חוזרים לימית
לפני ארבע שנים סומנה ימית סול כאחת ההבטחות בזירת הדוגמנות והטלוויזיה, אבל רגע לפני שהפכה לכוכבת מן המניין, החליטה להתאייד. עכשיו היא חוזרת לעניינים, מצוידת לא רק בתואר ראשון בפסיכולוגיה ובטבעת נישואים, אלא גם בנכונות, בבשלות ובביטחון העצמי שכל כך היו חסרים לה אז. תציצו בתמונות ותבינו
עד לפני ארבע שנים נחשבה סול, 23, לאחת התופעות הצעירות והיפות במבשלת הזוהר המקומי; או אז, החליטה להוציא לעצמה צו הרחקה זמני. "לא בער בי להמשיך לעבוד. היה חסר לי משהו. אז או קיי, אני טובה במשהו אחד, אבל
אמרה ועשתה. בארבע השנים האלה הספיקה סול להינשא לאייל פלדמן, 33, לסיים לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ולהתמסר לעיסוק המרכזי והחשוב בחייה, כרכזת פעילות חברתית במחלקה הסגורה לנוער, בבית החולים הפסיכיאטרי "גהה". רגע לפני שהיא ממשיכה לתואר השני, היא קפצה להיזכר בתהילה. ולא מדובר במשימה קשה מדי עבורה.
על אף גילה הצעיר, נראה ששמה של סול מתנוסס כבר זמן רב בתודעה הקולקטיבית. היא החלה את דרכה בגיל 15, כבר אז דילגה בין דוגמנות, משחק, הגשה טלוויזיונית, וזכתה למעקב עיקש של מדורי הרכילות ולכתבות בעיתונים מובילים. היא הצהירה אז שהיא רוצה להיות רופאה, אשת מחשבים, או אולי להשתלב דווקא מאחורי הקלעים של עולם היצירה הישראלי.
"כשאתה בן 15, הפנטזיות שלך אחרות. דברים שאמרתי אז היו מעבר לכותלי בית הספר והבגרויות, והם לא רלוונטיים יותר. זה היה עוד לפני שידעתי מה אני רוצה, ורציתי ללמוד הכל. זה גם היה חלק מהרצון שלי להוכיח שיש בי יותר מחיצוניות. הפנים שלי היו המוקד ורציתי להגיד שיש כאן עוד משהו. היום בכלל פחתה אצלי הנטייה לנסות להראות לאנשים מי אני, פחות מפריע לי מה חושבים עליי, פחות חשוב לי להוכיח את עצמי".
עם זאת, סול עדיין משתמשת בלשונה במשנה זהירות. היא לא ממהרת להתחייב להצהרות, שוקלת ברצינות כל מילה ונורא חוששת שלא תתפרש כהלכה. "לא התראיינתי הרבה זמן, אני כבר לא רגילה להיות המרכז, זה מביך אותי ומפחיד אותי", היא אומרת. "מה גם שאף פעם לא ריציתי מראיינים, כי אין לי מה לספר. אז התעסקו בגירושים של ההורים שלי, בבני הזוג שלי, ועיוותו את הדברים. לפעמים אני די משעממת ולא מקבלים את זה. תמיד הייתי ילדה טובה. אומנם מיציתי ועשיתי המון, אבל כל פעם כשנגמרו הצילומים, הייתי חוזרת הביתה לירושלים".
סול נולדה בתור ימית סוויסה לאמא גננת ולאב קבלן בניין. כשהיתה בת שנתיים, עברו הוריה מחיפה למבשרת ציון, שכונה יוקרתית בפאתי ירושלים, שם העבירה את ילדותה לצד אח ואחות גדולים, ואחות קטנה. כשהיתה בכיתה ז' התגרשו הוריה, ואביה בנה משפחה חדשה עם מי שהיתה מזכירתו, ובהמשך חזר בתשובה. בשבע השנים האחרונות התווספו לה ממשפחתו החדשה של אביה לא פחות מחמישה אחים.
היא היתה תלמידה טובה וספורטאית מצטיינת, כיהנה כיו"ר מועצת התלמידים, אך לא אחת היא סיפרה על יחס עוין וקנאה מצד חבריה, כולל גרפיטי וחרם ממושך. היא למדה בית ספר אקסטרני וקיבלה פטור מהשירות הצבאי, לאחר שנמסר לה על עודף בכוח אדם.
לעולם הזוהר היא נחשפה כשזכתה במקום שלישי בתחרות "סופר מודל 97", בניצוחה של בטי רוקאווי וסוכנות "אימאג'". שם גם פגשה לראשונה את סוכנה היום, רפי עגיב לסוכנות DNA. בהמשך הפכה סול לאבן מחלוקת בין רוקאווי לסוכן עובד מחפוד, שאליו עברה כדי להוציא רגל מהדוגמנות ולהכניס את השנייה לעולם המשחק.
עד גיל 18 הספיקה סול להיות חלוצת דוגמניות "אירוקה", כיכבה בקמפיינים לחברות אופנה כמו "ג' אמפ" ובסרטון המאבק באיידס. בתחום הטלוויזיה היא זכתה למשל לגלם דוגמנית בסדרה "קפה פריז", לשחק בסדרה "דואר נע גליל מערבי" של גלילה רון פדר, הגישה את תוכנית הנוער "יש בעיר מסיבה" לצד תומר יוסף, שביקרה כל פעם במקומות בילוי בעיר אחרת, את תוכנית הילדים "טוויפסי" בשבת בבוקר, ואף זכתה בפינת הומור ב"רק בישראל", הזכורה בעיקר בזכות החיקוי המוצלח של יעל בר זוהר.
אלא שדווקא אז, לפתע, היה דחוף לסול לעזוב את הכל ולפנות ללימודי פסיכולוגיה. באותה תקופה, אחרי רומן מתוקשר מדי עם טל מוסרי, הסכימה סול למסור רק על אהבה חדשה, הצהירה כי היא לא מתכוונת להתחתן בעשר השנים הבאות ונעלמה. שנתיים וחצי לאחר מכן, ללא קול תרועה רמה, היא נישאה לפלדמן, מנהל חטיבת פתרונות עסקיים בחברה לטכנולגיה.
"לא חשבתי שהוא יציע לי נישואים", היא מספרת. "בארוחת בוקר ביום שבת הוא שלף טבעת ואני הסכמתי, ומאז האהבה רק מתגברת. אנשים הופתעו בגלל הגיל, אבל עבור מי שהכיר אותנו, זה היה נראה הכי טבעי בעולם. זה לבחור לחיות עם החבר הכי טוב שלך כל החיים".
סול ופלדמן גרים יחד בבית מעוצב ברמת הדר, ליד קרית אונו, ומגדלים את חתולם האהוב, ג'יימסון. ביום הולדתה האחרון יזם פלדמן ביקור משותף של שניהם במצפה התת-ימי באילת, כדי לעזור לסול להתגבר על פוביית הכרישים ממנה היא סובלת. "אני ממש חרדה מכרישים. אני רואה כריש בטלוויזיה, וזה עושה לי צמרמורת. אני נכנסת לים עד גבול מסוים ושוחה לצדדים, אף פעם לא לעומק. אין לי מושג ממה זה נובע, אפילו לא ראיתי את'מלתעות', ואין לי שום הסבר הגיוני, אבל דגים גדולים מפחידים אותי. הביקור במצפה לא ממש עזר. זה הכי מצחיק, שקוראים לי ימית ואני פוחדת מן הים".
במהלך תקופת הלימודים, כשאבק הכוכבים הלך והתפוגג לו, יכולתם למצוא את סול ממלצרת במסעדת דגים ומוזגת משקאות בברים נידחים. "יש לי תואר במלצרות", היא אומרת. "אבל זה נראה לי שלב מעצב באישיות - לא הייתי רוצה לא לעשות את זה. אני חושבת שאם הייתי רוצה, הייתי יכולה לעשות דברים אחרים, אבל החלטתי שזו תקופה שבה אני מתמקדת בלימודים. הרגשתי שאני במקום אחר. בגלל זה היום אני הרבה יותר נהנית מצילומים, אני רואה את זה כזכות".
בהמשך היא עבדה כמדריכת ספינינג במכון כושר, עבודה שהיא עושה גם כיום. "מעצבן לעשות ספורט, וכשאני עובדת במכון אני יודעת שאני חייבת ללכת. והאמת, שהייתי חייבת למצוא תחליף למלצרות".
בימים אלה, כאמור, היא לומדת גם למבחני הקבלה לתואר השני; אבל את עיקר זמנה היא מקדישה לעבודה במחלקה, במסגרתה היא מארגנת ולוקחת חלק בפעילויות חברתיות, כמו ביקור בבריכה, יום ספורט או דיון נוקב על התוכנית "הברבור".
"במסגרת הלימודים התנדבתי במחלקה, וכשסיימתי, הציעו לי לעבוד שם והסכמתי מייד. השנתיים שם לימדו אותי המון על עצמי כבן אדם, על אנשים, הרבה מעבר להעשרה הלימודית. אתה רואה ילדים מדהימים ברגעים הכי אמיצים של החיים שלהם, וזה ממלא השראה. אני חושבת שהם אוהבים אותי, ואני מתה עליהם. יש שם חברויות גדולות, ואני כמו אחות גדולה שלהם".
הם מודעים להיותך מפורסמת?
"כן, אבל שם אני לא המרכז. הם נורא מתרגשים כשהם רואים עבודות שלי, ולפעמים אני מספרת על חוויות והם מסתלבטים עליי כשרואים דברים שלי. תמיד יורדים עליי שאני חורשת על אותם בגדים".
למרות כל עיסוקיה, אין זה אומר שלאורך תקופת הצינון ישבה סול על מי מנוחות. היא קיבלה הצעות ונאלצה לסרב, את האחרות היא רצתה, וזה לא היה הדדי. בכל זאת, היא ביקרה כמעט בכל האודישנים לטלנובלות המקומיות.
"אומנם הייתי בכל האודישנים, אבל לא בלב ממש שלם. לא יכולתי באמת להפסיק פתאום את הלימודים לחצי שנה. כנראה מישהו שמר עליי מלמעלה. וכאילו גם הדמויות - לא היה שם משהו שאמרתי 'ואוו, איך בא לי לעשות את הדמות הזאת'. אני גם באמת יותר נהנית מעשייה של סרטים, אבל אני לא נגד טלנובלות".
אז נגד מה את?
"יש הרבה דברים שאני לא עושה מבחירה. בעיקר כאלה עם קונוטציה מינית, שנראים לי לא מוצדקים, ותמיד מציעים שם הרבה יותר כסף ממה שאני מרוויחה. השנה סירבתי לשני קמפיינים גדולים ולפינה בתוכנית טלוויזיה, אבל עם זאת, התקלחתי בפרסומת של 'ד"ר פישר'. כל מקרה לגופו".
אמרת בעבר שאת מעדיפה טלוויזיה ושונאת צילומי סטילס.
"זו עבודה אחרת לגמרי. היום אני נורא נהנית מסטילס. לדעתי, מישהו אמר לי שאני יותר טובה בווידיאו, וזה כנראה נכנס לי לראש. פעם לא אהבתי את זה, היום אני נורא אוהבת. אני מדגמנת. השנה עשיתי את זה הרבה. בשלוש השנים האחרונות למדתי להכיר את עצמי יותר טוב, לגדול, להתפתח וללמוד מה נכון לי ומה לא. זה תהליך שקרה מעצמו. לפני שנה אמרתי לעצמי'בואי נחזור לעבוד', והלכתי לרפי (עגיב - ר.ח.ב.ה.), אחרי שלילה אחד חלמתי שאנחנו עובדים יחד. הוא נותן לי לגדול לאט, מקשיב לרצונות שלי ונורא שומר עליי".
מאז הודיעה על חזרתה לעסקים, השתתפה סול בקמפיין האחרון של "ליוויס", בפרסומת למסטיק "מאסט" ול"ד"ר פישר", ולאחרונה הצטלמה לקטלוג הג' ינסים של המותג "רנגלר", לצד אלון ריינהורן וליאור מילר. בנוסף, סרט הטלוויזיה "עד מדינה" בבימויו של אמיל בן שמעון, בו שיחקה, זכה השנה בפרס לסרט הטלוויזיה הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.
לפני כחודשיים היא הצטלמה ל"עכשיו או לעולם לא", סדרה על הקמת המדינה, בתפקיד צביה, מזכירתו של דוד בן גוריון, וזכתה לתפקיד משנה של דיילת ישראלית בסרט ההוליוודי "הר הזיתים", בבימויו של מיטש דיוויס, שצולם בישראל, המביא את סיפור אהבתם של רומי (איון ביילי), המגיע לישראל בעקבות מותו של אביו, וג'ולא (לינדה הרדי ), רופאה ערבייה.
"בהתחלה נבחנתי על התפקיד של האחות הערבייה, אבל חיפשו שחקנים יותר מוכרים, אז צ'יפרו אותי בתפקיד של דיילת ישראלית. שלא כמו בהפקות ישראליות, היה לי שם קראוון ופירות וכיסא מיוחד בשבילי. זה היה הזוי לחלוטין, חוויה כיפית".
עגיב מבחינתו, מסמן את סול כהבטחה נשית, עם המון דגש דווקא על החיצוניות. "השנה אנחנו שמים דגש על הויז'ואל", הוא אומר. היא אישה מאוד יפה ומושכת, ונראה שרק השנה היא גילתה את זה. הגיע הזמן לעורר את העניין של הנשיות, כלומר, תפקידים יותר נשיים וסקסיים. אצל ימית זו פריחה מאוחרת, היא הולכת מאוד לאט. כל אדם והקצב שלו".
ולמרות שסול עדיין מרגישה תינוקת, הזקוקה להגנה מהכרישים האמיתיים של התעשייה, גם היא מעידה על הרצון לעבור מתדמית הנערה החיננית למראה האישה הבשלה, "מעבר למודעות והשלמות, התפקיד הזה הוא יותר נכון לי, הרי גם המראה שלי השתנה, וגם ניסיון החיים מאפשר לי להבין יותר דמויות וסיטואציות. כשאת מצטלמת כנערה, אין לך הרבה מושג על מערכות יחסים או מיניות. ב' דואר נע גליל מערבי' הייתי מאוהבת ביהודה לוי, לפני שידעתי באמת מה זה אוהבת. כשאת ילדה, את לא יכולה להיות יפה וחושנית, גם אם מתייחסים אלייך ככזאת. זה מבלבל. היום בא לי יותר לעשות תפקידים של אישה ופחות של נערה, יש לי דברים אחרים להציע".
והיום את כבר מרגישה אישה?
"כן, מה זאת אומרת? היום אני מביאה איתי משהו שונה, בוגר יותר. פחות חשוב לי להוכיח משהו אחר. אני עדיין מרגישה קטנה, רק בתחילת הדרך, אבל היום אני הרבה יותר אישה מפעם".
נא להמתין לטעינת התגובות
