מה זה קטן, צהוב וממורמר?
טל מילנר מסביר למה אין כוכבי פורנו אסייתים בפורנו המיינסטרימי. ולא, זה לא עניין של גודל
בארה"ב נחשב המיעוט האסייתי ל"מיעוט לדוגמא" (model minority). האסייתי הסטראוטיפי הוא חרוץ, מנומס, שומר חוק, ופסיבי פוליטית. יותר מכל הוא חפץ לרצות את סביבתו, ולהימנע מעימותים. אך רגע לפני שנעסוק בצד הגברי והממורמר, הבה נתעמק באותה אישה אסייתית; זו, משקיבלה רשות דיבור, מעידה על עצמה באנגלית רצוצה כי " Me love you long time". התנהגות זו נחשבת רצויה חברתית, ועולה בקנה אחד עם הסגנון הפורנוגרפי העכשווי. מלחמת ויאטנם תרמה רבות לקיבוע דימוי האישה האסייתית כזונה של חמישה דולר, ואף על האישה הסינית טפלו עיסוק כמעט מיסטי במין בתשלום.
דוגמה לעניין אפשר למצוא בחוקים נוקשים במאה העשרים המגבילים הגירת נשים סיניות, מהחשש שאלו ילמדו את הגברים האמריקאים את רזי המין האוראלי. דהיינו- גבר שמקבל מציצה ליום מרגיש הרבה פחות צורך להתקוטט על כסף עם עמיתיו, וממהר לשוב לביתו עם תום העבודה. הדבר מהווה מקל בגלגלי הכלכלה הקפיטליסטית, והרי ידוע לכל כי וורקהוליזם לעולם לא ידור עם מוצצת.
האישה הסינית נחשבה לא מוסרית. זונות סיניות עטויות חרוזים-אנאליים, ביצי תאווה, משחות ומרקחות חשק היו הדבר האחרון שחוגים שמרנים בארה"ב רצו לראות. הדימוי של הנשים האסייתיות היה של פתייניות להוטות פין. דימוי זה מתיישב עם הצרכים של תעשיית הפורנו. לעומת נשים אלו, גבר אסייתי מנומס ומתחשב לא ימצא את מקומו בתעשייה הנ"ל.
העדר גברים אסיאתים מפורנו אמריקאי היא עובדה מדהימה שאין להקל ראש בשורשיה, ועוד פחות בהשלכותיה. המיעוט הגברי האסייתי בארה"ב כבר החל להתקומם נגד הדיכוי המיני שהוא נתון לו. פרופסור דריל הממוטו מאוניברסיטת דייויס קליפורניה היה הראשון שהסב את תשומת לב הציבור לבעיה. לפני חמש שנים הקים הממוטו את תנועת ה"פורנו הצהוב" שמטרתה לחולל שינוי בדימוי של הגבר האסייתי, ולהחזיר את התשוקה והיצר לצלחת הסושי. בסרטיו " Yellowcaust" ו-" Skin On Skin" הוא מציג משגלים של בני זוג אסייתים תוך השמעת נתונים יבשים על מימדי ההתעללות הפיסית והתרבותית שהאדם הצהוב חשוף לה במערב. דא עקא, מאמציו של הממוטו לא נשאו פרי והגבר האסייתי עדיין נחשב א-מיני בתרבות האמריקאית.
מה עושה גבר שנשללת ממנו הלגיטימציה לעגוב אחרי נשים? מסתבר שהמפלט מהדחקת היצר הוא אימוץ של אובססיות. למשל, הממוטו בעצמו נהג לבלות לילות שלמים במשחק ה"ג'רביל דרבי".(מדובר במשחק אינטרנטי בו בוחר המשחק שני גרבילים - מעין אוגרים יומרניים ובמקרה זה וירטואלים- וצופה במרוץ קצר ביניהם. בסופו של המרוץ מנצח אחד הגרבילים. אין למשתתף כל השפעה על אופי המירוץ, ואין כל הבדל ידוע בין הגרבילים פרט לצבעם. מדובר, כמובן, בבזבוז זמן משווע.)
אחרים בקהילה האסייתית, שאינם חובבי טבע כפרופ' הממוטו, מנתבים את תסכוליהם המיניים לחרשנות יתר, הקפדה על פרטים קטנים ואיבוד עצמם לדעת בעבודה, עובדה שתרמה לחיזוק הסטראוטיפ האסייתי, כאמור.
מהי הסיבה לשלילת המיניות הגברית האסייתית? ציניקנים יגידו שהסיבה היא בעיה של מימדים. לאסייתים יש זין קטן והם יודעים את זה. הדבר גם ניכר
לטענתי, זין קטן כבר יש לכולנו. כשאנו צופים בפורנו אנחנו רוצים לראות פנטזיה. לא נרשה למציאות לחלחל לתוך האשליה הזו. עם זאת, יש להניח כי התשובה מורכבת יותר. אולי בממוצע יש לאסייתים איבר מין קטן יותר מללבנים, אך כמו כל תופעה בעולם הטבע, מדובר בעקומת גאוס. כפי שבפורנו שחור מביאים כושים חריגים, ניתן היה להביא גם אסייתים אנומליים. בטוחתני כי ניתן לאתר איזה סיני עם עשרים סנטים, או איזה יפני עם שנים-עשר. ככל הנראה התשובה לא טמונה בגודל האיבר אלא בעניין אחר, ככל הנראה ביחסי היריבות שפיתח המערב עם המזרח.
ארה"ב מאז ומעולם היתה במצב של מלחמה עם אסיה. בין אם בפיליפינים, בקוריאה, ביפן, בויאטנם ולאוס, ובין אם המדובר ביריבות הכלכלית, והקרב על ההגמוניה העולמית עם סין. האסייתים תמיד נצפים מבעד לכוונת. מאז ומעולם נחלו האמריקאים מפח נפש בהתקלויות הצבאיות שלהם באסיה. האדם הצהוב נחשב בזוי ובוגדני. מדוע בוגדני? בוגדני מכח ההפתעה שהפעיל בעצם התנגדותו.
אמריקה רואה התנגדות כחוצפה. היפני המתקיף בהפתעה בפרל הרבור, הויאטנמי המתחפר במחילה בג'ונגל, הקוריאני האומר "לא" והסיני השאנן והמתנשא, כולם מביעים סירוב ללכת עם התפיסה האמריקאית, לפיה אם אתה מלוכסן ונמוך קומה, עליך להתרפס. האמריקאיים מניפים את דגל החופש, ומבססים את תחושת העליונות שלהם על קידמה טכנולוגית וכח צבאי.
כשאלו נכשלים לספק את הסחורה, הדיסוננס הקוגניטיבי הופך לתחושת אכזבה. המציאות בוגדת, ולכן גם סוכן המציאות נתפס כבוגדני. (אגב, גם אנחנו משקרים לעצמנו בצורה דומה. הערבי גם הוא מפתיע ומאכזב בחוסר המוכנות שלו להשלים עם הפער הטכנולוגי. כאן שורש בוגדנותו, ויחשוב כל אדם לעצמו איך נתפסת המיניות הערבית בחברה הישראלית.)
בפורנוגרפיה אמריקאית יש נשים אסייתיות אך אין גברים. אפשר ואף רצוי לזיין לנשים של האויב את הצורה, אך אסור לתת לאויב גישה לנשים שלנו. בכלל, אסור לראות אותו נהנה, במיוחד אם הוא אויב לא ראוי, להלן האסייתים.
שלילת המיניות היא טכניקה תרבותית/פוליטית שמשרתת את העלמת תחושת העלבון, ומאפשרת להתמודד עם ההצלחה הכלכלית והטכנולוגית האסייתית, שכאילו קמה נגד כל הסיכויים. הניצחונות הצבאיים על האסייתים היו כאובים ומוטלים בספק. בתת ההכרה האמריקאית נתפסים הזכרים האסייתיים כמאיימים. שלילת המיניות שלהם הופכת את נוכחותם לנסבלת. זאת בשילוב עם זמינותן המינית של הנקבות שלהם, מאפשרים לזכר האמריקאי להמשיך ולצעוק "יו אס איי" בגרון ניחר ובאמונה שלמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
