הייתי בהלם
אביב אלוש עבר מכרמיאל לתל אביב, ולא האמין: האנשים מנוכרים, האוטובוסים מרעישים ושום נוף קסום לא נשקף מהחלון. תפקידו כגיל ענתבי ב"פיק אפ" הוציא אותו מהדיכאון, אבל התקופה הקשה ההיא עדיין צובטת לו בלב
גיל ענתבי ")אנטבה,(" דמותו בסדרה, העניקה לו תהילת רחוב מפנקת, ואלוש מתמוגג. "הרבה אנשים מזהים אותי, בחורות אומרות לי 'אני חולה עליך' וכאלה, כל מיני הערות. כשהסדרה היתה באוויר, היו זורקים לי יציאות - 'אנטבה, תארגן לנו חגיגת."'
לא קצת מבאס שאת התפקיד הטלוויזיוני המשמעותי הראשון שלך קיבלת דווקא בסדרה כל כך מושמצת?
"שמעתי את כל הטענות על הרייטינג הנמוך, אבל אם לשפוט על פי מה שקורה לי עכשיו, נראה שהרבה אנשים ראו אותה. זאת היתה סדרה מצחיקה ומיוחדת, נדמה לי שבחרו לרדת עליה לא בצדק."
לבוש בג'ינס, מעיל עור וחיוך גדול שמעניק לו סיכוי לא רע להיות דוגמן "קולגייט" משכנע, הוא מתייצב לראיון הבכורה שלו. קצת נבוך, בוודאי מקווה שפגישתנו תהיה מוצלחת יותר מהצילומים לכתבה הזו. על הסט התבקש לעשן סיגריה לצורך הצילום שהתארך והתארך, כאשר בסופו של דבר, אחרי שלוש סיגריות ברצף, אץ לאסלה להקיא את נשמתו.
קבל את התנצלותנו על מתקפת הניקוטין.
"לא, סבבה. פשוט עשינו סט תמונות שאני מעשן, ואחרי כמה סיגריות הרגשתי כאלה גלי חום בטירוף, התחלתי להזיע ורצתי לשירותים. לקחתי לעצמי כמה דקות להתאושש, שתיתי משהו וחזרנו לעבודה".
אני מניח שגיל, בלדר סמים דמיקולו, היה צולח את הסיגריות בלי יותר מדי בעיות. מה העניינים איתך?
"אני לא בעניין, בחיי. ודווקא מפני שאני באמת מאוד רחוק מסמים ומעבריינות, מאוד אהבתי את התפקיד שקיבלתי. זה היה מין שיעור כזה לחיים. זה היה התפקיד הראשון שלי בטלוויזיה, ובזמן הצילומים נהניתי מכל רגע."
למרות שהיה שקוף שברוריה גונבת לכולם את ההצגה.
"אין לי בעיה עם זה. אני הייתי מאוד מרוצה מהתפקיד שלי, ומלבד זאת, אני מאוד מפרגן לאוולין הגואל (ברוריה בסדרה, ר.ל.(. מעבר לעובדה שהיא שחקנית מדהימה, היא גם חברה טובה. הכרנו עוד קודם, כשעבדנו
ואוו!
"בשבילי זאת היתה הפעם הראשונה שעשיתי סצינה כזו. שנינו היינו מאוד לחוצים בהתחלה, ולאט לאט השתחררנו."
אז גם בסרט הזה לא גילמת רופא חנון וטוב לב, ובהצגה "עד מדינה" קיבלת את התפקיד של קוקו המסומם. אתה לא חושש שהמראה שלך יוביל אותך רק לתפקידי עבריין צעצוע?
"כשגילמתי את קוקו שמסתבך בסמים ועוזב את עולם הפשע לטובת ריקודי הפלמנקו, שלחו אותי ללמוד ריקוד וזה היה מדהים - כל כך עמוק וסקסי, מאוד נהניתי. אני לא יודע איזה תפקידים אקבל בעתיד, אבל במציאות אני מאוד רחוק מהטייפ קאסט הזה. אני מאוד רגיש, לפני שבוע אחותי הקטנה שרה שיר וממש ירדו לי דמעות של התרגשות. אני טיפוס מאוד רומנטי".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אני בעד לאהוב ולהעניק ללא גבולות ובלי אינטרסים. אני מגיש ארוחות בוקר למיטה עם פתק אהבה קטן לפני היציאה בבוקר לעבודה, אוהב לשבת בבית, להתכרבל, להכין ארוחה טובה".
אוהב לבשל?
"מאוד. הספיישל שלי זה דגים. לא קיימת אמא או סבתא שעושה את זה יותר טעים ממני".
איזה כיף לחברות שלך.
"גם לא משעמם איתי אף פעם כי אני חי מזה שאני מעניק. היתה לי אהבה גדולה מאוד שהסתיימה, אולי האהבה הכי מטורפת שהיתה לי, שבה הייתי חלש ופגיע. זה היה בזמן שלא הסתדרתי בתל אביב, והקשר לצערי לא שרד. בזכותו למדתי לקבל את עצמי".
ועכשיו יש אהבה?
"אין לי חברה כרגע, למרות שאני מאוד רוצה, אבל אני לא פנוי למערכת יחסים עמוקה עכשיו. אני יותר מדי שקוע בעבודה".
מי האישה הכי סקסית בעיניך?
"אני סוגד למין הנשי, סוגד לנשים חזקות כמו אנג'לינה ג'ולי."
אכן חזקה. ובארץ?
"אני אוהב את איילת זורר".
אלוש, בן ,23 הבכור מבין שלושה אחים, נולד בקריות, ובגיל 10 עבר להתגורר בכרמיאל. הוריו, בעל חנות בגדים וגננת, עדיין מתגוררים שם. בצבא שירת כלוחם והתיידד עם הרובה, ופיתח מיומנות בירייה כמו בנגינה על פסנתר.
"כרמיאל היא עיר מדהימה," מאבחן אלוש. "אתם מכירים אותה מפסטיבלי המחולות, אבל זו עיר שכדאי לגדל בה ילדים כי האוויר בה צלול, הנוף נפלא והאנשים חמים ומקסימים. ידעת שגם האחים הדוגמנים איזבל וגיא אדלר גדלו בכרמיאל"?
לא.
"בכל אופן, היתה לי שם ילדות נהדרת עם המון טבע. גדלתי בבית מאוד מוזיקלי - גם האחים שלי מנגנים. בעיניי, המוזיקה זה הדבר האמיתי. בצבא רציתי מאוד לשרת בלהקה צבאית, אבל הפרופיל שלי היה גבוה מדי, אז הסתפקתי בלנגן בגיטרה לחברים בפלוגה. הם דחפו אותי ללכת לאודישנים ל'כוכב נולד .'2 אומנם לא התקבלתי, אבל אז כבר הגעתי לתל אביב ומשם הכל התחיל - הזמינו אותי לאודישנים ל'השיר שלנו,' היה אחלה".
אני לא זוכר אותך ב"השיר שלנו."
"נבחנתי לתפקיד הפרטנר של נינט. רן דנקר ואני התמודדנו על התפקיד, ובסוף הוא לקח".
איזו אכזבה.
"בהחלט, אבל אני מאמין שהכל לטובה. אם תיפול לקרשים אחרי כל פעם שיגידו לך 'לא' באודישן, זה לא ילך. אתה צריך להיות בהרגשה שאם לא קיבלת את זה, תקבל משהו אחר. ברור שהייתי אז בדאון רציני, אבל מהר מאוד הבנתי שאני צריך להתרומם. הייתי אז בוסר, עדיין גרתי בכרמיאל, פתאום הגעתי לתל אביב, ראיתי את נינט. הייתי קצת בהלם מהמעמד".
טוב, גם נינט לא נולדה בדיזנגוף, אתה יודע.
"זה לא משנה, עצם זה שמצאתי את עצמי נבחן מול כוכבת כל כך נערצת, היה בשבילי מאוד מרגש. אני חושב שאז הבנתי שאם הגעתי כל כך גבוה מבלי שלמדתי משחק יום אחד בחיים שלי, כנראה יש בי משהו. התמודדתי אז בלי סוכן, בלי קשרים, כלום. באותה תקופה גם הבנתי שאין לי מה לחפש יותר בצפון, ועברתי לתל אביב".
ואז גם התחלת ללכת לפסיכולוג?
"לא, למה"?
שרינק זה דבר די מקובל בלו"ז של שחקנים תל אביביים.
"בחיים לא הייתי אצל פסיכולוג ואני גם לא מתכוון ללכת. כשרע לי ואני רוצה לדבר, אני פשוט כותב מה אני מרגיש. לא ביומן מסודר, סתם, מוציא דף ושופך את הרגשות."
בוא נחזור למעבר שלך לתל אביב. ההורים נלחצו?
"בהתחלה כן. הם פחדו שאני לא אסתדר עם כסף, שאני לא אמצא את עצמי בעיר גדולה, אבל אחר כך הם נרגעו. הם הכי תומכים ומאמינים בי, יודעים מה הם גידלו בבית. הוכחתי להם שאני מסוגל לדאוג לעצמי, למרות שבהתחלה באמת היה לי מאוד קשה, המעבר לתל אביב היה מלווה בטראומה לא קטנה. במשך ארבעה חודשים ישנתי אצל דודה שלי על הספה בסלון, הרגשתי שהעיר גדולה עליי. אני ילד טבע, לא אוהב לצאת הרבה, ופתאום אני גר בתל אביב עם כל הרעש והלחצים. היתה תקופה קשה מאוד, לא היו לי חברים וגם לא כסף".
התל אביבים הוותיקים התנשאו על הבחור מכרמיאל?
"בהתחלה הרגשתי התנשאות, אבל היום אני כבר לא יודע אם דמיינתי אותה או שהיא קרתה באמת. הרי בתכלס, מה זה תל אביבים? כולם בעיר הזאת הגיעו ממקומות קטנים, קצת מגוחך להתנשא על מישהו רק כי אתה תפסת לכאן אוטובוס לפניו. בכל מקרה, המשכתי להאמין במוזיקה שלי וביכולות שלי. עבדתי כברמן ולאט לאט חזר אליי הביטחון, הכרתי אנשים נהדרים והפכתי למה שקוראים 'תל אביבי."'
מי החברים שלך עכשיו?
"יש כמה. החבר הכי טוב שלי הוא עמוס תמם, מ'השיר שלנו.' הכרנו פעם כשהיינו רשומים לאותה סוכנות, ומאז לא נפרדנו."
מי המודל שלך?
"אל פאצ'ינו."
עם מי היית רוצה לעבוד?
"עם איתן פוקס ואבי נשר. מבין השחקנים, אני מאוד מעריך את איבגי. בגדול, הייתי רוצה לשחק אנשים מוגבלים, זה מאוד מאתגר. אין לי שום בעיה לשחק כל דמות - בתיאטרון או בקולנוע. גם להצטלם בעירום לא מפריע לי."
נרשם. אז מה הלאה?
"עכשיו אני עובד על האלבום הראשון שלי, וסינגל ראשון ייצא בעוד שלושה חודשים. כמובן שאני גם הולך לאודישנים, ויש כבר דיבורים על איזה תפקיד בטלוויזיה, אבל זה עוד לא סגור. אני רוצה לעשות גם פיצ'רים וקולנוע ותיאטרון, אבל כרגע מה שהכי חשוב לי זה המוזיקה. זאת האהבה הראשונה שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
