נשואה פלוס שניים, מחפשת
ניוז פלאש: ב-2006 נשים בוגדות לא פחות מגברים. למה? כי הן רוצות לתקשר עם מישהו ורצוי גם סקס טוב. איפה הן צדות? בעיקר באינטרנט. ומה קורה עם הגברים? באמת שאלה טובה
רומן מהצד הוא דבר שכיח בימינו, וגם נשים כבר מזמן לא טומנות ידן בצלחת. ד"ר צחי בן-ציון, פסיכיאטר, סקסולוג וסגן מנהל בית החולים סורוקה, מדווח כי על פי מחקרים, חלה בשנים האחרונות עלייה של 30 אחוז במספר הנשים שהתנסו במין מחוץ לנישואים. אף שעדיין אין סטטיסטיקות מקומיות מדויקות לגבי מוסד המאהב והמאהבת, כל המרואיינים בכתבה זו הסכימו כי מדובר בתופעה שכיחה, כאמור, גם בקרב נשים.
הסוציולוגית ד"ר דיאנה לוצאטו מ"המכללה האקדמית תל אביב-יפו" מייחסת את שכיחות התופעה לשינויים שעברו על החברה הישראלית בשנים האחרונות. "החברה בישראל בעבר היתה פוריטנית, כזו שנמצאת תחת פיקוח חברתי מתמיד", מסבירה ד"ר לוצאטו.
"השינוי החל עם הגידול באוכלוסייה, שגרם לצמיחתן של הערים הגדולות. ברגע שיש אנונימיות, הפיקוח החברתי מתרופף. מלבד זאת, אנשים כיום מחפשים ערך עצמי ומשמעות. סוציולוגים טענו שזה עידן שמוקדש ל'פולחן של אהבה', ובתקופה שמוקדשת להגשמה עצמית, כולם רוצים להיות נאהבים בכל מחיר. אז פעם היו לאנשים נשואים סטוצים, והיום יש מערכת יחסים. פעם הבית היה מקום ללקק בו את הפצעים, היום עושים זאת אצל המאהב או המאהבת. מוסד המאהב הוא כמו אי, שאליו בורחים גברים ונשים כדי לקבל קצת פרגון ומשמעות. כנראה נאמנות היא נחלתם של אלה שנהנים מזוגיות טובה".
- מה גרם לכך שבגידה, שבעבר היתה מיוחסת בעיקר לגברים, מזוהה היום באותה מידה עם הנשים?
"בעידן החדש גברים נהיו כמו הנשים של פעם, מהבחינה הזאת שהם יכולים להתייחס למאהבת כאל בת זוג פוטנציאלית, ונשים מרשות לעצמן לראות בגבר לא יותר מזיון קבוע. עם זאת, המניע של רוב הגברים לבגוד הוא עדיין הצורך במין, בעיקר ככיבוש וכהוכחה לכוח. מין מבחינתם זה לחיות, ואם האישה לא מספקת להם את זה, הם ייקחו מאהבת".
טליה לוי-טיטיון, פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית, חושבת שהסיבה העיקרית לבגידה אצל נשים היא הצורך באוזן קשבת. "באופן סכמטי", היא אומרת, "נשים בוגדות מחפשות הקשבה, וגברים בוגדים מחפשים ציצי. אם נחפש תשובה מעמיקה יותר, נגלה שנשים לוקחות מאהב כשהן מרגישות שאין להן עם מי לדבר, כשאין להן פרטנר מפרגן שישתתף איתן במה שעובר עליהן. מאהב יכול לספק להן את הפנטזיה הזו כי הוא לא חווה עם אישה כזו את היומיום ויכול להעניק לה את תחושת הקבלה וההבנה שחסרה לה כל כך".
לוי-טיטיון סבורה שעצמאות נשית מהווה אף היא סיבה לבגידה אצל נשים. "אנחנו רואים היום יותר ויותר נשים שמפרנסות את עצמן, שיוצאות מהבית וכבר לא מסתפקות בלהיות אוזן קשבת וזהו. עכשיו גם הן רוצות אוזן שתקשיב להן. העלייה הסטטיסטית הדרסטית במקרי הגירושים אף היא גורמת לכך שנשים כבר לא מפחדות מאופציה של פירוק החבילה, כך שהעונש הצפוי מגילוי המאהב אינו משמש גורם הרתעה".
ד "ר בן-ציון חושב שהקטע המיני בבגידה אצל נשים משמעותי יותר ממה שמקובל לחשוב. "פעם אמרו שגברים בוגדים כי הם מחפשים חידושים ונשים בוגדות כאזהרה על זוגיות פגומה או כנקמה, היום ברור שזה לא נכון", הוא קובע. "נשים אולי זקוקות ליותר אינטימיות נפשית ופחות לאקט הפיזי, אבל יש לא מעט נשים שמעוניינות בסטוץ בלבד".
גם עומר לנס, מטפל זוגי ומרצה בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטה
אז האם יש הבדל בין בגידה נשית לבגידה גברית? דב אבן-זהב, פסיכולוג ומרצה בכיר במרכז להורות ומשפחה ב"מכללת סמינר הקיבוצים", נחרץ בדעתו שהתשובה היא לא: "לא מצאתי הבדלים מהותיים בין נשים לגברים בוגדים", הוא אומר. "מבט מעמיק מגלה שפעמים רבות הצרכים הרגשיים של הגברים אינם שונים מאלה של הנשים, רק שלעיתים הם מוסווים או מוכחשים יותר. גם ציד מיני יכול להסתיר מאחוריו חיפוש אחר חום ואהבה. מה שכן, טכנית, לגברים יותר נוח לקיים קשר עם מאהבת כי הם נמצאים על פי רוב מחוץ לבית יותר מאשר נשים. לעומת זאת, לנשים יש סיבה ותנאים להיכנס לרומן מהצד דווקא משום שהגבר שלהן נמצא הרבה מחוץ לבית. הסטראוטיפ הגברי מייחס לגברים חופש רב יותר בחיפוש אחר קשר מיני שאינו רגשי".
שיטוט מהיר באינטרנט - אחת מזירות הציד העיקריות כיום למציאת מאהב קבוע או סטוץ מזדמן - יגלה כי לא מעט מן הגולשים והגולשות הם נשואים. לא מדובר בסוד: הנרשמים לאתרים הגדולים מציינים בפירוש בכרטיסיהם כי הם אוחזים בטבעת ומחפשים קשר בלתי מחייב בלבד. "אינטרנט זה קלאסיקה", מבהירה ד"ר לוצאטו. "כמעט כל מי שאני מכירה, ולאו דווקא אנשים צעירים, נמצא שם. במציאות הווירטואלית אין לך את החברים שמתערבים, והשיפוט המוסרי מתגמש. מלבד זאת, כמות האנשים והאנונימיות הופכים את הנגישות למאהב לגדולה. כולם שם".
זירות נוספות בעלות פוטנציאל למציאת מאהב הן טיולים, חוגים שונים (ריקודי עם, מתברר, הם להיט גדול בקרב נשואים שמחפשים ריגושים) ואפילו מעגל החברים הקרוב ביותר. לוי-טיטיון מספרת על מטופלת שהיתה המאהבת של חברו הטוב ביותר של בעלה, נשוי גם הוא. סיפורים נוספים מסוג זה יש בשפע. המשותף לרובם: הניסיון לשמר את השתיקה והמידור סביב הנשוי או הנשואה האוחזים באהבה מחוץ לנישואים.
"לנשים פחות נוח עם השתיקה", אומרת ד"ר לוצאטו. "אישה שלוקחת מאהב מעוניינת שכולם יידעו שרוצים אותה. בניגוד לגבר, היא לא רוצה רק זיונים. היא ניזונה מהפומביות של הנחשקות שלה, ואפילו רואה במאהב בעל פוטנציאלי. בגלל זה שתיקה פחות מפתה אותה, גם אם היא נשואה. גברים שומרים על דיסקרטיות הרבה יותר, מבחינתם למאהבת יש מקום מאוד מסוים בחייהם".
בפורומים רבים באינטרנט בהם חברים גברים ונשים נשואים שמצהירים מפורשות על רומן מן הצד, תמצאו כי לרוב הזכרים מצהירים על מערכות יחסים ארוכות טווח עם מאהבות, זאת בניגוד לנשות הפורומים, שבדרך כלל מודות רק בסטוצים פה ושם.
האם נשים אכן לא מסוגלות לתחזק מאהב לאורך זמן? לנס סבור שהדבר קשור במערך הפסיכולוגי של המינים: "חלוקת הקשב של גברים היא אחרת מזו של הנשים", הוא מסביר. "גברים שבויים בקומפלקס של מדונה-זונה. הם מחפשים מישהי שהיא גם פרטנרית מינית, גם חברה וגם אמא. אבל הרי אי אפשר לקבל הכל באישה אחת, אז הם מפצלים את הדרישות שלהם בין האישה למאהבת. זה נוח להם, ופותר מהם את התלות באישה אחת. קחו לדוגמה את טוני סופרנו (דמות טלוויזיונית של מאפיונר אמריקני - ג.ב.ח.), יש לו אישה בבית ויש לו גם מאהבות. נשים, לעומת זאת, מתקשות להחזיק מעמד בקשר כזה כי הן יותר טוטאליות ורגשיות".
לוי-טיטיון מוסיפה: "לנשים קשה להחזיק מאהב גם בגלל העניין האמוציונאלי וגם כי לנשים יש נטייה גדולה יותר לרגשות אשם, בעיקר כשיש ילדים".
- מה לגבי הקלישאה שמאהב או מאהבת יכולים לסייע בזוגיות גרועה?
"זו לא שיטה שהייתי ממליצה עליה לפתירת בעיות בזוגיות. ברור שמאהב ממלא איזשהו חסך והכי קל לקחת מישהו מבחוץ, אבל זה כמו טלאי שמכסה על בעיה במקום להעלים אותה. כשמגלים על קיומו של מאהב אצל בן הזוג, יש שתי אופציות: או להתרסק ולפרק את החבילה או להתקרב. טיפלתי בזוג שגילה שלכל אחד מהם היה מאהב, והם בחרו לעבוד על הקשר, כי בסופו של דבר היתה שם אהבה. מהנקודה הזו, הקשר שלהם רק צמח".
- מי מועד יותר לפרק משפחה כדי להתמסר לרומן מהצד - גברים או נשים?
"בדרך כלל כשהגבר יוזם פרידה, זה בגלל מאהבת. גברים זקוקים לבנאדם שלישי שישלוף אותם מהקשר. גם אישה יכולה לעזוב את בעלה למען המאהב, אבל זה קורה מעט מאוד - גם מסיבות כלכליות וגם בגלל הילדים".
- "פעם בוגד/ת, תמיד בוגד/ת" היא משפט נכון, לדעתך?
" אצל שני המינים, ברגע שיש מודעות ומוכנות לעבוד על עצמך, רוב הסיכויים שזה לא יקרה שוב. אם לא נעשה שום מאמץ לפתור את הבעיה, הבגידה תחזור".
אין ספק שנקודת השבר הקריטית ביותר, שבה נחשפים ההבדלים המגדריים בין נשים לגברים, היא רגע גילוי הרומן על ידי בן הזוג המקורנן. "אחד הדברים המדהימים בעיניי הוא שכשאישה מגלה שלבעלה יש מאהבת, היא רצה ומספרת את זה לכל העולם כי זה מתחבר אצלה למקום מאוד רגשי", אומר ד"ר בן-ציון.
"הרבה פעמים היא גם מגיעה למאהבת ביוזמתה, במטרה ליצור עימות. הגבר, לעומת זאת, מתרכז באשתו. הוא ישאל אותה 'איך עשית לי את זה?', ולא יפנה למאהב שלה בשאלות".
ועדיין , מאהבת לבעל נתפשת, משום מה, כ"לגיטימית" יותר ממאהב לאישה. "נשים שלוקחות מאהב נשפטות כאן בחומרה", אומרת ד"ר לוצאטו. "גם כיום החברה מתייחסת לנשים כאחראיות העיקריות על התא המשפחתי, ונשים בוגדות נוטות להאשים קודם כל את עצמן. כשאישה לוקחת מאהב, היא קודם כל מודה בינה לבין עצמה שהיא נכשלה בנישואיה. גבר, לעומת זאת, לא ילקה את עצמו על שבגד. הוא ימצא סיבות חיצוניות לצורך שלו במאהבת".
לנס : "התפישה שלנו לגבי נשים היא קצת צבועה. מצד אחד, אישה צריכה להיות משהו מיני ומפתה, מצד שני, מי שעונה על ההגדרה הזו יכולה להיחשב כזונה. זה מוסר כפול, במיוחד עבור אישה שלוקחת מאהב, כי החברה חושבת שאת המיניות שלה היא צריכה להפגין רק כלפי בעלה. גבר עם מאהבת נחשב בעיני החברה כגבר, בעוד שלאישה עם מאהב מתייחסים באופן שלילי. המקור לפחד ולרתיעה מאישה כזו הוא אבולוציוני: אם יש לך מאהב, בעלך לא יכול לדעת אם הילד הוא שלו. במקרה כזה, התוקפנות של החברה ושל הגבר כלפי האישה גדולים יותר. אבל ככל שהחברה הופכת אנדרוגנית יותר, כך היא
תהיה סובלנית כלפי נשים שמקיימות קשרים מחוץ לנישואים".
נא להמתין לטעינת התגובות
