים ומייחצנת תוסף מזון מחומרים טבעיים שמיועד לשריפת שומנים. הניסיון של כולן, למרות הקלישאתיות של העניין, הוא לצוף איכשהו מעל אלפי הבעיות שמציבה המציאות היומיומית שלהן.

דיקר, למשל, כמעט לא הגיעה למפגש כי לא מצאה בייביסיטר. "בייביסיטר זה עם סנובי, נוראי", היא מתלקחת. "כן באות, לא באות. יש ווייטינג ליסט. אני מזמינה בייביסיטר ארבעה ימים מראש".
בכר : "אצלי היא בפול טיים ג' וב. אני מתקשרת אליה:'שמעי, אני צריכה אותך היום בשבע בערב', והיא אומרת לי,'יש לי מגן מחר, איך אני אלמד?', ' לא נורא', אני עונה לה,'תסתדרי'".

עולה אצלכן לפעמים השאלה: האם אני אמא טובה?
בכר ודיקר: "כל הזמן".

ומה התשובה?
בכר: "יש טעויות. לפעמים אני תופסת את עצמי צורחת על הילדה ואומרת: פאק, מה אני מבהילה אותה? ואני מרגישה הכי חרא בעולם. מצד שני, מה, הכל רק בחיוכים? הכל רק בהיגיון? אז יש ימים שאת פשוט מתפרקת".

דיקר : "אין דבר כזה אמא טובה, יש אמא נסבלת. הדבר הכי חשוב זה לעשות הכי טוב בלי להרגיש אשמה. לא תמיד אתה עושה את הדברים הנכונים וזה לגיטימי לכעוס ולהיות שמח וזה טוב שילד רואה שככה זה החיים. אני לא מאמינה באלה שעוטפים את הילדים במלמלות. הדבר היחיד שאני מאמינה מכל הפלונטר הגדול הזה שנקרא אמהות זה שצריך לתת להם להרגיש הכי אהובים בעולם. זה הכלי הכי טוב שאתה יכול לתת להם כשהם יוצאים למסע הזה שנקרא חיים".

הרגשתן פעם שהילדים הם עול? שנמאס לכן?
הלפרין: "את לא יכולה להרשות לעצמך להגיד את זה. זה לא נמאס אף פעם".

דיקר : "זאת האהבה הכי גדולה בעולם. זה לא שלא בא לך לפעמים לשים אותם על פאוז וללכת לעשות אמבטיה בשקט. ועזבי אמבטיה, תנו להיכנס לשירותים לבד. אתה מאבד את הפרטיות שלך בזמן שאתה מתחתן. אתה מתעסק רק בעצמך, במי אתה ומה אתה, ופתאום, בקאט מטורף, אתה לא אדון לעצמך. בקיצור, כל מה שהבטחת לעצמך כל החיים שלא תעשה,אתה עושה.אתה הופך לסמרטוט. יש שני גמדים שרודים בך ואתה עושה את זה כי אתה אוהב אותם בטירוף. איפה הימים שהייתי מתעוררת ב-12 בצהריים ? זה סוף היום מבחינתי. אבל זה אושר שלא הייתי מחליפה בכלום".

כמה ממדרים מול ילד? כמה ממדרים מול בן זוג?
דיקר: "אני חושבת שהדבר הכי קל בנישואים זה להיסחף כל אחד לחיים שלו. כשהחיים קשים ועמוסים הכי נוח וקל זה להתרחק אחד מהשני ומה שנשאר מהזוגיות זה' מי לקח את הכביסה' ו'שילמת את החשבון בסופר'. זה התחלת הסוף".

הלפרין : "הכל מתחיל בחברות טובה. ברגע שמשהו מתחיל להיסדק בזוגיות ולא מטפלים בזה זה הסוף. גם אם לא מתגרשים מוחשית, הפירוד נעשה. מתחילים לטאטא דברים מתחת לשטיח".
בכר : "אני רואה גירושים כדבר מאוד מפחיד. כאילו, פתאום אני לבד. איך את מחזיקה את עצמך לבד? איך את חיה לבד? אני מאוד מפחדת מהלבד, מהבחוץ".

הלפרין : "לך זה לא ישנה הרבה, כי את לבד, יש לך חיים משל עצמך ואת מתפרנסת בעצמך. יש לך את החיים והיומיום שלך ". בכר: "אני מפחדת מהבחוץ כי לא היה לי את הבחוץ. מבחינת זוגיות, אני חוזרת להיות רווקה".

גרושה.
"עוד יותר מפחיד". דיקר: "מה קרה לך? את נורמלית? את לא יודעת על מה את מדברת". בכר: "בגלל שהתחתנתי צעירה ישר נכנסתי לבועה של הנישואים. לא היתה לי את האינטראקציה עם גברים, לעבור אכזבות, אהבות. אם אני צריכה היום להיות לבד הדבר שהכי מפחיד אותי זה לא הכסף, הפרנסה ולא איך שאני מגדלת את הילדה, מפחיד אותי העניין של בינו לבינה. אני רואה מה קורה היום בחוץ וזה מפחיד אותי".

דיקר: "את חיה בסרט". הלפרין: "אני אגיד לך מה קודם כל צריך להפחיד אותך: כסף, ילדים, תעסוקה. ראית בראי איך את נראית? איזה מצחיקה את. קודם כל הפרנסה, אחר כך הילדה ואחרי זה הזוגיות".

דיקר: "רגע, שנייה, תעצרו רגע. גירושים זה לא רק נפרדת ויוצאת לחפש מישהו אחר. אני חושבת שכל הסיפור הזה של הסוס הלבן זה פיקציה. סימה, תראי איך את מדברת, כמו אחת שמגיל שנתיים טחנו לה את המוח שאם היא לא מוצאת גבר אין לה קיום עצמאי בעולם הזה חוץ מלהוליד ילדים".

בכר: "אני רואה את החברות הרווקות שלי, הן לא מצליחות למצוא בן זוג". דיקר: "מה זה לא מוצאות? העולם מלא אנשים. מי שרוצה מוצא. תשמעי, מאוד קשה לוותר על החופש שלך. היום בגיל 30 את יודעת מה זה המשמעות של חופש ומימוש עצמי ואת לא ממש רוצה לוותר על זה. גם מאוד קשה למצוא בן זוג ולהתפשר ולהיות נחמדה".

בכר: "אולי הן הגיעו לגיל שהן יודעות יותר מדי?". דיקר: "היום זה לא מובן מאליו שלהביא ילדים ולהתחתן זה הדרך אל האושר. אני חושבת שבכלל כל האגדה על האביר הלבן, זה מיתוס. אצל גברים זה אחרת. תלמד, תעשה קריירה. במערכות יחסים, בגלל שכל אחד זורם למקום שלו, נוצר איזה ניכור ובגלל שהחיים הם אובר עמוסים נוצרים ניכור ובדידות שהם הרבה יותר קשים משאתה חי לבד. להיות יחד ולהרגיש לבד זה הכי נורא וזה כאילו הסוד שלא מדברים עליו ואף פעם לא מעלים אותו. ואז, מה שקורה, הוא ממלא את הצרכים שלו ממקומות אחרים ויוצאת עקרת בית נוירוטית או מישהי שבוגדת בבעלה עם הגנן".

ניקול , את מאמינה שיש דבר כזה אביר על סוס לבן?
"פעם יצאתי לרכיבה על סוסים בארצות הברית באיזה נוף מדהים על נחלים והרים עם אחי, ואחרי איזה שעה וחצי של רכיבה בין צוקים אמרו לי שהסוס הלבן שלי עיוור".

יש לזה הרבה משמעויות?
"אומרים שסוסים עיוורים מרגישים את הדרך ואת הרוכב".

כלומר, צריך לחפש חתן גידם או עיוור?
(צוחקת) "רק התפללתי כל הדרך שנגיע חזרה".

מה תעשי כשנסיים את השיחה?
"בוא נגיד שאני הולכת עכשיו הביתה ואני מבשלת למחר איזה קוקוריקו ותפוחי אדמה. לעתים רחוקות מזמינים מבחוץ, כי זה קצת אמא לא טובה". בכר: "אני אולי לא נראית, אבל אני מבשלת הכל ואת כל המאכלים של אמא שלי: קוסקוס, דגים, בשר, עוף בתנור, מטבוחה, חצילים וסלק". הלפרין: "תזמיני אותי". בכר: "בשמחה. נעשה ארוחה בכיף, במרפסת. אני נורא אוהבת לבשל, לארח, אני רק לא סובלת לנקות. לא יכולה. זה יכול לגמור אותי".

נו, אולי תתפתח כאן חבורת בנות חדשה.
"לי יש חבורה שמורכבת משלוש נשים עם ילדים שיוצאות יחד, אבל הומואים הם החברות הכי טובות שלנו. זה משהו שאם אין לך אותו את לא מבינה. אין מה לעשות, זה הכי נכון. אני חולה עליהם. עשיתי עכשיו שידוך מהשידוכים: שי טובול המעצב וחבר טוב שלי אייל, ארכיטקט שהוא משהו סוף, שתמיד אומר לי:'נראה לך שאת יוצאת ככה מהבית?'. ותאמינו לי, שאלוהים יחליט אם מגיע לי מקום בגיהנום או בגן עדן". הלפרין : "בטח בגן עדן. אלוהים הוא דו מיני".
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
הלפרין: "השיעמום אוכל אותך. זה את והיהלומים ב-15 אלף דולר, ואם זה לא 15 אלף דולר, זה לא טוב, לא בא בחשבון. רק 15 אלף דולר זה צריך להיות. החיים סובבים סביב כמה כסף במקום סביב החיים האמיתיים: זוגיות, ילדים, משפחה"