לגעת בכדור הדיסקו
הפטיש של שאגי, המשקפיים של רובי ווילאמס והגברים של מדונה. ג'ייסון דנינו הולט חושף פרטים עסיסיים על מאחורי הקלעים של טקס פרסי המוזיקה של ה-MTV
השנה מצאתי את עצמי באמ-אמא של האמצע של הכל. הייתי בטוח שאני חולם, ובואנה, זה היה חלום מתוק. נסעתי לליסבון שבפורטוגל עם הצוות הלונדוני לצלם תוכנית ספיישל מהטקס, כולל מאחורי הקלעים, חזרות, ראיונות, הופעות, שטיח אדום וכו'. אני יכול לומר לכם שלראות הפקה כזאת מקרוב זה וואחד חוויה, כזו שאני שמח שאני יכול לשפוך בפניכם. אז הנה הפרטים העסיסיים:
דבר ראשון יש כמה בועות לנפץ לגביי הנגישות של המנחה למאחורי הקלעים. חדרי ההלבשה של הסטארים רחוקים מהאזור של העיתונאים, הכניסה למתחם שלהם אסורה בהחלט וישנם שומרי ראש פורטוגזים, חסונים, גדולים וגבוהים שיקפידו היטב על בקשת הזמרים שיעזבו אותם בשקט.
אבל הכי פחות נגישה מכולם זו המדונה. אני מדבר אתכם על זה שכל מסדרון שהמאמא מתעתדת לדרוך בו מפונה מאנשים, וכשהדיווה מהלכת באותו מסדרון ריק מאדם, מלווים אותה ארבעה שומרי ראש שבהחלט היו מביישים את צוות הביטחון הפורטוגזי המקומי.
ואם התמזל מזלך ויצא לך לעמוד בנקודה אסטרגטית בה אפשר כביכול לראות משהו, זה יסתכם בפיסת בלונד ממרומי המטר חמישים שלה כשהיא מוסתרת לחלוטין על ידי הפמליה השבכ"ית.
במהלך הימים שלפני שהטקס נערכות חזרות נון סטופ של האמנים שמתחלקות לחזרות סגורות וחזרות פתוחות. חזרה סגורה במהותה אומרת שאין יוצא ואין נכנס, אבל במציאות שבה יש עשרות אנשים שעובדים על להרים את המופע, הדבר לא באמת מתאפשר והגישה אליה היא בערך זהה לאותן חזרות פתוחות, דבר אשר מיקם אותי בחזרות של שאקירה, הגורילז (תודו שהגאונות של החבר'ה האלה מרשימה בכל קנה מידה) קולדפליי, גריין דיי ושאר ירקות.
מדונה לעומת זאת עשתה שתי חזרות. אחת סודית ומאולתרת יומיים לפני המופע, ואחת בלילה שלפני. ממוקמת אחרונה בלוח הזמנים, מדונה מתחילה את חזרתה הסגורה בתשע וחצי בלילה.
בתשע בערב באותו היום אני בחדרי במלון אחרי
כשהגעתי למקום ראיתי שכל דלת אפשרית לאולם (ומדובר ב-20 כאלה) חסומה בהר אדם אימתני וקרח במיוחד שמפריד יפה יפה בין הזיעה של מאדג' לבין הסקרנים. לקח לי חמש דקות להבין שאין שמץ של סיכוי להכנס פנימה וכדאי שאזמין מונית חזרה למלון.
בבוקר למחרת החלה החזרה הגנרלית של המופע. הכל כולל הכל: סאונד, תאורה, תעלולים פירוטכניים, ומדונה. במילים אחרות מצאתי את עצמי עומד מתחת לבמה, במרחק שבו אני יכול לגעת בכדור הדיסקו. המופע מתחיל, הגברת מופיעה ואני, שיפטרו אותי מחר, כבר ממש לא אכפת לי.
כשקולדפליי עלו להופיע אחריה עדיין עמדתי בוהה, מעכל את גודל החויה ומודה לרבי יצחק שמתגמל היטב את בני ישראל.
פתאום אני קולט שמר רובי וילאמס עומד מימני, גם הוא נהנה מכישורי הזמרה של אחיו הבריטים. אני ישר ניגש ומתחיל בשיחה נונשלנטית עם האדון הכוכבני. "היי רובי", אני אומר לו, "אתה יודע שמשקפי השמש שאתה מרכיב מיוצרות ביד על ידי הגירלפרנד של הבוס שלי (באמת)?".
"באמת? אחלה משקפיים", עונה לי הגברבר ואני ישר מכריז בגאווה שגם לי יש זוג בדיוק כזה (שקר גס) ושאני מת עליהם. הוא אומר שהוא בספק אם הוא יוריד אותם אי פעם, ואני חשבתי שהוא מתבדח. אבל בערב המופע הוא עלה עם אותו זוג מדובר.
בזמן החזרות יצא לי לראיין כמה אמנים ואני חייב לציין לטובה דווקא את הפוסי קאטס דולס. לא רק שהזמרת הראשית היא שאפה של ממש במציאות, הבנות מבינות הומור מהו (טוב, אולי לא כולן אבל אני רואה בהן פוסי אחד גדול) והן נתנו ראיון נחמד ביותר שופע סקס, סקס ועוד קצת סקס.
שאגי (לנצח מיסטר בומבסטיק פאנטסטיק) הוא חולה נפש אמיתי שאחרי שראיינתי אותו לפני איזה חודש כבר היתה לנו "שפה משותפת" והרשנו לעצמנו להתסתלבט מכאן ועד הודעה חדשה על מה שהולך בחדרי ההלבשה, על האפטר פארטי שהוא מארגן אחרי הטקס ועל הפטיש הג'מיקאני הגאה שמתדלדל בין שתי רגליו (נשבע לכם, וזה הוא שהעלה את הנושא).
אבל שיא הערב מבחינתי היה לראיין דווקא את ג'ון לג'נד. לראיין מישהו שאתה שומע את הדיסק שלו בריפיט דבר ראשון כשאתה קם בבוקר, זה ביג טיים מרגש. למי שלא מכיר אגב, ג'ון לג'נד הוא זמר ופסנתרן שייצר השנה אלבום אר-אן-בי מופתי בשם "גט ליפטיד" שהופק ברובו על ידי איש ההיפ הופ של הרגע, קנייה ווסט. ממולץ בחום.
ולסקירה מקוצרת של מעללי הערב: גולדפראפ הייתה חמוצה כתמיד, לואי פיגו, הכדורגלן האגדי, היה שיכור קלות ודאג להעביר את כל הראיון איתי בסחבקיות שכללה קרבה פיזית גדולה, ג'ארד ליטו שיחק איתי את משחק ה"לא למצמץ", והפסיד, וסיסטם אוף א דאון היתחרו אחד עם השני למי יש שיניים יותר רקובות.
זהו, הערב נגמר, ועל מה שהיה במסיבה אחר כך אני כבר לא אפרט, אתם יודעים, יש סיבה למה אין כניסה לעיתונאים.
את ג'יסון אפשר לראות ב-MTV בתוכנית "סוויצ' און" הערב ב-21:00, ברביעי ב-18:00 ובשישי ב-12:00.
נא להמתין לטעינת התגובות
