המקור
היא היתה הראשונה שסימנה את הדרך לכל אופרות הסבון והטלנובלות העבריות שבאו אחריה. וכך קבעה "רמת אביב ג'": תביאו דוגמנים, שחקנים לא מוכרים, קאמבק אחד - ויש לכם את זה. אפילו בשידורים החוזרים
כעם שחרת על דגלו את הסיסמה "מסך הטלוויזיה של השכן תמיד טוב יותר" נאלצנו במשך שנים להסתפק, בתחום אופרות הסבון והטלנובלות, בסדרות מיובאות. היו לנו סבוניות-העל המהודרות (SUPER SOAPS) " דאלאס" ו"שושלת", עם הרבה דולרים, תספורות מנופחות ופמלה יואינג, ובשנות ה-90 התוודענו לטלנובלות הספרדיות מלאות הפאתוס.
היתה זו זכיינית ערוץ 2 טלעד ז"ל שהביאה לעולם את אופרת הסבון העברית הראשונה, "רמת אביב ג'" בשנת 1995. יפים ויפות תוצרת הארץ, תשוקות, בגידות ואינטריגות בלונדיניות בתוככי חברת האופנה המשפחתית "אופל".
באחרונה בחרו בערוץ הבידור הישראלי החדש של הוט למחזר את ההצלחה ההיא. ומדובר בהנאה כפולה: ראשית, תענוג לראות את כוכבינו הנוכחיים בלוק של 10 שנים אחורה. שנית, מדובר בחתיכת היסטוריה: כאן הכל התחיל.
עם התסריטאי (האנונימי בזמנו) גל פרידמן, ששזר הון עם בלגן, ועם הליהוק שלימים יהווה את האורים והתומים של הטלנובלות: קצת דוגמנים/ות, קצת שחקנים אנונימים שיהפכו לכוכבי ענק, ואם אפשר אז איזה קאמבק הזוי.
"רמת אביב ג'" ( להלן רמא"ג) היתה הראשונה וגם האחרונה שהצליחה לייצא לעולם הבידור הישראלי מספר מרשים כל כך של כוכבים חדשים. לטלנובלות הבאות אחריה זה כבר היה יותר קשה. אמנם כל סדרה חדשה מגנטה אליה מיד קהל נאמן, כוכביה השתלטו על שערי המגזינים וסופם שהתמקמו על יומני נוער ואתרי מעריצים, אבל עם תום הסדרה, לא נותרו רבים בפסגה.
אולי זה משום שטלנובלות הן עניין עם התחלה, אמצע וסוף בניגוד לאופרות סבון שהן אינסופיות בפוטנציה (יש אמריקניות שרצות על בסיס יומי כבר 30 שנה ויותר). אם כי מצד שני, הז' אנר המכונה טלנובלות ישראליות הוא מין הכלאה של השניים, אותן דמויות השבות בעונות נוספות שכל אחת מהן מתפרשת על פני יריעת עלילה מסוימת שנסגרת בסופה.
כך או כך, העובדה היא שכבר לא שומעים משרון דוראני, שירה ארד ונטע הבר (כוכבות "לגעת באושר"), או מיעל הדר (לפחות בטלוויזיה) ויסמין דיאמונד ("לחיי האהבה"), או לירון וייסמן (כוכבת "משחק החיים").
אבל גם אם לא לכולם זה הצליח, הטלנובלה/אופרת סבון הפכה מאז עידן רמא"ג למקום מצוין להתמקם בו, ואפילו להתגלגל הלאה לסדרות נוספות במתחם (זה קרה לגיל פרנק, יעל שרוני, רון שחר, נתי רביץ ועוד). רמא"ג ירתה את יריית הפתיחה. מאז אנחנו בשדה קרב אמיתי. אז מי בדיוק היו לנו אז?
יב"ז הצעירה היתה שרון לינוביץ', צפונית מפונקת בת 15, שחושבת שהכל מגיע לה ובדרך כלל צודקת. רמא"ג היתה בשבילה מקפצה מופלאה, שהפכה אותה באחת למגה סלב. היא זינקה מכאן לשלל
יודה היה החבר של הגברת לינוביץ' הצעירה. הוא זינק מכאן לפרסומת ל"במבה", קיצר את שיערו, השיל ממשקלו, עיצב את שריריו והפך אליל נוער ושחקן מבוקש בקולנוע, בטלוויזיה ובקמפיינים, וגם בטלנובלות "לחיי האהבה" ו"אהבה מעבר לפינה". בקרוב הוא יפציע בטלנובלה החדשה של הוט.
אנקורי נבחרה לגלם את אמא של שרון, עידית לינוביץ', הביצ'ית המוחלטת שבלעדיה אין לז'אנר זכות קיום. אחרי שהיתה תקועה שנים בתודעת הקהל כבלונדת-עבר מה"הלהקה", הפכה אנקורי לאמא הרוחנית של המרשעות הטלוויזיוניות. מאז הסדרה נהנית אנקורי ממעמד של ביץ' מלכותית, ולא משנה אם היא תחליט עכשיו להגיש את השירותרום. וגם היא חזרה לככב ב"טלנובלה בע"מ".
תשבי היתה המעצבת הראשית של "אופל", דפנה. דמות שניהלה רומנים בלתי אפשריים ותקעה כמה סכינים בגב. היא החלה את דרכה (כמו בר זוהר ולוי) בלהקת הנוער התל אביבית "השכנים של צ'יץ'". בתום הסדרה היתה לרגע זמרת בצמד "נונה", הבליחה ב"סיפור הפרוורים" בגרסת הבימה, אך די מהר מיקדה את עיניה היפות והגדולות מעבר לים, ארזה מזוודה וטסה ללוס אנג'לס. בגולת הוליווד הצליחה להתברג בהופעות אורח זערוריות עד זעירות בסדרות טלוויזיה מצליחות, ובין לבין גם חזרה לשחק ב"שחר" הישראלית, בתפקיד שירשה מיעל בר זוהר.
גוטמן גילמה את מעצבת המשנה אודליה ציפורי, שהיתה בעיקר יפה עד כאב. עד רמא"ג היתה גוטמן דוגמנית צמרת, אך הסדרה נתנה לה תפקיד של שחקנית והיא עשתה זאת בחן רב. מאז היא השתתפה בסדרת המופת של ערוץ 1 "צימרים", היתה הסייד קיק של גיל ריבה בעונה הראשונה של "לימוזינה", וקיבלה לידיה את הנחיית השעשועון "משחק מקדים" שפצחה בעונה שנייה, ואת תוכנית הריאליטי "הדוגמניות", המאיימת לחזור אף היא לעונה נוספת. אין ספק שגוטמן שדרגה בעליל את מושג הדוגמגישה.
ג'וני גילם את המעצב השלישי בצוות, לאון, שהיה אחד ההומואים הטלווזיוניים הראשונים, והראשון שלא טרח להיראות כמו סטרייט. קוניאק פרח הלאה ל"ג'וני", סדרה קומית גאה (וקצרת מועד) עם ילד הומו ואמא דראג קווין (איציק כהן). מאז עבר קוניאק לצד המושך בחוטים: הוא ערך את תוכנית הנוער "אקזיט" וחתום כמפתח וכותב הטלנובלה של ערוץ 10 "פיק-אפ", שעלתה לאוויר ברעש גדול ומאז מרעישה בעיקר ברייטינג הנמוך שלה.
זוארץ גילם את נמרוד פורת. מאז הוא כיכב בשתי עונות של הטלנובלה המבוקשת "השיר שלנו", ומעמדו השחקני השתדרג פלאות, בעיקר בזכות עבודתו בתיאטרון, בהפקות כמו "פרפרים הם חופשיים" ו"מרי לו". באחרונה הוא גם לוהק לתפקיד מרכזי בגרסה החדשה למחזמר שיעלה בקרוב בבית ליסין, "ברנשים וחתיכות", לצד צביקה הדר ומיה דגן. על הדרך הוא הופיע גם בסדרת הדרמה "טיפול נמרץ" ולהפי-אנד מנצנץ ומתוק במיוחד גם התחתן עם שרון לינוביץ', סליחה יעל בר זוהר.
הרבה לפני רמא"ג שאול היתה כוכבת להקה צבאית בסוף שנות ה-60, שלונדון אולי לא חיכתה לה, אבל היא בכל זאת התמקמה בה לשנים אחדות ובמהלכן הצליחה לצבור קילומטרג' בימתי ופילמאי לא רע. אחרי השיבה הביתה השכונה הטלוויזיונית התל אביבית היתה תחנה חשובה בדרכה חזרה ללב הקונצנזוס הבידורי, שבו היא יושבת היטב מאז, בין השאר בזכות "אסתי המכוערת" והמשכה "אלביס", ועכשיו גם "לרקוד עם כוכבים". אפילו לתחום הפרסומות היא חדרה והיא מאיימת בחיוכה המתוק על נישת ג. יפית.
קוניאק הוא אולי דוגמה למי שיצא משם ואף שהפרויקטים הטלוויזיוניים שבהם היה מעורב מאז לא היו הצלחות מסחררות, בלשון המעטה, הוא הצליח לבסס את עצמו כאושיית טלוויזיה. אבל היו גם מי שבעבורם רמא"ג לא היתה מקפצה משובחת כל כך.
שלמה סדן, למשל, ששיחק את מייק לינוביץ', הפך במהלך שידורה של התוכנית לדמות נערצת ולסמל מין לנשים בגיל המעבר. אבל זהו. הסדרה ירדה, סדן עושה תיאטרון וקולנוע, אבל הוא לא שחזר מאז את מיקומו הלוהט בהיכל התהילה הסלבריטאי.
שאר הגברברים הנחשקים בסדרה היו בעיקר מצעד החברים של שרון לינוביץ' (בר זוהר). ניר שלמון היה אז כוכב צעיר ומבטיח שהתהדר בתספורת אופנתית במיוחד. הוא הפך לאליל נעורים וזכה בקמפיין ל"במבה". אך כמו שבא, ככה נעלם. הוא נצפה באחרונה במחזמר "אאידה" בתיאטרון הספרייה לצד עדי כהן.
יפיוף נוסף שהיה כוכב גדול בשעתו הוא ליאור מילר שגילם את דין. מילר הגיע לרמא"ג דוגמן נחשק, בעיקר מתוקף הפרסומת הפרובוקטיבית דאז לקסטרו, בימי ראשית ערוץ 2 (המעיל ויעל אבקסיס). הוא היה קצת שחקן ברמא"ג, נישא ליעל אבקסיס (נולד להם בן ובינתיים הם התגרשו), ירד מהמסך כדי לעשות מוזיקה (די-ג'יי) ובימים אלה הוא מבליח שוב כשחקן בסדרה "כתב פלילי" בערוץ 1.
גם שחר סורק היה בין גברבריה של שרון לינוביץ'. חתיך , מוכשר, וגם לוחם לא רע. כמו תשבי, גם הוא נסע לכבוש את לוס אנג'לס. הכיבוש טרם הוכתר בהצלחה, אפילו סימנים מעידים הוא לא הטביע בשטח עדיין.
אחד המשולשים הרומנטיים הסוערים בסדרה היה הרומן בין גיא, בני וטלי. אז הם היו כוכבים גדולים על המסך הקטן כנהוג לומר, אך מאז תום הסדרה התפרק המשולש לכל עבר. את ברוך דרור (גיא) אפשר לראות בעיקר בתיאטרון ("הדבר האמיתי", בית ליסין). אורי ורדי (בני) ותמר הנגבי (טלי), כל אחד לחוד, לוהקו מדי פעם, שיחקו פה ושם, אבל בגדול ירדו מסדר היום הבידורי.
לאורך עונותיה הציגה רמא"ג מלוא החופן שחקנים, זמרים ודוגמנים, שכמה מהם די אבדו מאז בחלל הטלוויזיוני-סלבריטאי. נועה לביא (הבת של), למשל , סער בן יוסף (שחקן ילדים וחבר של הדצים), שירלי ברנר (אמריקה), גליה סודרי, לירון לב (הבת של), עידו לב (אח של), לירון גרטי, צ'רלי בוזגלו, יואב צוקר, ועוד.
חובבי טריוויה מכירים את הטריק הזה: לאתר ברזומה של שחקן מצליח תפקיד קטן ועלום באיזה סרט או הצגה, שם הופיע שמו בחטף ובאות קטנה, אי שם בסוף רשימת הקרדיטים. ברמא"ג היתה אחת כזו, שחקנית אלמונית בזמנו שהגיחה בבלונד רע לתפקיד אורח ונעלמה. ברשימת הקרדיטים אז היא הופיעה כצופית אלישיב. היום אנחנו מכירים אותה כצופית גרנט. צריך להוסיף?
נא להמתין לטעינת התגובות
